בעבר הלא-רחוק, עת הייתה אילת המקום המרכזי בארץ אליו הייתם נוסעים על מנת לשזוף את העיניים ברכש אירופאי אטרקטיבי, היה האנדרגראונד מקום ההתרחשות המרכזי בסצנת התרמילאים הלוהטת. האנדרגראונד, פאב שעובד מזה כשני עשורים במרכז התיירות באילת, היה מוקד המשיכה של נתח נכבד מהback-packers שהגיעו אל העיר הדרומית.
אולי הייתה זו ארוחת החינם שהוגשה ליד הבירה, הכדורגל האנגלי שהוקרן על המסכים, או העובדה שאנגלית הייתה שפת האם של הצוות, אבל האנדרגראונד הצליח למשוך אליו את עלית אוכלוסיית התיירים של אילת לבילוי קז'ואלי וכייפי. האווירה האירופאית משכה גם לא מעט תיירים ישראליים שלקחו הפסקה מניחוחות הלבנט האילתי הלוהט ובאו להתבשם בחברת התיירים. הבירה נשפכה כמו מים, או בעצם רק כמו שבירה יכולה להישפך בפאב עם אווירה אנגלית, והתרמילאים הפיצו את הבשורה לחבריהם, ולחברים של חברים וכן הלאה והלאה.
כל זאת עד שהגיע משבר התיירות הגדול של שנת 2000, שגרם לירידה חדה בקווי הצ'רטרים מאירופה לאילת ולארץ בכלל. בסוף השבוע פאב האנדרגראונד, אחד ממוסדות התיירות היותר מכובדים אך פחות ממוסדים של העיר אילת יסגור שעריו במסיבה, אליה יגיעו גם אורחים מהארץ וגם תיירים מחו"ל שהיו והתאהבו.
סופו של עידן
הסיבה לטקסט הזיכרון הזה היא לא העובדה שאת חלק מלילותיי לפני מספר שנים העברתי בהגשת בירה ללקוחות הפאב, אלא מאחר והמקום באמת היה, כמו שהגדירו אותו רבים, בית אמיתי לתיירים ומראה שמשקפת את מצב התיירות בעיר. "אפשר להגיד שזה סוף של עידן", אומר יואש פרידמן, מבעלי פאב. "בימים שלפני האינטרנט הפאב היה המקום בו התרמילאים נפגשים כדי להחליף מידע, לתכנן טיולים משותפים ואפילו לקבל דברי דואר שהגיעו אליהם מהבית".
על האווירה במקום מעידה לקוחה אילתית וותיקה. "בימי התיירות הטובים של העיר, הפאב היה המקום להיות בו. בעיר היו הרבה אירופאים, בעיקר אנגלים, והאנדרגראונד היה פשוט מקום ההתכנסות העיקרי שלהם. אפשר היה לשבת שם, לשתות בירה, לראות את הים ופשוט מאוד להרגיש בחו"ל. המקום היה פתוח במשך כל שעות היממה ובחלק מהיום היו מגישים ארוחות חינם לצד הבירה.
מסיבת הסגירה של האנדרגראונד תתרחש בסוף השבוע ותכלול ג'אם סשן של להקת הבית, מופע ופסטיבל פירסינג של לקוח וותיק (ומחורר מורשה), והרבה, הרבה אווירת חו"ל כמו שאין באף מקום בארץ.