לפני כחודש, המשטרה האירית פינתה מאהל בדבלין של כ-200 אוהלים שהוקמו על ידי מבקשי מקלט. המהגרים הועברו באוטובוסים לאתרים בשולי העיר, שם הממשלה אמרה שתספק להם מזון, תברואה וביטחון. פעולה זו חזרה על עצמה כעבור שבוע, נגד מאהל לא רשמי נוסף של כ-100 אוהלים שהופיעו לאורך גדות התעלה הגדולה (Grand Canal) שחוצה את הבירה האירית. הרשויות המקומיות מציבות גדרות ומחסומים, אך האוהלים שבים.
למרות הניסיונות החוזרים ונשנים להילחם בתופעה, בשבוע שעבר שוב קם מאהל עם 50 אוהלים לאורך התעלה. יותר ממחצית האוהלים על המדרכה אוכלסו ביום חמישי בערב, כשבין הנוכחים היו גברים פלסטינים, ירדנים, אפגנים, ניגרים ומלאווים. הנתונים האחרונים של שירות ההלנה הבין-לאומי (IPAS) מראים כי נכון ליום שישי היו 2,170 מבקשי מקלט ש"המתינו ללינה" בדבלין. באופן נרחב יותר, מספר מבקשי המקלט שילש את עצמו מאז 2021, ועומד היום על קרוב ל-15 אלף, מתוכם אלפים ללא דיור.
>> לא תמיד נחמדים: למה המדינה האירופית הזו כל הזמן נגדנו?
>> "ההתפרעות הציבורית הקשה ביותר במדינה זה עשרות שנים"
>> "מחזקים את היחסים": הבירה האירופית הזו הפכה ל"תאומה" של העיר הפלסטינית
התיירות, אבן יסוד בכלכלת אירלנד, לא הייתה חסינה מפני שינויים אלה. זרם המהגרים השפיע על חווית התיירות בדרכים שונות. מחסור במקומות לינה מאלץ את התיירים להזמין זמן רב יותר מראש או לשקול אפשרויות חלופיות, מה שמשפיע על הספונטניות ועל גמישות הנסיעות. בנוסף, מחסור במקומות לינה ביעדי תיירות פופולריים הוביל לעליית מחירים וזמינות מופחתת, כמו גם לתחושות של חוסר ביטחון בעקבות עלייה במקרי פשע, במיוחד ברחובות העיר דבלין.
אירלנד האשימה את העלייה האחרונה במבקשי מקלט במדיניות של בריטניה כלפי רואנדה, שלפיה כל מהגר שמגיע לבריטניה דרך מדינה בטוחה, למשל צרפת, יישלח לרואנדה ושם ייבחן מעמדו כמבקש מקלט. שרת המשפטים של אירלנד, הלן מקאנטי, טענה כי 80 אחוזים מהמהגרים החדשים נכנסו דרך הגבול הפתוח עם צפון אירלנד, מה שמרמז על כך שהם מקווים להימנע מלהישלח לרואנדה.
במאמץ לשלוט במצב, איימה ממשלת אירלנד להאיץ את שליחתם של 100 אנשי ביטחון נוספים כדי לאבטח את הגבול ולאכוף בדיקות. אבל היא נסוגה מצעד זה במהירות כשרישי סונאק, ראש ממשלת בריטניה, טען שאין אפשרות "לקטוף דובדבנים" של הסכמים בין-לאומיים, כשהוא למעשה מתכוון להסכם יום שישי הטוב (או הסכם בפלסט), המחייב את הרפובליקה של אירלנד לשמור על גבולות פתוחים באי.
"תהיה תגובה נגדית בבחירות"
העלייה הזו במספרי המהגרים באירלנד הובילה למתחים, הפגנות ברחובות ולחשש של האזרחים מפני שינוי חד באופי של המדינה. אירלנד חוותה גיוון אתני מהיר בשנים האחרונות, כאשר אחד מכל חמישה אנשים המתגוררים בה נולד מחוץ למדינה. כתוצאה מכך, הסקר האחרון מראה שמחצית מהאוכלוסייה רוצה כעת מחסומי מהגרים שיוצבו על הגבול היבשתי.
במהלך המשא ומתן על הברקזיט, נעשו מאמצים להימנע מגבולות סגורים בכל מחיר. ליאו ורדקר, ראש ממשלת אירלנד לשעבר, היה איתן במחויבותו לגבול פתוח, טען שפיקוח ומנגנון אבטחה עלולים להוביל לחזרה לאלימות וטרור. המראה של מפגינים בדבלין שקוראים "לסגור את הגבולות" הוא סתירה לא נוחה לטענות אלה, ולמרות שזו עשויה להיראות עמדה קיצונית, ההיקף של מחאות נגד מהגרים מתרחבות יותר ויותר ברחבי המדינה ומובילים לכך שאי אפשר עוד לפסול את הרגש הזה ככזה שקיים רק בשוליים הפוליטיים.
על כרזה שהוצבה ליד שלושה בתי מלון מלאים במבקשי מקלט ופליטים אוקראינים, תושבי העיירה האירית הקטנה רוסלארה הארבור (Rosslare Harbour) תלו שלט עם מסר לממשלה: "זה מספיק". התושבים המקומיים נלחמים כעת בשימוש בבית מלון רביעי בעיר לאכלוס מהגרים. בכך הם למעשה לוקחים חלק בנושא שנמצא כעת בראש סדר היום הפוליטי, ולראשונה עשוי למלא תפקיד משמעותי בבחירות הלאומיות, שייערכו במרץ 2025. "תהיה תגובה נגדית בבחירות אנטי-מהגרים או ימין קיצוני לצבור תאוצה? כן, אני מאמין שזה יקרה", אומר יו"ר קבוצת התושבים המקומיים, ברני מאלן, על מדיניות הממשלה. "תהיה תגובה נגדית בבחירות האלה, וזו אשמתם".