קשה להעביר במילים את הטירוף ששוטף את ולנסיה סביב ימי ה - Las Fallas (פסטיבל האש). כבר ביום שישי, כארבעה ימים לפני האירוע המרכזי, מלאות כיכרות העיר באנשים, וברחובות קשה לנוע. קולות נפצים נשמעים מבוקר ועד בוקר, משלל סוגים, המתאימים לילדים החל מגיל 3 ועד אין קץ. העובדה שהשמש זורחת במרומים, ואפילו קצת חמים, לא מפריעה לקיומו של מופע זיקוקין בצהרי היום. כל היום. וגם בלילה. באמצע הלילה.
מכל רחבי ספרד באים אנשים לחגוג עם הוולסיאנים, כמו שרק הם יודעים. כל ניסיון לישון במרכז העיר בלילה, יופרע ע"י החגיגות הבלתי פוסקות של "המסיבה הכי טובה בספרד", כפי שאמרה לי שיכורה מקומית. והיא אמרה את זה שלוש פעמים בחצי שעה. בפעם השלישית התגלגלנו מצחוק ביחד. היא לא הייתה השיכורה היחידה שפגשתי.
365 בובות ענק
במשך כל ימי הפסטיבל, שהסתיים לפני כיומיים, תושבי העיר חוזרים לתלבושות המסורתיות ומצעדים יוצאים מכל שכונה - מחרידים את העיר בקולות כלי נשיפה ותיפוף. בערבים, מתקבצים התושבים ומכינים פאיות ענקיות, וריח עשן מדורה, ואוכל, ונפצים, מתערבבים ביחד וממלאים את הריאות.
בכל כיכר (ויש הרבה כאלו) פזורות בובות עשויות עיסת נייר ענקיות, 365 מהן ליתר דיוק, בדמויות של פוליטיקאים, ידוענים ודמויות אחרות שזו דרך מצוינת להעביר עליהן ביקורת. בלילה האחרון של הפסטיבל (19 במרץ) נשרפות הבובות כולן עד היסוד, ולמחרת חוזרת ולנסיה לשגרה.
איני יכולה לתאר לעצמי איך נראית ולנסיה בימים רגילים, אבל אם אתם בספרד באמצע חודש מרץ פנו לעצמכם יומיים, ולכו לקרנבל הכי מטורלל שראיתם בחייכם.