הזירה הגאופוליטית העולמית מתכוננת כעת לדרמה לא צפויה בין דנמרק וארצות הברית. ככל שמתגברת המחלוקת סביב ההצעה של ארצות הברית לרכוש את גרינלנד, דנמרק מגיבה בהצעה שגורמת לרבים להרים גבה - לרכוש את קליפורניה.
כזכור, הסכסוך החדש בין שתי המדינות החל כאשר טראמפ החיה את העניין שלו ברכישת גרינלנד, טריטוריה אוטונומית של דנמרק תוך ציון חששות לביטחון לאומי. טראמפ ובני בריתו טוענים כי מיקומה של גרינלנד בסמוך לנתיבי הים הארקטיים ומשאביה הטבעיים הופכים אותה לחיונית לאינטרסים של ארה"ב, במיוחד כאשר המתיחות עם רוסיה וסין ממשיכה להתרחב.
למרות הצהרות חוזרות ונשנות מדנמרק לפיהן גרינלנד אינה למכירה, טראמפ לא מסתיר את רצונו לרכוש את האי. כבר ב-2019 הוא עלה לכותרות כשהציע לרכוש את גרינלנד תמורת 1.7 טריליון דולר, מה שגרם לנזיפה חריפה מצד הממשל הדני. עם זאת, שאיפותיו של הנשיא לא דעכו ובימים האחרונים הוצגה הצעת חוק בקונגרס שמלבה עוד יותר את האש: לשנות את שמה של "גרילנד" – הארץ הירוקה – ל"ארץ האדום, לבן, כחול" (Red, White, and Blueland) בהתאם לצבעי דגל ארצות הברית. ההצעה גוררת לא מעט ביקורת ולעג, במיוחד ממי שמפקפקים בכדאיות של עסקה כזו, אבל לצוות שהרכיב אותה ניתנו שישה חודשים להשלים את המשימה.
דנמרק בועטת חזרה: תקנה את קליפורניה?
בתגובת נגד נועזת וקצת הומוריסטית, דנמרק מציעה רכישה טריטוריאלית משלה – על הפרק מדינת קליפורניה. עצומה הקוראת לדנמרק לרכוש את מדינת ארה"ב צברה אחיזה משמעותית במדינה האירופית, כשכמעט 200 אלף אחזרים דנים חתמו בתמיכה. הקמפיין, שזכה לכינוי "הדנמרקיפיקציה" של קליפורניה, צופה עתיד שבו קליפורניה תהפוך לשלוחה החדשה ביותר של ממלכת דנמרק.
מייסדי העצומה טוענים שהמאבקים של קליפורניה תחת ממשלו של הנשיא טראמפ מספקים את ההזדמנות המושלמת לשינוי. הם מדגישים בהומור את ההבדלים הפוליטיים של המדינה עם הממשל הפדרלי, כולל העימותים המתמשכים שלה עם טראמפ בנושאים החל מניהול שריפות ועד זכויות מים. טראמפ מתח פעמים רבות ביקורת על קליפורניה, וכינה אותה "המדינה הגרועה ביותר באיחוד", והסתכסך עם ההנהגה הדמוקרטית שלה, במיוחד המושל גאווין ניוסום.
הטון של העצומה קליל, מציע הצעות שיכולות לפנות לתיירים כמו שינוי שם דיסנילנד ל"הנס כריסטיאן אנדרסן לנד" והכנסת עוד שבילי אופניים וקולינריה דנית אורגנית ברחבי המדינה. היא גם מבטיחה להביא שירותי בריאות אוניברסליים תוך פנייה לרגישויות של המדינה. מהעצומה אף עולה כי הדנים יוכלו לשלוח אספקה לכל החיים של מאפים דנים כחלק מהעסקה.
עם זאת, מעבר לאופי המשעשע של ההצעה, יש בקמפיין הזה מסר פוליטי רציני. עבור רבים בדנמרק, הרעיון של רכישת קליפורניה מסמל רצון להשפעה רבה יותר על הבמה העולמית. אם יצליח, זה יכול לשמש תשובה עוצמתית לאימפריאליזם הנתפס של ארצות הברית.
קליאקסיט: קליפורניה תתנתק בעצמה?
אבל הסכסוך בין דנמרק לקליפורניה הוא לא רק עניין של יריבות בין-לאומית. בחודשים האחרונים קליפורניה עצמה בוחנת אפשרות להתנתק מארצות הברית לגמרי. תנועה המכונה CaliExit החלה לצבור תאוצה, עם עצומה להעלות את נושא הפרידה של קליפורניה בקלפי בבחירות 2028. ההצעה מבקשת לבדוק אם תושבי קליפורניה יתמכו בעצמאות מארה"ב, והיא כבר מושכת עניין ציבורי משמעותי.
השאיפה של קליפורניה לעצמאות ניזונה ממספר גורמים, כולל עושרה, חילוקי דעות פוליטיים עם הממשל הפדרלי ותסכול מול ממשל טראמפ. המדינה היא הכלכלה הגדולה ביותר בארה"ב והיא מדורגת כאחת המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם. כתוצאה מכך, רבים מתושבי קליפורניה מאמינים שהמדינה יכולה לשגשג בעצמה, ללא אילוצים של מדיניות פדרלית שלדעתם מיושנת או לא יעילה.
אף על פי שהמכשולים המשפטיים להיפרדות הם אדירים – דורשים תיקון חוקתי ואישור משני שליש ממדינות ארה"ב – התנועה הצליחה להשיג אחיזה מסוימת, במיוחד בעקבות ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות. המתח המתמשך בין ממשל טראמפ למנהיגים הדמוקרטיים של קליפורניה רק העמיק את הפער, והזינו את האמונה בקרב חלק מהתושבים שעצמאות עשויה להיות הדרך הטובה ביותר קדימה.
ככל שהוויכוח על גרינלנד ממשיך להסלים, ההתמקדות בקליפורניה ובעצמאותה הפוטנציאלית משמשת תזכורת למידת השסע העמוק בארצות הברית. עבור טראמפ, רכישת גרינלנד עוסקת בעוצמה הלאומית והבטחת האינטרסים האמריקנים באזור הארקטי. עבור דנמרק, ההצעה לרכוש את קליפורניה יכולה להיחשב כאתגר להגמוניה של ארה"ב, מה שמוכיח שמדינות קטנות יותר מוכנות להעמיד את טענותיהן על הבמה העולמית.
בעוד שהרעיון שדנמרק תרכוש את קליפורניה נראה די מוזר, הצלחת העצומה מדגישה את תחושת חוסר שביעות הרצון הגוברת בשתי המדינות. המחלוקות הללו על אדמה, פוליטיקה וכוח רק מתחילות, ולעת עתה העולם צופה בדנמרק וארה"ב שמנסות לנווט בוויכוח דבר אחד בטוח: עתידם של הטריטוריות הללו – והדינמיקה הבין-לאומית הסובבת אותן – מעולם לא היה יותר מעורער.
תגובות