טהראן בירת איראן מתוכננת לעבור לדרום המדינה, קרוב יותר לחוף המפרץ הפרסי. כך אמר בתחילת החודש נשיא המדינה מסעוד פזשכיאן, כך לפי סוכנות הידיעות האיראנית פארס. לדברי הנשיא האיראני, החיים בעיר הבירה הפכו לבלתי אפשריים ממספר סיבות, ובהן גם סיבות כלכליות.
טהראן היא בירת איראן משנת 1786, והיא ממוקמת בצפון המדינה, על מורדות הרי אלבורז, בגובה של 1,173 מטר מעל פני הים. היא יושבת כמאה קילומטרים מהים הכספי ונחשבת למרכז המחוז בעל אותו השם. טהראן היא המרכז האדמיניסטרטיבי, הכלכלי והתרבותי של המדינה, כמו גם מרכז תעשייתי ותחבורתי מרכזי באזור. אוכלוסיית העיר מונה 9.4 מיליון איש, ואם לוקחים בחשבון גם את תושבי טהראן רבתי, המספר הכולל מגיע ל-17 מיליון, מה שהופך אותה לעיר הגדולה ביותר באיראן ובמערב אסיה, ולאזור המטרופוליני השני בגודלו במזרח התיכון אחרי קהיר.
>> התוכנית האיראנית: לחזור להיות יעד התיירות המוביל באזור
>> נתפסה עם דרכון מזויף: נוסעת איראנית התחזתה לישראלית בנמל התעופה
רעידות אדמה קטלניות, עומסי תנועה ותשתיות רעועות
כאמור, נשיא איראן פזשכיאן סבור כי טהראן מתמודדת עם בעיות שהפתרון היחיד להן הוא העברת עיר הבירה למקום אחר. במשך שנים רבות סבלה טהראן ממחסור במים, שקיעת קרקע וזיהום אוויר. בספטמבר 2018, המרכז להתקדמות ופיתוח של איראן, תחת לשכת הנשיא, פרסם דו"ח המזהיר כי אוכלוסיית טהראן תגדל ב-20 מיליון בני אדם במהלך 30 השנים הבאות, מה שהופך את ניהול העיר לכמעט בלתי אפשרי. האגודה המדעית האיראנית לכלכלה עירונית מאמינה שאוכלוסיית העיר חורגת מהיכולת של התשתית ביותר מ-70 אחוזים – כלומר מתוך 9 מיליון האנשים המתגוררים בבירה, רק 2.7 מיליון יכולים ליהנות מתנאי חיים ראויים.
פוליטיקאים גם מאמינים שזיהום, עומסי תנועה וריכוזיות כלכלית הם סיבות חזקות לצורך בביזור ומעבר. טהראן, שבה מתגוררים 11 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, מייצרת 25 אחוזים מהתמ"ג, וזה בא על חשבון ערי מחוז, שבהן שיעורי האבטלה גבוהים יותר מאשר בבירה.
בעיה נוספת בטהראן היא המיקום הגאוגרפי שלה והאיום של רעידות אדמה. העיר חוותה רעידת אדמה גדולה בפעם האחרונה בשנת 1830, אך סייסמולוגים מזהירים כי קו שבר משמעותי עובר לאורך בסיס הרי אלבורז בחלק הצפוני של הבירה, והוא עשוי להוות סכנה עבור העיר הענקית, כאשר רעידות קלות רבות מטלטלות את העיר מדי שנה.
סייסמולוגים מזהירים שלרעידת אדמה חזקה בטהרן עלולות להיות השלכות קטסטרופליות, ועל פי הערכות, רעידת אדמה בעוצמה חזקה עלולה לגרום ליותר מ-700,000 הרוגים בטהרן. זאת במידה וטהראן תיפגע מרעידת אדמה בעוצמה של 6.8 בסולם ריכטר כמו שהתרחש בעיר בם (Bam) בדרום-מזרח איראן בשנת 2003, אז נהרגו 30 אלף איש.
כמו הערים האחרות על המפרץ הפרסי
פזשכיאן מאמין שלא יהיה אפשרי פשוט לומר לתושבים לעזוב את טהראן, וכי הממשלה "חייבת קודם כל להוות דוגמה כדי שאנשים ילכו אחרינו". צפוי כי לאחר בחירת מיקום חדש לבירה, יועברו אליה כל מוסדות הממשלה, ולאחר מכן תינתן לתושבי טהראן אפשרות לעבור לבירה החדשה. אם תתקבל החלטה, ככל הנראה תוקם קבוצת מחקר שתבדוק את ההיתכנות של העברת הבירה. לאחר מכן, ההצעה תצטרך לעבור על ידי הפרלמנט ולאישור על ידי מועצת שומרי החוקה, הגוף האחראי לוודא שכל החלטות הפרלמנט תואמות את החוקה.
העברת הבירה תעלה עשרות מיליארדי דולרים ותהווה תהליך מורכב וסביר להניח שגם ארוך. חלק מההערכות מעמידות את עלות הפרויקט על לא פחות מ-300 טריליון ריאל (כ-40 מיליארד שקל), כשהיישום יימשך עד 25 שנה. זה קורה על רקע ירידה בהכנסות הנפט והסנקציות המערביות שהוטלו על איראן בשל תוכנית הגרעין שלה, שדיללו את האוצר הלאומי והגבילו כספים לפיתוח ארוך טווח.
זו לא הפעם הראשונה שפקידי ממשל מעלים את הצורך בהעברת הבירה. איראן ערכה לפחות שישה מחקרים על העברת בירתה מאז 1989. הפרלמנט העביר חוק ב-2014 שהטיל על הממשלה לחקור את האפשרות להעביר את הממשלה מטהראן. רוב המבקרים של התוכנית מסכימים עם פזשכיאן שבירת איראן סובלת מיותר מדי בעיות כולל סיכון גבוה לרעידת אדמה גדולה. עם זאת, הם גם מזכירים לו שפרויקט שאפתני מאוד כמו רילוקיישן דורש משאבים אדירים שהמדינה פשוט לא מסוגלת להרשות לעצמה בנסיבות הנוכחיות, בייחוד על רקע המלחמה.
בעוד שהרעיון של העברת בירה אינו חף מתקדימים בעולם – מדינות כמו ברזיל, מיאנמר וקזחסטן עשו זאת בעשורים האחרונים – המשימה העומדת בפני איראן היא מונומנטלית. בניית בירה חדשה מאפס תדרוש משאבים כספיים אדירים, שעלולים להלחיץ את כלכלתה של איראן שכבר מתקשה תחת הסנקציות. פיתוח רשתות תחבורה, שירותים ומבני ממשלה יהיה משימה ענקית שעשויה להימשך שנים, אם לא עשרות שנים.
מנקודת מבט תיירותית, הרילוקיישן הפוטנציאלי מציג גם אתגרים וגם הזדמנויות. טהראן, עם המוזיאונים, הארמונות והבזארים השוקקים, נותרה מוקד משיכה מרכזי למבקרים בין-לאומיים, כשבשנת 2023 ביקרו במדינה כ-6 מיליון תיירים, רובם הגיעו גם לבירה טהראן. שינוי במיקוד הפוליטי עלול להשפיע על הבולטות של העיר במסלולי התיירות. עם זאת, המיקום הנבחר עבור הבירה החדשה עשוי להפוך לנקודת עניין חדשה, שעלולה להציג אדריכלות איראנית מודרנית ותכנון עירוני חדיש, שיהיה דומה לערים הגדולות שנמצאות על חופי המפרץ הפרסי כמו דובאי, אבוד דאבי ודוחא.