פצצת זמן מתקתקת נמצאת מאות מטרים מתחת לפני השטח במדינות רואנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. ליתר דיוק, מתחת לפני השטח של אגם קיוו (Kivu), שבו מאוחסנות כמויות בלתי נתפסות של פחמן דו חמצני ומתאן. אם הפחד של כמה מדענים יתברר כנכון, גוף המים הענק עלול להיות אחראי יום אחד לאסון הטבע הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. אם גזים אלה ישתחררו ויעלו לפני השטח, תתרחש מה שנקרא התפרצות לימנית, שיכולה להרוג מיליוני אנשים בתוך דקות.
המונח "התפרצות לימנית" מתייחס לשחרור ספונטני ומסיבי של גזים שעלולים להיות קטלניים כמו פחמן דו חמצני ומתאן מגוף מים אל פני השטח, ובאגם קיוו יש כמויות עצומות של אותם גזים. לפי כתב העת Nature, מדענים מדברים על 300 קילומטרים מעוקבים של פחמן דו חמצני ו-60 קילומטרים מעוקבים של מתאן. כמות זו מקבילה למעשה ל-2.6 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני מתחת לאגם - כמות השווה לחמישה אחוזים מפליטת גזי החממה השנתית בעולם. שחרור של גזים אלה יגבה אינספור חיי אדם, והקורבנות ייחנקו למוות תוך זמן קצר מאוד. לרוע המזל, בני האדם עצמם יכולים לתרום לאסון הטבע הזה שעלול להפוך למציאות מחרידה יום אחד.
>> קפאה בזמן: עיירת הנופש ששקעה לפני עשורים צצה עכשיו מחדש
פוטנציאל קטלני - אבל שווה הרבה כסף
מדענים חוששים שהמגה-פיצוץ באגם קיוו עלול להיגרם על ידי רעידת אדמה או התפרצות געשית, אבל תאוות בצע אנושית יכולה גם להוביל להתפרצות בשלב מסוים. המתאן שבאגם הוא לא רק בעל פוטנציאל קטלני, אלא גם שווה הרבה כסף אם מופק בצורה מבוקרת. על פי הערכות, ניתן להפיק מתאן בשווי 42 מיליארד דולר מגוף המים, והגז מהאגם כבר משמש לאספקת האנרגיה של האזור. אבל הכמות המופקת צפויה לגדול פי חמישה בשנים הקרובות.
כמה מדענים הזהירו זה מכבר מפני ההשלכות שעלולות להיות קטלניות. הפקת מתאן עלולה לערער את היציבות של אגם קיוו, מה שבמקרה הגרוע ביותר יוביל להשלכות שכבר הוזכרו. יש כבר דוגמאות מהעבר שמדגימות כיצד יכול להיראות אסון טבע שכזה: באוגוסט 1986 התרחשה התפרצות לימנית מסוג זה באגם ניוס (Nyos) בקמרון, שגבתה את חייהם של 1,700 בני אדם ו-3,500 בעלי חיים. קילומטר מעוקב אחד של פחמן דו חמצני שוחרר באותה עת, ונפגעי האסון נחנקו תוך זמן קצר מאוד. אגם אלבנו (Albano) באיטליה הוא עוד דוגמה לגוף מים שבו עלולה להתרחש התפרצות שכזו.
עם זאת, לאגם קיוו יש יתרון טבעי שלפחות עשוי להפחית במעט את הסיכון לאסון טבע שכזה. עומקו של האגם מגיע למקסימום 480 מטר, והפחמן הדו חמצני והמתאן מאוחסנים במשקעים שעל רצפתו, ונתונים ללחץ הגבוה של שכבות המים שמעליהם. הלחץ הזה פועל כמעין פקק על צוואר בקבוק שמשאיר את הגזים במקומם, אך מדענים מזהירים כי אירועים כמו רעידות אדמה, מפולות, התפרצויות געשיות או אפילו ירידה במפלס המים עקב בצורת עלולים לערער את המאזן השברירי הזה בכל עת עם השלכות קטלניות. למעשה, מחקרים על המשקעים באגם מצביעים על כך שקיוו אולי כבר התפרץ לפני 4,000 שנה, ולכן האפשרות שאירוע דומה יקרה שוב קיימת.
נתונים אחרים מדאיגים אף יותר: על פי מחקר של מכון מחקר המים השוויצרי EAWAG, תכולת המתאן באגם קיוו עלתה ב-15 אחוזים בין 1975 ל-2005. אם מגמה זו תימשך, גוף המים יגיע לרוויה הטבעית שלו בתכולת הגז עד שנת 2090 לכל המאוחר, מה שבהחלט יוביל להתפרצות קטלנית. אולם מחקר אחר מ-2020 הגיע למסקנה שכמות הגז לא עלתה כלל. הדבר היחיד שהמדענים מסכימים עליו הוא שנראה שאגם קיוו יציב בצורה יוצאת דופן, וזאת למרות שהוא ממוקם לאורך עמק הבקע האפריקאי וקרוב למספר הרי געש פעילים, אפילו אירועים מרכזיים כמו התפרצות הר הגעש ניאראגונגו (Nyiragongo) הסמוך בשנת 2021 לא הוציאו את האגם מאיזונו.
המדענים חלוקים ביניהם
מדענים חוששים שפעילות געשית או גאולוגית אחרת עלולה לגרום לכמות הגז באגם קיוו לעלות באופן דרמטי. כדי למזער את הסיכון להתפרצות, 90 אחוז מהמתאן יצטרך להישאב מהאגם בתוך 50 השנים הבאות. אולם בקצב הנוכחי כנראה שלא ניתן יהיה "להיפטר" אפילו מחמישה אחוזים ב-25 השנים הקרובות. עקרון ההפקה עצמו פשוט: המים העשירים בגז נשאבים ממעמקי האגם, ולאחר מכן מופק המתאן על פני השטח. לאחר מכן המים ה"נקיים" מוזרמים בחזרה, אך מדענים מזהירים כי הדבר עלול לסכן את היציבות של אזורי המים העמוקים יותר ובכך להגביר את הסבירות לאסון.
לדבריהם, ייתכן שחלק מההשלכות האפשריות של החילוץ לא יתבררו במשך עשרות שנים. לכן, רואנדה הקימה יחידה לניטור אגם קיוו, שמספקת דוחות שבועיים וגם עוקבת באופן קבוע אחר השיטות בהן משתמשות חברות הפקת המתאן. עם זאת, מדענים מתלוננים שוב ושוב על כמה קשה להם להשיג את הנתונים האלה, כשגם חברות שמפיקות מתאן מסביב לאגם מתייחסות לפעמים לנתונים האלה כ"סודיים" וחוששות שהדבר ייתן למתחרים פוטנציאליים תובנות לגבי העסק שלהם. אין גם רשות חוצת גבולות מרואנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בשל כך, אגם קיוו יישאר כנראה גוף המים המסוכן ביותר בעולם בעתיד הנראה לעין, וכאמור נכון לעכשיו מיליוני בני אדם כנראה לא יספיקו לברוח בזמן כשיתרחש האסון.