"כל לוחם הוא מטרה": מה שניתן לעשות כדי להימנע ממעצר בחו"ל

חששות רבים עלו בקרב ישראלים בעקבות התקרית שבה כמעט נעצר בברזיל לוחם מילואים ששירת בעזה. הישראלי קיבל הודעה בהולה מהקונסוליה הישראלית, ובתושייה רבה הצליח להימלט מהמדינה לפני שיושם נגדו צו המעצר. בינתיים, יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת הודיע שמחר יתקיים דיון דחוף בנושא הגנה מפני רדיפתם המשפטית של חיילי צה"ל בחו"ל. הדיון החסוי יתקיים מחר בשעה 11:00.

משרד החוץ, משרד המשפטים והמל"ל מסייעים לחיילים שנמצאים בחו"ל ושעשויים להיפתח נגדם הליכים פליליים. באחרונה גם פורסם שהוקם צוות בין משרדי בהובלת משרדי המשפטים והחוץ ומחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, שלוקחים בו חלק גם נציגים מהמוסד והשב"כ. הצוות מוציא הערכות מצב של דירוגי סיכון היכן משרת בצבא שפעל בעזה עלול להיעצר או להיחקר.

חיילים או מילואימניקים שנודע לרשויות בישראל כי עומדים לעצור אותם, מקבלים הודעה כי עליהם לעזוב במיידי את המדינה – כפי שקרה באחרונה עם החייל שהתבקש לעזוב את סרי לנקה כדי להימנע ממעצר אפשרי. כעת, נשאלת השאלה כיצד ניתן להימנע מזה, ואילו צעדים אפשר לנקוט לפני היציאה לחו"ל.

איך להימנע ממעצר? שאלות-תשובות

האם טיסה לחוץ לארץ מסוכנת לכל מי ששירת בצבא?

"בעיני הארגונים פרו פלסטינים שפעילים באותן מדינות, כל חייל צה"ל הוא מטרה", אומרת עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון "שורת הדין". "כמובן שיש להוכיח את הפעילות של החייל ולהראות מדוע הוא בכלל אמור להיחשב כמי שעשה פשעי מלחמה. לכן הם ינסו לאתר חיילים שפעלו בעזה או בצפון ופחות יתמקדו בחיילים שאין להם מידע לגביהם. אבל בגדול המטרה שלהם לתקוף כל חייל באשר הוא".

איך הארגונים האלו יודעים מי שירת בעזה? איך הם מאתרים אותו במדינה אליו נסע?

עו"ד לייטנר מסבירה: "הארגונים האלו שואבים את כל המידע שלהם מהרשתות החברתיות. כל המידע שמגיע זה מהרשתות חברתיות שהחיילים בעצמם מעלים. ראינו במהלך המלחמה פוסטים של חיילים שתיארו איך הם פוצצו בניינים או עשו פעולות אחרות. החיילים גם מספרים על החיים האישיים שלהם ולאן הם טסים. הארגונים האנטי-ישראליים עושים אחד ועוד אחד, ומאוד קל למצוא אותם כי שמותיהם חשופים מאחר שהם פעילים ברשתות החברתיות".

מה עליי לעשות לפני נסיעה?

"ההמלצה הראשונה היא לנקות את המדיה החברתית, את כל מה שקשור לשירות בצה"ל. המידע מגיע רק מהרשתות החברתיות וגם אם יורידו בדיעבד את הדברים ייתכן מאוד שהארגונים כבר הורידו קודם לכן את התמונות והסרטונים. אם זה לא מופיע אצלך ברשת החברתית, כלומר כבר הסרת, סביר להניח שיהיה להם יותר קשה להוכיח על אודות מהימנות הראיות הללו. הם צריכים להראות מאיפה זה הגיע, יהיה להם טיפה יותר קשה אם זה לא יופיע ברשת החברתית. החוכמה היא לא להעלות את זה מלכתחילה. מלכתחילה ההמלצה שלי היא לא להעלות שום דבר לגבי השירות הצבאי. המלצה שנייה - לקחת איתך לדרך את מספר הטלפון של הקונסוליה הישראלית של אותה מדינה שאתה הולך אליה. אין טעם להתייעץ עם עורכי דין לפני הנסיעה, רק אם חלילה יקרה משהו".

אם חייל נקלע לסיטואציה כזו מול רשות מקומית במדינה אליה נסע, מה עליו לעשות?

"אסור לו לשתף פעולה עם החקירה. הוא צריך להתייעץ עם הקונסול הישראלי ועורך דין. אני מניחה שדבר כזה עשוי להסתיים בדרג הדיפלומטי. רוב המקרים עד עתה הסתיימו בדרג הדיפלומטי, אף חייל או בכיר לא הועמד לדין במדינה שבה נעצר. כדי שלא להחמיר את המצב, מומלץ שלא לספר מידע שעלול להפליל. קשה לדעת איזה מידע עלול להפליל, ולכן עדיף שלא לדבר כלל. עצם העובדה שנכנסת לעזה ולא עשית כלום יספיקו עבורם, לכן אל תשתף פעולה. מכאן ועד להוכיח ולהעמיד לדין צריך חומר ראיות. ככל שהחייל לא יספק את החומרים באמצעות הרשת החברתית או שיתוף פעולה עם החוקרים, יהיה להם קשה להעמיד אותו לדין. בדרך כלל אלו מדינות שלישראל יש יחסים דיפלומטיים איתן, ולכן לרוב זה ייגמר בין משרד החוץ שלהם לשלנו".

איך מחליטים לפתוח בחקירה נגד חייל במדינה מסוימת?

"מאז הוצאת צווי המעצר נגד שר הביטחון וראש הממשלה הבנו שבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג מתמקד ב"דגים הגדולים". מי שמתעסק בדרגים שלמטה יהיו אותן מדינות שיש להן סמכות בין-לאומית והן יכולות לשפוט בשטחן כל מי שלכאורה לטענתם ביצע פשעי מלחמה. וככל שהמדינה אנטי-ישראלית, כך הסכנה שהיא תממש את הרצון שלהם, יגדל. אנחנו יודעים שבלגיה הוציאה צו מעצר לאריאל שרון, דרום אפריקה נקטה צעדים נגד ציפי לבני ואפילו בריטניה הוציאה צווי מעצר נגד דורון אלמוג. אפשר לדעת לפי העבר, אילו מדינות יש ברשותם את הכלי העמדה לדין בגין פשעי מלחמה".

"מי שידאג לאותם החיילים, היא המדינה שתתגייס להגן עליהם", אומרת עו"ד לייטנר. "אבל לדעתי המדינה צריכה לעשות את זה קודם לכן. אני מבינה שהם לא רוצים לעורר תחושת לחץ וחרדה בקרב חיילי צה"ל, אבל הבעיה קיימת. יש ראיות מספיקות כדי לקיים דיון משפטי של פשעי מלחמה במדינות מסוימות. מאחר ואי אפשר לצפות אותן, את צווי המעצר, כמו בברזיל זה בא בהפתעה גמורה, צריך להתמודד עם הבעיה כבר עכשיו, בהוראות בקרב החיילים.

בארגון שורת הדין מקימים גוף שייעץ לחיילים באותן מדינות. הארגון פועל זה 15 שנה, בין היתר להגנה על חיילי צה"ל בגין פשעי מלחמה. הארגון תובע את ארגוני הטרור בבית הדין הבין-הלאומי בהאג בגין פשעים נגד האנושות.