המועצה האזורית סוקנדל (Sokndal) ממוקמת בדרום נורווגיה, וליבה טמון בנוף עוצר הנשימה שלה. צוקים משוננים חודרים את השמיים, מפרצונים נסתרים וגבעות ירוקות ושקטות עד האופק. אבל בין כל אלה קיימת מעין אנומליה שנראית כאילו שאינה שייכת – כפרים שלמים שתומכים בישראל, במיוחד בזמן המלחמה. החריגות הזו מתחדדת עוד יותר אם לוקחים בחשבון את היחסים המתוחים בין ישראל לנורווגיה לאחר שהאחרונה הכירה בחודש שעבר במדינה פלסטינית.
מעל הבתים מתנוססים דגלי ישראל, שלטים מצביעים על המרחק לירושלים והקהילות מתפללות בכל יום לשלום ישראל וניצחונה במלחמה. מדובר באוכלוסייה נוצרית אוונגליסטית, מיעוט בנורווגיה שברובה חילונית לחלוטין. הם חיים בקהילות קטנות ומרוחקות, אך עדיין מרגישים קרובים מספיק לישראל.
>> "יהיה תגמול": נורווגיה חוסמת תיירים רוסים – אנחנו בדרך?
לאחר מסע ארוך הגיע חנניה נפתלי, מומחה להסברה ישראלית בזירה הבין-לאומית, למועצה סוקנדל שנמצאת במחוז רוגלנד (Rogaland) הדרומי יחד עם אשתו. הפעם לא מדובר במסע הסברה רגיל – אלא חיזוק הקהילה שעליה שמע מחבריו. "הם מאוד התרגשו לקבל אותנו ולארח אותנו, אמרו לנו שהם ממש מחוברים אלינו. רובם היו בארץ עשרות פעמים" אומר נפתלי. "מבחינתי זה היה אירוע לא שגרתי כי אני רגיל להגיע לערים מרכזיות באירופה ולהסביר מה בדיוק קורה בארץ, אבל כאן זה היה הפוך. לא הייתי צריך לשכנע למה צריך לתמוך בישראל, וגם לא היינו במקום מרכזי. הגענו בעצם לקבוצה של כפרים קטנים במחוז, וקיבלנו חיבוק חם ואוהב מהתושבים".
על המקום שמע נפתלי מחבריו שביקשו ממנו להגיע לסוקנדל, הרחק מהבירה אוסלו, ולראות במו עיניו את האהבה הלא שגרתית של התושבים לישראל. "זה הביקור השישי שלי בנורווגיה כחלק ממאמצי ההסברה שלי להגיע עם תושבי אירופה לאמת, למה שבאמת קורה בעזה ובישראל. מה שהם רואים בתקשורת המיינסטרים המערבית לא משקף את מה שקורה בפועל. חברים אוונגליסטים תומכי ישראל אמרו לי שאני חייב להגיע לבקר בכפר הזה בגלל שהם ממש פרו-ישראלים ושהם מאוד ישמחו לביקור".
"לכל אחד פה יש ירושלים בלב"
כשהחלו את הסיור במקום, תום, אחד מחבריו של נפתלי שהתלווה אליו לביקור, ביקש ממנו ומאשתו להסתכל מבעד לחלון הרכב: "פתאום הבחנו במגן דוד ענק מואר מחוץ לבית אחד, ואחרי שעברנו את אותו בית אנחנו רואים עוד מגן דוד, וזה נמשך ככה מבית לבית. שאלתי את תום בהומור 'אנחנו לא בישראל? זה מרגיש לי שאני בבית', והוא השיב 'אחי, אתה כן בבית, פה תקבל רק אהבה. לישראל פלשו מחבלים מרושעים של החמאס, וכאן רק ירעיפו עליך אהבה'".
לאחר המפגש הראשוני עם כמה מהתושבים, נפתלי ואשתו הגיעו למקום הלינה שלהם לאחר המסע הארוך שעברו למחוז המרוחק. "כשקמנו בבוקר פתחתי את החלון וראיתי נוף מרהיב של אגם, בעלי חיים שנהנים מיום שטוף שמש, והכל היה ירוק. חשבתי שאני בגן עדן. הכל היה כל כך יפה, וממש באמצע שום מקום. זה הזכיר לי במובן מסוים את הילדות שלי בגליל, שם גדלתי. שלווה וטבע".
נפתלי ואשתו חברו לתושבים המקומיים לסיור היכרות במחוז. "הם העלו אותנו להר קטן ששם הייתה אנדרטה שנוצרה מאבנים שלקחו מכל מחוז במדינה כדי לסמל שלום ותפילות. הוזמנו לשבת שם על ספסל כדי שיוכלו להתפלל עלינו וביקשו סליחה בשם ממשלת נורווגיה שבמהלך הימים הכי קריטיים של המדינה והמלחמה על הישרדות ארץ ישראל, המדינה הנורווגית החליטה להכיר במדינה פלסטינית". נפתלי גם הבחין בשלט שעליו כתוב "ירושלים – במרחק של 3,000 ק"מ". והמקומיים הסבירו לו שמבחינתם "לכל אחד פה יש ירושלים בלב, היא לא רחוקה כפי שהמספר מתאר". לאחר הביקור בהר, השניים ישבו בבית קפה מקומי, שם אחד התושבים סיפר להם שהוא בכל יום מתפלל עבור ירושלים ולטובת ההצלחה של ישראל במלחמה.
בשעות הערב, לאחר שכבר זכו להכיר לא מעט מקומיים ולקבל יחס חם ועוטף, נפתלי נשא את הנאום הראשון שלו בבית תפילה מקומי. "זה היה מאוד מרגש כי המקום היה פשוט מפוצץ. הגענו למצב שעשרות אנשים נאלצו לשבת בחוץ, בקור, כדי לשמוע על ישראל. סיפרתי להם על המצב בארץ, על סיפורים של חיילים שנפלו בקרב, וראיתי את הכאב בעיניים שלהם, חלקם אפילו בכו. אמרו לי שאנשים נסעו שעות כדי לשמוע על המדינה שלנו וללחוץ לישראלי את היד. זה היה מאוד עוצמתי ומרגש. אחת הנשים גם פנתה אליי כשסיימתי את דבריי וסיפרה לי שהיא הייתה בישראל 19 פעמים, ושמאוד חשוב לה להביא את ילדיה לביקור בארץ כדי שלנורווגיה יהיה דור חדש של אנשים שאוהבים ותומכים בישראל".
לאחר נאום ראשון מוצלח בפני חברי הקהילה המקומית ואנשים שהגיעו מרחוק כדי להקשיב לנפתלי, הוא ערך מפגש נוסף, שגם בו השתתפו עשרות אנשים שנאלצו להישאר מחוץ לבית התפילה ולשמוע אותו מרחוק בגלל העומס שנוצר. נפתלי נפגש עם ראש המחוז, שם עלתה הצעה לחבר עוד יותר בין המדינות: "אמרתי לו שדווקא בתקופה כזאת זה יכול להיות רעיון נהדר לעשות הסכם של 'אחות תאומה' בין המחוז שלהם לבין מועצה למשל בדרום הארץ, יש בזה מסר מאוד עוצמתי וחשוב. הגעתי אליהם במטרה לעודד וללמד על ישראל, ואני חוזר ארצה מעודד ומאושר אחרי כל האהבה שהרעיפו עליי. זה היה טיול בלתי נשכח לכפר הכי פרו-ישראלי בעולם".