ההרגשה הזו מציפה כל פעם שמגיעים לנצרת - תחושה מעורבבת של 'לאן הגענו'. מצד אחד קצת הודו-שיק עם כל הבלגן בכבישים, התבלינים והמולת השוק, מצד שני לגמרי מזרח תיכון עם הכנאפה והממתקים, הטחינה והמסגדים ומצד שלישי נוהרים הנה צליינים מכל העולם ונוכחותם בעיר תמיד דומיננטית. ואז, כשמסתובבים בין צליינים וכנסיות מרגישים בעצם קצת אירופה - בטח בתקופה של חג המולד.
ויש את הסמטאות של העיר העתיקה. סמטאות ציוריות ומפותלות הן תמיד מוקד משיכה תיירותי. אנחנו מחפשים אותן בפריז וברומא, בערים עתיקות ברחבי העולם ויוצאים מגדרנו כשהחנויות ובתי האוכל בהן מקסימים וכשמעבר לכל סיבוב מסתתרת הפתעה מטופחת. העיר העתיקה של נצרת ידעה ימים שוקקים יותר, אבל משמח לראות לאחרונה עוד דלתות פתוחות בסמטאות - לא רק הוסטלים ומקומות לינה אותנטיים (יש מעל 10 כאלה שחלקם עברו שינוי והפכו למקומות אירוח אינטימיים יותר כמו למשל 'מישל האוס'), אלא עסקים טריים רובם בבעלות ויוזמה של נשים מקומיות ושאפתניות. התחלה של פריחה ממשית בעיר העתיקה? צריך לומר זאת בזהירות, אבל כשמי שמציינת זאת היא סוריידה שומר נאסר, מנהלת אכסניית פאוזי עזאר שזהו בית משפחתה – היא כנראה יודעת על מה היא מדברת. כבר עשור שהיא מנהלת את הגסט-האוס הראשון שנפתח בעיר העתיקה ומן הסתם יש לה פרספקטיבה. המקום פועל כיום במסגרת רשת אברהמס הוסטלס והוקם כשיתוף פעולה ערבי-יהודי עם אחד מהשותפים ברשת.
גם טארק שחאדה, מנהל עמותת התיירות נצרת מצביע על מגמת התעוררות בשוק: "יש יוזמות של צעירי נצרת, שפותחים בתי קפה, מסעדות וברים, וישנו גם קפה חברתי". שחאדה מתכוון לקפה LIWAN, מיזם תרבותי-חברתי שקם על מנת לשמר את הזהות המקומית ולחשוף אותה גם למבקרים בנצרת. המקום בעל אופי ייחודי ונעים לשבת כאן. על הקירות תערוכות מתחלפות ומתקיימים כאן הקרנות סרטים, מפגשים חברתיים סביב שירה, ספרות ואקטואליה וגם קפה ומשהו ליד. שווה עצירה.
הגעגועים של שומר נאסר לסמטאות מלאות החיים של ילדותה והתקווה שימים יפים יגיעו לא מרפים ממנה גם באופן אישי וגם כמנהלת עסק תיירותי. כשצצים עוד כמה עסקים שכנים שאפשר לברך בבוקר טוב ולשלוח אליהם אורחים – זו מגמת שינוי מבחינה מקומית ותיירותית. "צריך אומץ לפתח עסק דווקא בשוק, אבל יש עכשיו כוח, בעיקר נשי, שמניע את זה", היא אומרת באופטימיות. המעורבות של מקומיים בעסקי התיירות והמסחר בעיר היא חיונית לצמיחה אמיתית ומעבר ליוזמות פרטיות, לאחרונה הוכשר במסגרת המכון ללימודי תיירות של עמותת התיירות נצרת מחזור ראשון של מדריכי טיולים בני המקום, במודל המזכיר את המדריכים המקומיים בכפרים כמו דליית אל כרמל, עוספיא ואחרים ("כפר ביקרתם").
