הרשויות באמסטרדם הודיעו השבוע כי היא תוביל תוכניות ארוכות טווח לצמצום השפעת התיירות בעיר. מול מרכז העיר שמוצף כעת בחנויות מזכרות ומסעדות טייק-אוויי, תציע עיריית אמסטרדם כסף לעמותות, במטרה שיירכשו עסקים שכעת מיועדים לתיירות, וישתמשו בהם כדי להקים נכסים למטרות אחרות עם אוריינטציה מקומית יותר.
התוכנית החדשה מתפתחת בעיר שבהחלט מאסה בתפקידה כמגנט תיירותי, שבה הנפח והבולטות של מקומות המשרתים בעיקר תיירים בליבה ההיסטורי, הובילו לתרעומת מצד תושביה. מגיפת הקורונה העצימה את התחושות הללו באמסטרדם (וברחבי הערים המתוירות של אירופה), שכן התושבים קיבלו הזדמנות במהלך הסגרים לראות איך עיר הולדתם נראית ללא תיירים - והחליטו שהם אוהבים את זה. זוהי תחושה שאותה חולקים גם מנהיגי העיר.
"מרכז העיר שלנו עובר תקופה מדהימה", אמרו ראש העיר פמקה האלסמה ונציב הכספים ויקטור אוורהרדט, במכתב משותף לאסיפת העיר באפריל 2021, שהכריז על התמקדות בביטול תיירות. "במקומות שבהם היה הכי עמוס עד מרץ אשתקד, עכשיו ריק. אנחנו לא רוצים לחזור להמולה יותר, מול עינינו ניצבת תמונה חדה של מרכז העיר אמסטרדם במיטבו: חופשי, תוסס, מקורי ועם מקום לכל מי שאוהב אותו. בואו נזכור את התמונה הזו".
הצעדים שנועדו לתת למרכז העיר התחלה חדשה מבחינה תיירותית לא רק מתמקדים במגבלות על Airbnb ומלונות חדשים במרכז העיר, אלא גם פועלים בניסיונות לצמצם את החלונות המפורסמים של עובדי המין ולאסור על פתיחת חנויות חדשות שמוכרות דברים שהמקומיים לא צריכים. ביניהן חנויות שמוכרות כפכפים הולנדיים, גבינות באריזת מזכרת ואינסוף דוכני וופלים גדושים בנוטלה.
כעת העירייה מעלה הילוך נוסף במאמציה. היוזמה החדשה שלה תזהה אזורים שיש בהם עודף מסוים של עסקים תיירותיים, ותספק קרן של 10 מיליון אירו (35 מיליון שקל) כדי לסייע לארגונים קהילתיים ברכישת עסקים לא רצויים בעלי אוריינטציה תיירותית. ארגונים קהילתיים אלה יכולים להשתמש בסיוע המדינה כדי לייעד מחדש את הנכסים כעסקים המותאמים יותר למקומיים, או כדיור בר השגה.
הרעיון הוא לא שהעיר תרכוש בניינים באופן ישיר - התקציב בקושי יכסה עלות שכזו - אלא לעזור לעמותות למקסם את המשאבים שכבר יש להן. הקרן עשויה לשמש, למשל, במידה ועמותות רוצות לקנות בניין המכיל עסק תיירותי, אך מוצאות שהמשאבים שלהן כבר מושקעים במקום אחר, או שהמחיר מעט גבוה מדי לניהול.
הרעיון של עמותות שרוכשות נדל"ן במרכז העיר תחת חסות רשמית אולי נשמע קיצוני, אבל באמסטרדם זהו לא קונספט חדש. הנוהג החל לפחות מאמצע שנות ה-80, כשחברת משכירים קהילתית ש-75 אחוזים ממנה נמצאים בבעלות העירייה, קנתה מספר רב של יחידות לאורך רחוב זיידייק (Zeedijk), רחוב היסטורי שבאותה תקופה היה מוזנח בקרבת הרובע החלונות האדומים. המטרה המרכזית הייתה להגן על עסקים מקומיים ממשתמשי סמים לפקוד את האזור. כיום ארגונים אחרים פועלים ברוח דומה - דוגמה בולטת נוספת היא סטאטסגואד (Stadsgoed), חברה שרוכשת נדל"ן היסטורי, ולאחר מכן משחזרת ומשכירה אותו כדיור בר השגה למגורים או לעסקים קטנים שאמנם אינם בהכרח מיזמים חברתיים, אך מוסיפים למגוון של ההיצע הקמעונאי של אמסטרדם.
ארגונים מסוג זה, שכבר פועלים בשיטה זו, הם היעד העיקרי של היוזמה החדשה של העיר. לדברי האלסמה, התוכנית אמורה להתקיים "אם קיימת הסכנה שבניין בולט במרכז העיר ייפול לידיים הלא נכונות". הוא ממשיך: "זה לא בהכרח אומר אינטרס פלילי, אלא גם חברות שיש להן ייצוג יתר במרכז העיר כמו פיצריות, חנויות מזכרות או סוחרי גבינות".
הבעיה היא, שסביר להניח שהארגונים האלה לא מספיקים בפני עצמם. הגישה המטפחת שלהם לבעלי הבתים עשויה להיות מוערכת על ידי השוכרים שלהם, אבל הם בדרך כלל ארגונים בקנה מידה קטן, ואינם יכולים בהכרח לשנות את האזורים המוקפים בנוכחות תיירותית מועצמת או בג'נטריפיקציה. כפי שדיווחה CityLab ב-2018, המאמצים מאז שנות ה-80 אולי עצרו את דמי השכירות המרקיעים, ועזרו לשמור על מגוון הגון של חנויות, אבל אפילו דמי השכירות הנמוכים שלהם הוכיחו שהם גבוהים מדי עבור כמה עסקים ותיקים, ולא עצרו מאנשים מלעבור דירה במטרה למצוא סביבה זולה יותר ומתויירת פחות.
עניין נוסף הוא שהעירייה עצמה החמירה את המצב. מאז 2016, היא מכרה כמויות גדולות של נכסים בבעלותה בלב העיר. בעוד שחלק מזה נמכר לארגונים המדוברים, אחרים נמכרו להצעה הגבוהה ביותר ללא קשר לשימוש העתידי שלהם - מה שמגביר את מספר העסקים התיירותיים שהעיר רוצה כעת לקצץ. התוכניות החדשות של העיר אולי לא ישנו את המרקם העירוני לגמרי, אבל הן עשויות בהחלט לעזור לתקן את הטעות הזו.