יותר מ-500 בני אדם, כולל כמה מנהיגי אופוזיציה, נעצרו במהלך ימים של עימותים בבירת בנגלדש דאקה, בעקבות הפגנות אלימות שהחלו סטודנטים נגד שיטת הקצאת מכסות עבודה של ממשלת בנגלדש, כך לפי דיווחי המשטרה המקומית היום. עד כה מדווחות הרשויות כי קרוב ל-200 אנשים נהרגו, וכי הוטל עוצר כשחיילים מפטרלים בערים ברחבי המדינה, בעוד שרשת האינטרנט הארצית הוגבלה מיום חמישי כדי לעצור את זרימת המידע לשאר העולם.
דובר מטעם ארגון "סטודנטים נגד אפליה", הקבוצה העיקרית האחראית לארגון ההפגנות, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP: "לא נעצור את ההפגנות שלנו עד שהממשלה תוציא צו המשקף את דרישותינו". עלי ריאז, פרופסור לפוליטיקה ומומחה מוביל לבנגלדש באוניברסיטת אילינוי בארצות הברית, תיאר את האלימות במדינה כ"טבח הגרוע ביותר של כל משטר מאז העצמאות של בנגלדש".
>> יום יבוא: המקום הכי מדהים בעולם שאסור לנו להגיע אליו
בנגלדש היא אחת מ-29 המדינות החברות באו"ם שאינן מכירות במדינת ישראל ומאוד ברורה לגבי עמדתה זו מרגע הקמתה בצורתה הנוכחית ב-1971 לאחר עשרות שנים של סכסוכים ומלחמות, שהמשיכו גם אחרי העצמאות. בנגלדש היא גם אחת מכמה מדינות האוסרות באופן רשמי על אזרחיה לנסוע לישראל ואינה מקבלת דרכונים ישראלים. ללא קשר למלחמה הנוכחית בישראל, במל"ל מדגישים כי אזרחים ישראלים, כולל אלה עם דרכונים זרים, צריכים להימנע מכל ביקור או שהייה במדינה לאור נוכחות ופעילות של תומכי וחברי ארגוני ג'יהאד עולמי.
בעקבות ההתפתחויות האחרונות בבנגלדש, משרד החוץ של ארצות הברית החליף את ההמלצה לאזרחיו כי יש להימנע מהגעה למדינה האסייתית, לאיסור מוחלט להגעה למדינה. "אין לנסוע לבנגלדש בגלל התסיסה האזרחית, פשע וטרור", כתב משרד החוץ האמריקני והוסיף, "מחלקת המדינה אפשרה עזיבה מרצון של עובדי ממשלת ארה"ב ובני משפחתם. ממשלת בנגלדש הכריזה על עוצר ברחבי המדינה, והורתה לכולם להישאר במקום סגור. צבא בנגלדש נפרס ברחבי המדינה כדי לתגבר את המשטרה, והתקשורת הופסקה בדאקה וברחבי המדינה".
גם במשרד החוץ הבריטי שינו את אזהרת המסע לבנגלדש וכתבו: "אל תגיעו כעת לבנגלדש. התקשורת שובשה, כולל קווי סלולר, גישה לאינטרנט ואותות טלוויזיה מקומיים. רבות מההפגנות המתמשכות ברחבי בנגלדש הפכו לאלימות והיו מקרי מוות. נמל התעופה הבין-לאומי של דאקה חווה כעת קשיים תפעוליים".
העדפת מקורבים למפלגת השלטון
כאמור, ההפגנות החלו לאחר שקבוצות סטודנטים החליטו למחות נגד מערכת הקצאת מקומות עבודה ממשלתיים. סטודנטים הפגינו נגד שיטת מכסות עבור משרות ממשלתיות שלדבריהם מעדיפה מקורבים של מפלגת השלטון. לטענתם, המערכת מחלקת 30 אחוזים מהמשרות הממשלתיות לקרובים של יוצאי צבא שלחמו במלחמת העצמאות של בנגלדש נגד פקיסטן ב-1971.
הסטודנטים ותומכיהם אומרים שהמערכת הקיימת מפלה ומועילה לתומכיו של ראשת הממשלה שייח חסינה ואזד – שמפלגתה הובילה את תנועת העצמאות. חסינה בת ה-76, שולטת במדינה מאז 2009 וזכתה בבחירות הרביעיות ברציפות שלה בינואר האחרון לאחר הצבעה שהתקיימה ללא אופוזיציה אמיתית. ארגוני זכויות אדם מאשימים את ממשלתה בשימוש לרעה במוסדות המדינה כדי לבסס את אחיזתה בשלטון ולהדוף את ההתנגדות, כולל הרג ללא משפט של פעילי אופוזיציה.
השיטה הנוכחית להקצאת העבודות הממשלתיות הופסקה בשנת 2018 לאחר הפגנות סטודנטים המוניות, אבל בחודש שעבר, בית המשפט העליון של בנגלדש החזיר את המכסות לאחר שקרובי משפחה של ותיקי מלחמת 1971 הגישו עתירות, מה שהוביל להפגנות שהחלו בשבוע שעבר.