בתי קפה קטנים, שוק אותנטי, אמנות רקמה והילינג
בסמטה מול הכניסה החדשה של פאוזי עזאר נפתחה בימים אלה 'ריקאמו' - חנות-גלריה קטנה של וואפב זהר, צורפת ואמנית רקמה מנצרת. כמו שומר נאסר גם לזהר זיכרונות ילדות מהשוק השוקק וכואב לה לראות את הדלתות הסגורות. לאחרונה החליטה להגשים חלום אישי דווקא בעיר העתיקה ולפתוח חנות קטנה לעבודות היד שלה – רקמות ועבודות קרושה האופייניות לנשות נצרת וגם תכשיטים. חלון הראווה של ריקאמו מוכן לכריסמס עם קישוטים בעבודת יד כמו פעמונים וכדורי זכוכית עליהם רוקמת זהר בחוטים לבנים ומוזהבים, כיסויי צנצנות מתוקים באדום-ירוק עם סמלי החג ומפיות רקומות ונוסטלגיות. בתוך החנות-סטודיו יש גם כריות רקומות ותכשיטים. מקום מתוק לרכוש מזכרת מקומית. כמה דלתות כחולות ליד - עוד עסק חדש, Elmar העוסק בהילינג וטיפולי גוף ונפש שנותן גם הוא ובדרכו זרימת אנרגיה מבטיחה לעיר העתיקה.
אם תתנו לעצמכם דרור ללכת לאיבוד בין הסמטאות תיתקלו בעוד בתי קפה קטנים ודלתות מסקרנות המובילות למקומות מפתיעים כמו למשל בית ספר לעיצוב אופנה המעוצב הפועל גם הוא בבית עתיק. בין לבין השוק הוא תמיד מקום טוב לכל מיני מציאות מכוסות תה וסאג' לפיתות ועד לפירות וירקות טריים וחנויות סדקית של פעם. צמאים? לא קשה למצוא דוכן לסחיטת מיץ טבעי (רימונים, הדרים). בין לבין תיתקלו בכנסיות, מסגדים וגם במסעדות. אחת הטובה בהן היא אל ראדה – שילוב של אוכל ערבי שמאחוריו מחשבה צרפתית-קוסמופוליטית.
כדאי להגיע לשוק ולסמטאות עד שעה 14:00 משום שלאחר מכן מרבית העסקים שכן פועלים נסגרים ואז גם הדלתות הפתוחות – ננעלות. על רקע זה משמח ש-LIWAN פתוח עד 20:00 (ואם יש אירוע אז מאוחר יותר) ופאוזי עאזר אין הממוקם בבית מידות עם תקרות מצוירות - שחייבים להיכנס לראות - פתוח עד השעות הקטנות ומזמין גם את מי שלא ישן בין כתליו לשבת לבירה או משקה חם, ולהשתתף באחת מהפעילויות השבועיות הקבועות. בלו"ז: סדנת בישול מקומי שבועית, שיעורי ערבית דו-שבועיים, נגן עוד ומוזיקה ערבית בימי שישי וערבי ריקודי בטן ודבקה סוערים. זאת בנוסף לטיול יומי מודרך בעיר העתיקה (חינם לאורחים). לרגל חג המולד יציעו כאן פעילות נוספת, כמו למשל אפיית עוגיות מסורתיות לחג.
את סיפורו המופלא של הבית המרשים הזה והנס שהפך אותו להוסטל אפשר לשמוע מדי בוקר מפי שומר נאסר עצמה. לאחרונה שהתה כאן במשך מספר חודשים דוקטורנטית שעשתה על הבית עבודה מקיפה של תיעוד, ובעתיד אפשר יהיה לערוך סיבוב עצמאי במבנה ובחצר. במקום יסומנו נקודות עניין בהן אפשר יהיה להכיר דרך אמצעי מדיה שונים את סיפורו המיוחד של אחד הבתים הכי יפים בעיר העתיקה.
