בעקבות אירוע האלימות שבו מפגינים פרו-פלסטינים תקפו את אוהדי מכבי תל אביב מישראל באמסטרדם, הקבינט ההולנדי שוקל להחיל כללים נוקשים יותר לאזרחים בעלי אזרחות כפולה שהשתתפו בתקיפה או כאלה שמבצעים פעולות בעלות אופי אנטישמי.
הקבינט יצטרך לחקור את הלגיטימיות של שלילת אזרחות הולנדית, ובעוד שמפלגות PVV, המפלגה למען החירות בהנהגת חירט וילדרס, ומפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה (VVD) תומכות בשלילת האזרחות, ראש הממשלה, דיק סכוף, הצהיר שהוא רוצה לחקור את ההצעה הזו יותר לעומק. זאת למרות שלפי החוק ההולנדי ניתן לבטל לאדם את הדרכון החל משנת 2017 אם מדובר בהגנה על הביטחון הלאומי.
>> "חוששים לנסוע": ירידה חדה בהזמנת חופשות באמסטרדם בעקבות הפוגרום
>> אמסטרדם הבאה: זו העיר שהתיירים מפספסים בענק
>> "לא בשבילכם": העיר ממשיכה להילחם בתיירים ומבהירה את החוקים
שלילת אזרחות היא אחת הפעולות החמורות ביותר שמדינה יכולה לנקוט נגד אזרחיה. בתיאוריה, האיום של צעד כה דרסטי יכול להוות גורם מרתיע רב עוצמה. לפי התומכים בהצעה, אם אנשים יודעים שהם עלולים לאבד את זכותם לחיות במדינתם, לנסוע בחופשיות ולגשת לשירותים חברתיים, הדבר יכול לגרום להם לחשוב פעמיים לפני שהם ייקחו חלק בפעולות שיכולות לסכן את מעמדם.
החמרת אמצעי הענישה: שלילת אזרחות בעקבות פעולות טרור ואנטישמיות
מדינות ברחבי העולם מתמודדות עם הרעיון של שלילת אזרחות בתגובה לטרור. הולנד, בלגיה וצרפת מאפשרות שלילת אזרחות לאחר הרשעה פלילית בעבירה חמורה, לרבות עבירות הקשורות טרור, שכן אלו נחשבות מעשה של אי נאמנות למדינה ו/או נגד האינטרסים של אותן המדינות. עם זאת, התנאים שבהם מיושם אמצעי זה שונים בין המדינות: מדינות מסוימות מתירות ליישם אמצעי זה רק אם אדם הורשע בעונש מסוים (פינלנד), או רק אם אדם מעל גיל 18 (נורווגיה), או רק בתוך פרק זמן מסוים לאחר ההרשעה בטרור. הן בריטניה והן צרפת שללו את אזרחותם של בעלי אזרחות כפולה המעורבים בפעילויות הקשורות לטרור, בטענה שזהו צעד הכרחי להגנה על הביטחון הלאומי. גם בישראל קיים חוק שכזה, הידוע בכינוי "חוק גירוש מחבלים", המאפשר לשלול את אזרחותו של אדם אם לקח חלק בפעולות המקושרות לטרור.
עבור אזרחים ישראלים הנוסעים לחו"ל, במיוחד לאירופה, החשש לאלימות על רקע פוליטי או אנטישמי יכול להפוך למציאות. בשנים האחרונות נרשמה עלייה במחאות ובתקיפות שהופנו נגד תיירים ישראלים וקהילות יהודיות ברחבי היבשת. הפוגרום באמסטרדם הוא רק דוגמה אחת לקלות שבה מתחים שמבוססים על פוליטיקה עולמית יכולים לזלוג למעשי תוקפנות נגד מטיילים. צעדים כמו שלילת אזרחות יכולים לעזור להטמיע תחושת צדק והרתעה, ולהעניק לתיירים הישראלים יותר ביטחון בכך שמדינות אירופה נוקטות בצעדים קונקרטיים כדי להגן עליהם. למרות שאי אפשר למנוע את כל צורות האלימות, הידיעה שממשלות מוכנות לפעול בנחישות נגד מבצעי פשעי שנאה יכולה להרגיע.
