חורבות מתפוררות, צלבים על קברים ישנים שאף אחד כבר לא מבקר יותר וגדמי עצים מכוסי מלח: ויז'ה אפקואן (Villa Epecuén) היא לא מקום שמקבל את פני המבקרים בימים אלה. את השבילים בקושי ניתן לזהות, ובמקומות רבים ניתן למצוא חפצים רקובים למחצה, אמבטיות ישנות או מכוניות של תושבים שמתו מזמן. מי שמבקר בוויז'ה אפקואן בקושי מאמין שפעם הגיעו לכאן נופשים מכל עבר. העיירה הקטנה במחוז הארגנטינאי של בואנוס איירס הייתה פעם מוקד תיירותי אמיתי – כיום היא נראית כמו תפאורה של סרט אפוקליפטי.
מרחצאות תרמיים מושכים משקיעים ונופשים
לפני כ-100 שנה, ב-1921, נוצר גן עדן חדש לנופש על גדותיו של אגם אפקואן. בעשורים שלאחר מכן הוקמו במקום יותר מ-200 בתי מלון, חלקם מפוארים יותר מאחרים. גולת הכותרת, עם זאת, היו המרחצאות התרמיים הרבים. אגם אפקואן הוא אגם מיוחד: אחרי ים המלח בישראל, האגם היה פעם גוף המים עם תכולת המלח הגבוהה בעולם. וכך המקום, כמו ים המלח, הפך ליעד פופולרי עבור נופשי ספא ולתיירות מרפא. אזור הנופש הפך למבוקש כל כך שנבנה קו רכבת כדי שניתן יהיה להגיע למקום הנידח ביתר קלות.
En 1921, la margen del lago Epecuén, con aguas terapeuticas cuyas propiedades medicinales se parecen (por la hipersalinidad) a las del Mar Muerto, dio nacimiento a un pueblo turístico: Villa Epecuen pic.twitter.com/qz8Ba6Gpe4
>> גן עדן אבוד: העיר הזו הפכה מיהלום ים תיכוני לעיירת רפאים מתפוררת
העיירה הצליחה למשוך אליה כ-25 אלף נופשים בוויז'ה אפקואן מדי שנה, בעיקר בחודשים דצמבר-מרץ, עונת הקיץ בארגנטינה. במשך עשרות שנים נופשים הגיעו בהמוניהם כדי לרפא מחלות עור, או ליהנות מהאוויר הנעים והמים המלוחים. מסיבה זו אין זה מפתיע שכ-1,500 תושבי העיירה עבדו בענף התיירות, שלמעשה היה צינור החמצן שלה. אבל הייתה בעיה באזור: האקלים הבלתי צפוי, זה שהוביל בסופו של דבר לאסון.
בעוד שבעשורים מסוימים, כמו שנות ה-30, כמעט ולא ירד גשם, שנים אחרות התאפיינו בגשם כבד, ושנת 1985 הייתה גשומה במיוחד. במשך שבועות ירד באזור יותר גשם מאי פעם, ולבסוף, ב-10 בנובמבר 1985, הסכר לא יכול היה עוד להחזיק את המים.
הסכר נפרץ בשאגה וויז'ה אפקואן שקעה, בדיוק על ידי אותם המים של האגם שהיה הבסיס להצלחתה. העיירה נשטפה בגלי ענק שלבסוף קברו אותה בעומק של 10 מטרים מתחת למים. כל התושבים איבדו את בתיהם ואת פרנסתם, וגן העדן לחופשות נעלם. עבודת הפינוי הקשה נמשכה 15 ימים ולא היו הרוגים, אבל החלק הגרוע ביותר היה כשהמים הגיעו לבית הקברות בעיר והארונות החלו לצוף והיה צורך לשנע אותם למקום אחר.
"החיים השניים" של וויז'ה אפקואן
אחרי כמעט ארבעים שנה שבהן הייתה קבורה העיירה מתחת למים, חלה תפנית בלתי צפויה. במקום שבו פעם ירד גשם בלי הפסקה, שוררת תקופה יבשה במשך שני העשורים האחרונים – ומפלס המים של האגם שוב ירד משמעותית. עד כדי כך שחורבות הכפר השקוע צצו מחדש ואף נפתחו שוב למבקרים. למעשה, תיירים ממשיכים להגיע, מטיילים בעיירה שחרבה ובעיקר מצלמים. פעם חיו כאן אנשים בבתים הרבים, הכנסיות היו מלאות ובבתי הספר למדו הילדים הקטנים.
Nuevo hilo de un pueblo de la Provincia de Buenos Aires van a ver imágenes aéreas, videos, un poco de historia y charla con gente de ahí
Un RT grande para LAS RUINAS DE VILLA EPECUÉN pic.twitter.com/2tDzFqPrjf
Escenarios petrificados en Villa Epecuén (algunos de los miles) pic.twitter.com/inda7KeQ0D
Villa Epecuén in Argentina is one of the world's most fascinating ghost towns. Flooded to a depth of 10m, it finally came up for air in 2013 after a quarter of a century underwater. Catch up on the new series of #AbandonedEngineering to take a look inside. pic.twitter.com/tuEMCGwxCw
ויויאנה קסטרו, שומרת פארק בשמורת הטבע, ההיסטוריה והתרבות של לגונה דה אפקואן, ומדריכת טיולים מקומית, משחזרת את העבר: "נולדתי באפקואן וחייתי כאן עד גיל 20, כשזה הוצף. עד אז זה היה כפר תיירותי ששגשג בזכות המים המרפאים של הלגונה, עם תשתית מפותחת מאוד לאותה תקופה". קסטרו מספרת שהייתה לעיירה תחנת כוח משלה, סניף דואר, תחנת משטרה, שני סניפי בנק, מרפאה רפואית, בניין תקשורת טלפונית שבה בוצעו גם שיחות בין-לאומיות, בית ספר יסודי וגן ילדים. "גרתי באפקואן בתקופה המאושרת בחיי. הכפר היה מלא בתיירים. התיירים לימדו אותנו להצליח", נזכרת קסטרו באותן שנות פאר שקדמו לאסון הגדול.
Final a toda orquesta con Ji Ji Ji en las ruinas de la ciudad de Villa Epecuen y los fuegos artificiales!! Gracias Indio y sus Fundamentalistas del Aire Acondicionado!! pic.twitter.com/2veH1OcW7t
בין ההריסות, פסולת ברזל שנערמה ברחובות ועצים מאובנים, ניתן לראות את חורבות הספא העירוני הישן, שבו עדיין נשתמרו כמה בריכות שנהרסו ומגדל בית המטבחיים הישן שתוכנן ב-1937 על ידי האדריכל פרנסיסקו סלמון. ניתן גם להבחין בבית מלון הרוס, שרידי מסעדה ובתים שרק קירות בודדים נותרו עומדים בו.