הקטאייף הכי הכי, תה קינמון ואגוזים
איזה מקום מדליק הוא דיוואן אלסריאיא של אבו אשרף בלב השוק! בבחינת תחנת חובה לאוכל גלילי-נצרתי שעובר מדור לדור. אבו אשרף למד להכינו מאמו והוא מגיש אותו כאן בלי עניינים ומצמוצים. אבל גולת הכותרת היא הקטאייף מעדן מתוק שנהוג להגיש ברמדאן אך כאן מכינים אותו מדי יום עם שני מילויים – גבינה בעבודת יד במתיקות עדינה או אגוזים. לשבת כאן זה כמו להיכנס למוזיאון, הקירות, המדפים, השיש וכל מקום פנוי עמוסים באוספים של כלי בית ובישול מפעם, חפצים שונים מחיי היום יום וכלי נגינה. מסביבכם תמצאו סמוברים, מאזניים, מכתש ועלי, כלי ברזל ונחושות לצד טלפונים ישנים ונרגילות ההופכים את המקום לפינה משגעת (04-6550101).
עוד מקום אותנטי מלא אופי הוא אבו סאלם - מוסד ותיק שקיבל זריקת ריענון לפני כמה שנים כשהנכד, דור שלישי במשפחה לקח תחתיו את הניהול. בחדר הפנימי זקני נצרת יושבים ומשחקים שש בש וקלפים כבר 100 שנה והמקום מציע קפה שחור כהלכתו ונודע בייחוד בזכות תה הקינמון והאגוזים הארומטי. אם ביקשתם דווקא להצטנן נסו את משקה הלימונים והרימונים.
בסמוך לסמטאות העיר העתיקה נמצא מרכז העיר בכיכר המעיין בה גם ממוקמת כנסיית הבשורה היוונית האורתודוכסית שהיא הרבה יותר אינטימית ממבנה הענק של בזיליקת הבשורה ונחשבת לאחת הכנסיות היפות בישראל ובצדק. בכל מקרה הכול עניין של אמונה ואם אינכם שייכים לזרום נוצרי מסוים שווה לבקר בשתיהן ובאחרות ולהתרשם מההבדלים. בכיכר יש מסעדות ומסביב גם בתי קפה ובסמוך - חנות התבלינים הידועה – מטחנת הגליל אל באבור הפועלת מסוף המאה ה-19 ומסעדת תשרין הטובה.
אותו צבע בקטע אחר: מפעל חימר ולגימת טחינה בכוס אספרסו
המקומות הבאים סמוכים זה לזה אך ידרשו מכם לנסוע ברכב משום שאינם ממוקמים בעיר העתיקה. הם מאפשרים הצצה נוספת לתרבות העשייה הנצרתית. למפעל הטחינה-חלבה 'חלבה נצרת' ניתן להגיע בכל יום בשעות הפתיחה והביקור במקום מלווה בהסברים וטעימות טחינה חמה. הריחות פה נהדרים ומגיעים ממגשי שומשום זהובים וטחינה חמימה שזורמת ישר מהכבישה. בעלי המקום, משפחה שפועלת כבר מעל 40 שנה בתחום, עורכים סיור חביב בגובה העיניים מבלי להפוך למרכז מבקרים נוצץ הגובה דמי כניסה וטעימה. מעבר לטחינה וחלבה מייצרים ומציעים למכירה גם ממרח חלבה וממרח קצח שנחשב בריא ומזין. מההדרכה אפשר גם ללמוד כמה טיפים לגבי הכנת טחינה ביתית - אל תשמרו במקרר אחרי הפתיחה (מחזיק מעמד שנתיים בחוץ) והכינו טחינה רק עם מים קרים ולא עם מי ברז כדי לשמור על צבעה הלבן (פתוח 8-16, כדאי לתאם מראש: 04-6553233).
בסמוך למפעל תמצאו את 'ממתקי הידידות' ואם שרדתם עד כאן מבלי לאכול כנאפה או בקלאווה כנראה שפה תישברו, אלא אם כן תמהרו למפעל החימר פאחורה (חרס) במעלה הכביש. גם כאן מדובר במפעל משפחתי שהתחיל לפעול ב-1919 ובאסם הוא דור שלישי של קדרים. הכלים (עציצים, כוסות, כלי בישול ועוד כלים פונקציונליים ולנוי) מיוצרים במכונות כבדות ובעבודת יד ועשויים מאדמה מקומית. במקום ניתן להגיע לסיור והסברים וגם לסדנה פעילה בתיאום מראש (20/35 ש"ח, 04-6575996).
