מחדל נוסף של חברת הלואו קוסט ריינאייר עלה לה בעשרות אלפי שקלים: נוסעים שהגיעו לשדה התעופה בבאדן באדן, גרמניה, שלוש שעות לפני הזמן, כפי שהחברה ביקשה, סורבו לעלות לטיסה עקב התורים הארוכים בצ'ק אין של החברה.
א', תושב חיפה, רכש לפני כשנה כרטיס טיסה מתל אביב לגרמניה ובחזרה. הטיסה חזור הייתה כאמור משדה התעופה באדן באדן. לפני הגעה לשדה ריינאייר שלחה מייל לנוסעים וביקשה להגיע כמקובל שלוש שעות לפני ההמראה על מנת לעשות צ'ק אין מוקדם.
>> זו ממש לא הפעם הראשונה: כמעט בכל שבוע עשרות אנשים לא עולים על טיסה מגרמניה
>> תביעת ענק נגד חברת ריינאייר: "הם גרמו לנו לנזקים ועוגמת נפש – שילמדו דרך הכיס"
א', שהגיע שלוש שעות לפני הזמן גילה במקום תורים ארוכים שנבעו מכך שמעט עובדים של החברה הועסקו בצ'ק אין מה שגרם בהמשך גם לעיכובים בבדיקות הביטחוניות. לדבריו, הוא הגיע סמוך מאוד לשעה שנקבעה לשער העלייה למטוס ויחד עימו היו עוד 20 נוסעים, אבל החברה סגרה את השער ומנעה מהם לעלות לטיסה בטענה שהגיעו באיחור.
(בווידאו - מקרה נוסף בו 50 ישראלים לא הועלו לטיסה של ריינאייר מברלין)
"הגענו לשער העלייה למטוס ב-7:30 בבוקר כשהשער כך נאמר לנו צריך היה להיסגר בשעה 7:40. הם סגרו אותו מוקדם ממה שציינו", טען א'. כל תחנוניהם והסבריהם של הנוסעים שמדובר במחדלי החברה לא הועילו. עובדי החברה העדיפו להוריד את המזוודות של הנוסעים ושל א' מהמטוס וכעבור כ-40 דקות המטוס המריא לתל אביב בלעדיהם. "אמרו לנו לדאוג לעצמנו לטיסה חלופית ושזו בעיה שלנו ולא של החברה", טען א'.
העדיפו לא לעלות את הנוסעים ולהוריד להם את המזוודות מהמטוס
לאחר שחזר לארץ, א' הגיש תביעה נגד ריינאייר לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה. לדבריו, עקב מחדלי החברה הוא נאלץ לקחת מונית לשדה התעופה בפרנקפורט, לרכוש כרטיס טיסה חדש ולהמריא לארץ. "הגעתי לישראל באיחור של 12 שעות והכול בגלל מחדלי חברת ריינאייר". הוא תבע פיצוי של 7,000 שקלים.
החברה מצידה הגישה כתב הגנה שבו ביקשה לדחות את התביעה על הסף בנימוק שהנוסעים ידעו בדיוק מתי שעת העלייה למטוס ומתי עליהם להתייצב בשדה התעופה. לטענת החברה לו היה א' מגיע שלוש שעות לפני הטיסה היה מגיע בזמן לשער העלייה ועולה למטוס.
לדבריה, א' הגיע באיחור מה לשדה ולכן האחריות על כך שלא הועלה למטוס חלה עליו ולא על החברה. "הוא לא הועלה למטוס בגלל רשלנותו ומחדליו ולא בגלל החברה", טענה החברה להגנתה.
בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר השופטת קיבלה את תביעתו של א' במלואה וחייב את החברה לפצות אותו בסכום של 7,760 שקלים. השופטת ציינה שבגלל מחדלי החברה א' לא עלה לטיסה וכי אם החברה הייתה מתגברת את עמדת הצ'ק אין שלה הנוסעים הרבים שנותרו מחוץ לשער העלייה למטוס היו עולים לטיסה.
לדבריה, היה על החברה לאפשר לנוסעים לעלות לטיסה ולא לסגור את שער העלייה למטוס בגלל התורים הארוכים שהיו בצ'ק אין. עוד ציינה השופטת, כי העיכובים לא היו בגלל ש-א' ושאר הנוסעים שהגיעו אחריו עשו קניות בשדה התעופה, שכן אין בו חנויות אלא בגלל התנהלות החברה.
השופטת ציינה עוד כי החלטת החברה לסגור את השער מבלי להשאירו פתוח עוד שלוש דקות כדי לאפשר לכל הנוסעים לעלות על הטיסה היתה מוטעית ושרירותית, על אחת כמה וכמה שידעה כי הורדת המזוודות שלהם תארך זמן ארוך בהרבה מעלייתם למטוס, במיוחד לאור העובדה שהמטוס המריא באיחור של כ-15 דקות.
"אם היו עוד עובדים היינו מגיעים בזמן"
מתברר שבאותה טיסה עלו רק 65 נוסעים מתוך 130 והשאר נותרו בשדה. שמונה נוסעים נוספים שהגישו תביעה אחרת נגד החברה, בנוגע לאותה טיסה, קיבלו פיצוי של 26 אלף שקלים. בכתב התביעה הם טענו שהגיעו לשדה התעופה שעתיים וחצי לפני הזמן אך התורים הארוכים בצ'ק אין גרמו להם להגיע באיחור של כמה דקות לשער העלייה.
"אם החברה הייתה מקצה עוד עובדים בעמדות הצ'ק אין היינו מגיעים לטיסה. הבידוק היה איטי מאוד, עמדו בתור כמעט שעתיים כדי למסור את המזוודות", קבלו הנוסעים. מדובר בשתי משפחות עם ילדים שעקב המחדלים נאלצו לשכור מכונית לנסוע שמונה שעות לשדה תעופה מרוחק, לשלם לילה ואוכל בבית המלון ולטוס למחרת לאחר שרכשו כרטיסים חדשים.
החברה הטילה את האחריות למחדל על התובעים ולא עליה וטענה שזו בעיה שלהם שלא הגיעו בזמן שנקבע לשדה התעופה.
גם במקרה זה השופטת קבעה כי התנהלות החברה או מי מטעמה הייתה בעייתית וכי הבדיקות בצ'ק אין היו איטיות וגרמו לנוסעים להגיע באיחור של כמה דקות לשער העלייה. "אני מגיעה למסקנה לפיה התנהלות החברה היא זו שגרמה לנזקים שנגרמו לתובעים וכי לולא הייתה בוחרת לסגור בפניהם את שער העלייה למטוס באופן שרירותי באופן ובמועד בו עשתה כן, היתה נמנעת הפגיעה בהם", הדגישה השופטת בפסק הדין.