בנוסף להולנד, גם לגרמניה ודנמרק יש תוכניות להנהיג כללים נוקשים יותר למי שמבצע עבירות הקשורות לטרור, עם הרחבה על סעיפים שקשורים לגילויי אנטישמיות. שש מדינות מתוך שש עשרה בגרמניה (בוואריה, סקסוניה, נורדריין-וסטפאליה, שלזוויג-הולשטיין, הסה וריינלנד) קוראות להחמיר את ההגבלות על עברייני אנטישמיות. על פי הדיווחים, שש המדינות הפדרליות רוצות לשלול דרכונים גרמניים לבעלי אזרחות כפולה עם רישום פלילי שכזה.
גם בדנמרק השכנה יש שקוראים לשלילת אזרחות, כאשר מפלגת הברית הליברלית (Liberal Alliance), מבקשת להקשות על מי שאינם "חולקים את הערכים הנכונים" עם אזרחים דנים לקבל אזרחות. המנהיג של המפלגה, אלכס ונופלסג, ציין בעבר כי יש למנוע אזרחות דנית לאלו המאמינים ש"יש להשמיד יהודים או שהם נגד הומוסקסואלים".
הרשויות חוששות שאימוץ חוק כזה עלול לכוון לאנשים עם רקע של הגירה
ב-2017, לפני התיקון שאיפשר שלילת אזרחות הולנדית למען אינטרסים של ביטחון לאומי, הזהיר המכון ההולנדי לזכויות אדם שחוק זה יכול להפריד בין הולנדים עם ובלי אזרחות כפולה. כאמור, לפי החוק מי שפועל נגד האינטרס הביטחוני הלאומי של הולנד עלול לאבד את אזרחותו. עם זאת, זה מנוגד לחוק ההולנדי לשלול אזרחות מאנשים שמחזיקים רק בדרכונים הולנדיים מכיוון שהדבר ישאיר אותם חסרי אזרחות. בין השנים 2017 ל-2024 נרשמו בסך הכל 59 מקרים של שלילת אזרחות – 25 מתוכם סופיים, בעוד שהשאר בוטלו או נמצאים עדיין בתהליכים.
בעוד שהאפקט ההרתעתי של שלילת האזרחות נראה ברור, הוא אינו חף מסיבוכים. פעילי זכויות אדם מזהירים כי שלילת אזרחותם של אנשים מעוררת שאלות משפטיות ואתיות חמורות, במיוחד בנוגע לזכויותיהם של אנשים להשתייך למדינה. פעולות כאלה עלולות להיתפס כאמצעים פוליטיים, או אפילו מפלות, אם הן מכוונות באופן לא פרופורציונלי לקבוצות מסוימות. יתרה מכך, נטען כי ביטול האזרחות עלול להסלים את המתחים בתוך קהילות מהגרים או מיעוטים, וליצור תחושת ניכור וטינה, במיוחד אם לא מדובר בגירוש של אותו אדם אלא רק בשלילת האזרחות שלו.
בעוד שהקהילה הבין-לאומית מתמודדת עם המורכבות של אזרחות, ביטחון וזכויות אדם, ברור שאמצעים חזקים יותר למניעת אלימות ממניעים פוליטיים יכולים לעזור להבטיח שמטיילים – ללא קשר ללאום שלהם – ירגישו בטוחים יותר על אדמת אירופה. בעולם שבו סיכוני הטרור נוכחים תמיד, הבטחת בטיחותם של אזרחים חפים מפשע, כולל תיירים, חייבת להישאר בראש סדר העדיפויות של מדינות העולם.