אין זה סוד שככל שעוברות השנים, כך הולך וקטן המרווח לרגליים בטיסות. למעשה, ב-20 השנים האחרונות קטן המרווח הממוצע לרגליים מ-81.28 (32 אינץ') ס"מ ל-73.66 (29 אינץ'). המרווח מחושב מחלקו הפנימי של המשענת שלכם ועד חלקה החיצוני של המשענת בכיסא שלפניכם. הכיווץ נוצר מהרצון להכניס למטוס כמה יותר שורות ולהגדיל את ההכנסות.
> דיילות ממליצות: זה המושב הכי טוב במטוס
> שנוי במחלוקת: ככה תמנעו מהנוסע שלפניכם להישען אחורה
בתוך כך, גם רוחב הכיסא של כל נוסע ממשענת למשעת הצטמצם מ-50.8 ס"מ רוחב ל-45.72 ס"מ, מה שאומר שאנחנו הרבה יותר קרובים למי שיושב מהצדדים שלנו. וזה לא הכל - גם את המרווח במעברים הקטינו מ-88.9 ס"מ ל-78.74. כל שינוי כזה הוא אומנם סנטימטרים בודדים, אבל אם מצרפים הכל ביחד, יוצא שנהיה לנו נוח פחות מבעבר.
כעת, מתברר שנוסף על כל אלה, יותר ויותר חברות גם הקטינו גם את העומק של המושב שאנחנו יושבים עליו. כלומר, לישבן ולירכיים שלנו יש פחות שטח כרית לשבת עליה. גם זה נובע מהמאמץ לצמצם את השורות. _OBJ
בעיה נוספת שנגרמת מכך שהמושבים פחות עמוקים היא שהתיקים שאנחנו מניחים מתחת למושב שלפנינו מפריעים לנו ברגליים יותר, כי הם בולטים יותר. בשנים האחרונות יותר אנשים טסים עם הציוד סמוך להם, על מנת לחסוך עלויות של מזוודה שנשלחת לבטן המטוס, מה שהוביל לכך שהמקום מתחת למושב שלפנינו, שבעבר היה שמור רק לרגליים, הפך לאחסון של תיקי גב או תיקים רכים. כעת, כאשר המושב עמוק פחות, כך גם לתיק יש פחות מקום, והנוסעים צריכים עוד יותר להצטופף.
מומחים מאמינים שבתוך עשור יפסיקו אנשים לטוס עם תיקים מתחת לרגליים שלהם ויישארו רק עם תיקים ששמים מעל לראש, בהנחה שהתאים הללו לא ייעלמו גם עם השנים. דייוויד יאנג, מעצב שעבד על מאפייני תא נוסעים במשך 20 שנה, אמר: "אנחנו בנקודת שבירה. כיווצנו הכי הרבה שאנחנו יכולים בשלב זה. אולי הגיע הזמן שבכלל לא ניקח תיקים לטיסה? מישהו צריך לצאת ולומר: 'אנחנו לא עושים את זה יותר. זו לא החוויה הנכונה לנסיעות אוויריות'".