ליהי כהן מתל אביב תכננה במשך חודשיים וחצי את הטיול שלה ושל בן זוגה, טייס קנדי שעובד בחברת תעופה באבו דאבי, לזנזיבר החלומית.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
"עשינו שיעורי בית על האי. רצינו לחרוש את זנזיבר לאורך ולרוחב, ליהנות מהטבע והסביבה ולא לשבת במלון הכל כלול ולא לצאת ממנו", סיפרה ליהי ל-mako. "השקענו אלפי דולרים בבתי מלון יוקרתיים, השכרת רכב ודברים נוספים. רצינו שתהיה לנו חופשה מהחלומות. היינו במלדיביים, בתאילנד ועוד מקומות אקזוטיים בעולם ונהנינו מאוד, חשבנו שגם בזנזיבר יהיה ככה, אבל זה לא קרה".
בפוסט ארוך שהעלתה לקבוצת "חו"ל זה כאן", מסבירה ליהי כיצד החלום הגדול הסתיים עבורם במפח נפש. "באנו עם ציפיות ליהנות מהנופים, להיות בספארי, במסלולי הליכה מיוחדים למטיילים, לאכול במסעדות רומנטיות על צוקים בחופי הים וחזרתי עם תחושה נוראית שאני לעולם לא אגיע לכאן שוב".
היא ממשיכה: "כשרצינו להיכנס לבית המלון עם המכונית ששכרנו, הגענו לכיכר במטרה לפנות שמאלה לחנייה, ומשום מקום קפצו כמה מקומיים על מכסה המנוע של הרכב ומנעו מאתנו להיכנס לחניה. זו הייתה תחושה מאוד מפחידה. הם צעקו בקול רם. החבר שלי היה בהלם מזה. בשום טיול שלנו לא נתקלנו בדבר כזה. הבנו שהם רוצים שנחנה בחנייה שלהם כדי שנשלם להם כסף. זה היה הזוי. החבר שלי ניסה לתמרן אבל הם קפצו על המכונית שלנו כמו קופים ואני לא אדם גזען, זו המציאות שחווינו. החבר שלי פחד לדרוס אותם. בסוף הוא סימן להם שהוא מסכים להחנות איפה שהם רוצים ואז עשה פנייה חדה וכך הטענו אותם והגענו בשלום למלון. זה היה סיוט".
במלון, לדבריה, הם קיבלו מי שתייה בבקבוקים סגורים על מנת לצחצח שיניים והטעם והריח שלהם היו זוועה. "אי אפשר לקנות מים מינרליים בשום מקום. הטעם של המים המקומיים בבקבוקים הסגורים נוראי. אי אפשר לשתות אותם. מים מסריחים שאפילו אי אפשר לצחצח איתם שיניים. הייתי מוכנה לשלם המון עבור מים מינרליים אבל אין".
זה לא נגמר כאן מבחינת הזוג. "נתקלנו בהרבה בעלי חיים מתים, החופים היו מלאים באצות מתות ובהזנחה", היא ציינה. "כשהגענו לחופי הים המון ילדים קפצנו עלינו ורצו שניתן להם כסף".
לדבריה, באחד הערבים הם רצו לצאת מהמלון בו שהו לארוחת ערב רומנטית במסעדה המשקיפה על הים. "המרחק מהמלון למסעדה היה 800 מטר", היא מספרת. "שאלנו את הבעלים אם זה בסדר שנלך רגלית למסעדה, אבל הוא אמר לנו שלא נעז לקחת איתנו כסף או פריטים יקרי ערך כדי שלא ישדדו אותנו. זו תחושה לא נעימה שאי אפשר ליהנות ולאכול במסעדה".
השיא מבחינתם היה הספארי של זנזיבר. הם שילמו 160 דולר דמי כניסה אבל מתברר שבגן החיות מוחזקים בעלי חיים בכלובים קטנים ובתת תנאים. "היינו בהלם טוטאלי. הבטיחו לנו ספארי אבל מרחק שעות אור מזה שברמת גן. מדובר בגן חיות קטן ועלוב, שבו מוחזקים בעלי חיים בכלובים קטנים מאוד", סיפרה כהן. "ריחמתי על בעלי החיים. ממש כאב לב".
"פתאום חמישה שוטרים הקיפו אותנו"
ביום האחרון של ליהי בזנזיבר, היא הגיעה לשדה התעופה באי ביחד עם חבר שלה. היא הייתה בדרכה חזרה לארץ ובן זוגה טס רק ביום למחרת ליעד אחר, אך ליווה אותה לשדה על מנת להיפרד. "לשנינו היו כרטיסי טיסה הלוך וחזור לישראל, אבל החבר שלי היה אמור לטוס רק למחרת לעבודתו כטייס. הוא בא להיפרד ממני. עברנו את הבידוק הראשוני ורגע לפני שנפרדנו, הקיפו אותנו פתאום חמישה שוטרים מקומיים וביקשו מהחבר שלי להתלוות אליהם. לא עזבו אותו לרגע. הרגשתי כמו בסרט מתח. חשבתי שזה לא אמיתי".
השוטרים לקחו את החבר של ליהי לתא מעצר מקומי בשדה והחלו לתחקר אותו במשך כשלוש שעות בניסיון להבין מה הוא עושה בשדה התעופה מבלי לטוס.
"היה במקום קב"ט שעובד עם אל על וסיפר לי שאסור להיכנס למתחם הצ'ק אין ללא דרכון וכרטיס טיסה והוא הביע תמיהה מדוע לא אמרו לנו על כך. השוטרים טענו שהחבר שלי משקר ושהוא בכלל לא טיס. הם רצו לעצור אותו וביקשו ממנו לחתום על מסמך כדי שיביאו אותו בפני שופט", מספרת ליהי. "הוא סירב כיוון שלא היה מוכן לחתום על מסמך שלא מתורגם לאנגלית. הוא ביקש שיצרו קשר עם שגרירות קנדה בטנזניה, הציג להם תעודת טייס, אך המשיכו להגיד לו שהוא שקרן. פחדתי שיכניסו אותו לכלא ככה סתם בלי שום סיבה. לבסוף הם הבינו שעשו טעות, שהוא צודק ושחררו אותו מהמעצר לא לפני שביקשו ממנו לשלם להם שוחד של כמה עשרות דולרים".
בנוסף לסיפורה של ליהי, מתברר שבאחרונה היו כמה מקרים של מטיילים ישראלים בזנזיבר שסבלו מגניבות בבית המלון. "גנבו לו ג'ינסים, חולצות, נעליים", שחזר רוני, מטייל שחזר לפני כמה שבועות מהמקום. "העוני שם גורם לאנשים לגנוב מכל הבא ליד. אין מה לעשות".
במקרה אחר, תייר בריטי שקנה בתמימות צדפה מבעלי דוכנים מקומיים, נעצר ונשפט ל-14 ימי מאסר בפועל ונאלץ לשלם קנס של כמה אלפי דולרים, לאחר שבשדה התעופה מצאו את הצדף בתיקו, דבר שאסור בחוק.