קורה החודש בנצרת – ארוחת כריסמס, קונצרט וכל השאר
לקראת חג המולד נצרת התקשטה באורות צבעוניים, בעץ הכי גבוה במזרח התיכון ובאווירה חגיגית. האורות כבר דולקים מדי ערב והחנויות מוכרות קישוטים, עצים וממתקים. יריד כריסמס מתקיים בכיכרות וגם בקניונים של העיר שם מסתובבים גם סנטה קלאוסים מחופשים. אם אתם מעוניינים לא רק לשוטט אלא גם להבין מי נגד מי בכל הקשור לישו ניתן להצטרף לסיור מודרך בעיר (24.12, 12:00) ולסיורי בוקר וערב נוספים מטעם עמותת נצרת לתרבות ותיירות המתקיימים בין ה-23-29.12.
ב-24.12 תצעד תהלוכת החג המסורתית ברחוב פאולוס שתתנקז לכיכר המעיין בהשתתפות נוער, ילדים וכלי רכב מקושטים. אם אתם בעניין של מוזיקה ונגינה מלבד מיסת חצות, ב-19.12 יתקיים קונצרט מיוחד לחנוכה ולחג המולד של תזמורת הגליל (נגנים ערבים ויהודים מובילים) ובו יתארח אחד מגדולי הפסנתרנים ברחבי העולם –אנדראש שיף (התוכנית: בטהובן – קונצ'רטו לפסנתר מס' 1, מנדלסון – סימפוניה מס' 5, רפורמציה).
ארוחת חג רבת פאר והדר, מקושטת בצבעי לבן וזהב ומרובת מנות תוגש בערב החג במלון רימונים המעיין במרכז העיר והיא ומוצעת גם למי שאינם לנים במלון בעלות 90 ש"ח. הארוחה אינה כשרה וכוללת לחמים ומטבלים לפתיחה, ראשונות כמו סשימי סלמון וקרפצ'יו בקר, מנת ביניים של פילה לוקוס, פילה בקר לעיקרית ו-4 סוגי קינוחים. הרשת מצ'פרת את הלנים במלון 2 לילות (לילה לזוג במלון עולה גם בתקופת החג 450 ש"ח). בכרטיס טעימות של יאללה באסטה שלוקח את המסיירים למסע טעימות עצמאי בעיר העתיקה הכולל חלק מהמקומות שהוזכרו כאן וטעימות נוספות של חומוס, פלאפל ומטעמים. זו אופציה מצוינת לטעום מהמטעמים הכי שווים. את הכרטיס ניתן גם לרכוש עצמאית בעלות של 79 ש"ח.
תצפית גגות
בזיליקת הבשורה הקתולית, הכנסייה הגדולה ביותר במזה"ת לפחות כשהוקמה, היא גולת הכותרת של נתיב הצליינים בעיר. כאן, לפי האמונה, התבשרה מריה על הלידה הקרובה וכל השאר – היסטוריה והיסטריה. לפני מספר שנים נפתח מולה מרכז מרים, מרכז גדול ומושקע הכולל הסברים, עתיקות ומיצג אורקולי. כדאי לקפוץ למרכז ולו רק כדי לטפס למרפסת התצפית ממנה נשקפת נצרת ב-360 מעלות כשבזיליקת הבשורה היא ממש מתחת. הכניסה בחינם (התשלום הוא תרומה – סכום מומלץ מופיע בכניסה). ביקור בכנסיית הבשורה הוא בגדר חובה ושווה גם להסתובב בחצר המבנה ולהביט ביצירות האמנות שכל מדינה נתנה לכנסייה במתנה בשנת 2000. תראו כאן גרסאות אמנותיות שונות של האיקונות של ישו ומריה כולל את האם ובנה מלוכסני עיניים – מתנת סין. אלוהים ברא את האדם בצלמו ובדמותו או שאנחנו בוראים אותם בצלמנו ובדמותנו? אולי משהו לחשוב עליו בדרך הביתה. לפרטים נוספים.