החזרה לטורקיה: מאות ישראלים טסו במהלך החודש האחרון לאיסטנבול דרך אתונה ובודפשט, ואחרים דרך עמאן בירת ירדן. זאת למרות שכבר עם תחילת המלחמה פרסם המל"ל אזהרת מסע חמורה, ומודגש כי "אין להגיע למדינה זו ובמקרה של שהייה יש לעזוב את המדינה".
"אין ולא תהיה כמו איסטנבול", אומרת נעמה כשהיא מסבירה את החלטתה לטוס לאחרונה לאיסטנבול יחד עם שלוש מחברותיה הטובות. "אין לה תחליף. לא בטומי ובטח שלא קפריסין. השארנו את הבעלים בבית וטסנו דרך בודפשט. לא פחדנו לרגע למרות הנאומים של הנשיא ארדואן שתומך בחמאס. נכון שבביקורת הדרכונים בשדה התעופה באיסטנבול הבקר הסתכל עליי ועל החברות שלי בצורה מוזרה, לא הבין למה באנו לפה ועשה פרצוף חמוץ, אבל אחרי כמה שניות חתם על הדרכונים וזהו".
>> "מקווה שלמרות הכל הישראלים יחזרו אלינו בקרוב"
>> המחליפה של איסטנבול? זו העיר שהישראלים כבר סימנו
>> "אנשים שאומרים 'הפעם באמת לא אחזור לטורקיה', הם כמו אלה שאומרים 'הפעם באמת אפסיק לעשן'"
נעמה אומרת שהיא וחברותיה שהו במשך חמישה ימים באיסטנבול, ישנו במלון מרכזי ולא חשו מאוימות. "היינו במלון ליד כיכר 'טקסים' וקיבלו אותנו יפה מאוד. הרגשנו כמעט כמו בבית. הבעלים היו קצת מודאגים וחשבו שנפלנו על הראש ושאנחנו משוגעות. בעלי החנויות בבזארים ובקניונים והעובדים במסעדות היו נחמדים ואמרו שהם מתגעגעים מאוד לתיירים הישראלים. הם אומרים שהם חטפו מכה כלכלית קשה ושלא נתייחס למה שארדואן אומר כי האזרחים ברחוב לא תומכים בו. מה שחשוב להם שזה לשרוד כלכלית ולהתפרנס בכבוד".
גם ויקטור ואשתו שטסו לאיסטנבול, טוענים שהם לא חשו בעוינות, מעט במקרה אחד של בעל חנות מזכרות שסירב למכור להם מתנות. "בשדה התעופה הפקידים הסתכלו עלינו כאילו נפלנו מהירח. לקח להם כמה דקות לחתום לנו על הדרכונים ואז החזירו לנו אותם וזהו. היה מקרה אחד חריג של בעל חנות למזכרות ששאל מאיפה אנחנו וכשהוא שמע שבאנו מישראל הוא כמעט חטף התקף לב וסירב למכור לנו מתנות", מספר ויקטור. "אבל זו הייתה חופשה נהדרת. אנשים אמרו לנו שאנחנו מסכנים את החיים שלנו ושאנחנו ממנים טרוריסטים אבל סך הכל באנו לחופשה והיה ממש כיף. חופשה זולה, שופינג זול ומסעדות טובות. אין מה לפחד הם אנשים נחמדים מאוד".
טורקיה בכלל ואיסטנבול בפרט, היא מוקד עולמי לטיפולים אסתטיים. לפני המלחמה עשרות אלפי ישראלים הגיעו לעיר הגדולה כדי לעבור טיפולים שבישראל היו עולים הרבה יותר. עם תחילת המלחמה מספר הישראלים במדינה צנח, אבל עכשיו הם חוזרים לטיפולים: "לפני ה-7 באוקטובר עברתי טיפול אחד מתוך שלושה. פחדתי לחזור לאיסטנבול למרות שמנהל המרפאה אמר לי שאין לי מה לדאוג ושהם יערבו לביטחון שלי ושל קרובת משפחה שלי אבל פחדתי", אומרת ענת. "פניתי לרופאי שיניים בארץ אבל הם לא רצו לטפל בי כי התחלתי את הטיפול שם והם לא רוצים שאם יקרה לי נזק שאתבע אותם על המחדלים של הרופאים הטורקיים. בלית ברירה טסתי לפני כשבועיים ואני יכולה לומר שהרגשתי בטוח. היה נעים, שמחו שחזרתי לסיים את הטיפולים ודאגו לי להכל. טיילתי קצת באיסטנבול ולא הרגשתי שום פחד".
מוחמד, טס לעמאן שבירדן ומשם לאיסטנבול. "טסתי לירדן ושם נתנו לי כבוד כשראו דרכון ישראלי. כשנחתתי באיסטנבול הפקיד עשה לי עין עקומה וזרק לי את הדרכון מבלי להסתכל עליי, אבל ברחוב, במלון ומרכזי הקניות היה ממש כיף. שמחו שבאתי". אומר מוחמד. "המצב הכלכלי זה הדבר היחיד שמעניין את האזרח הטורקי ברחוב, המלחמה בעזה כמעט ולא מעניינת אותם. הם רוצים תיירים כדי שיוכלו להביא אוכל הביתה למשפחה שלהם".