יש מקומות שלא משנה מאיפה מגיעים אליהם הם רחוקים ונידחים. חור כזה הוא נאות הכיכר באזור סדום. גם אם תגיעו לכאן מהנגב עדיין תמצאו עצמכם נוהגים בממוצע כשעה וחצי, ומהמרכז ומהצפון זמני הנסיעה יהיו דומים (כשעתיים וחצי+ בגלל האפשרויות של כביש 6 וכביש הבקעה). אם תגיעו בחשיכה בכלל תרגישו שנחתם על פלנטה אחרת בחסות האורות הבוהקים והעשן הלבן המיתמרים ממפעלי ים המלח. השילוב של שומקום המלווה את הירידות מדימונה עד לצומת הערבה, ואז פתאום התרוממותם של מגדלי האורות המעשנים - נותנים אפקט של "ברוך הבא לכוכב הבא". הנסיעה באור יום לאורך ים המלח - או ליתר דיוק לאורך בריכות המפעלים וערימות המלחים - לא מחזירה את ההרגשה לכדור הארץ. ים המלח תמיד היה בבחינת עולם אחר וגוויעתו העצובה אל מול עינינו מעצימה את התחושה.
נאות הכיכר
נתחיל מזה שאם כבר יורדים לכאן מומלץ להגיע ל-2 לילות. המרחק וההתמזגות עם המדבר דורשים זמן הסתגלות, ובסדום כמו בסדום - מתקתק שעון אחר שכדאי להתכוונן לפיו. האזור של נאות הכיכר ועין תמר הוא אידיאלי ללינה וכנקודת מוצא למסלולי טיול. האתגרי מביניהם הוא נחל צפית-תמר (סולמות ויתדות. מתאים למשפחות עם תינוקות במנשאים ולילדים מגיל 5 ומעלה) ויש גם את נחל פרצים והר סדום, נחל אשלים ועזגד (למיטיבי לכת), נחל בוקק (מים!) ונחל פרס.
גם בעין תמר וגם בנאות הכיכר יש היצע של מקומות לינה, צימרים ברמות שונות וחאנים. חאן מומלץ וכיפי במיוחד הוא חאן שקדי (נאות הכיכר) שמתאים למטיילים, משפחות וקבוצות חברים ואהוב גם על תיירים. החאן כולל 4 מבני עץ שיכולים להכיל 15-20 איש ויש גם אוהלים גדולים, ולמבקשים פרטיות בקתות ואוטובוס ישן שהוסב לצימר. אזורי הלינה ממוקמים סביב מתחם מרכזי משותף ובו ערסלים, מעגל מדורה ופינות ישיבה עם שולחנות וכסאות. את החצר מקיפים מבני השירותים והמקלחות (תמיד תמיד נקיים והמים חמים), מטבח מאובזר טיפ טופ עם כלי בישול והגשה ו"סלון" עם בר לישיבות זולה.
אצל שקדי מנצח על הכול פסקול קבוע שחוזר על עצמו לפי שעות היום ומכתיב את האווירה וההרמוניה, שנשארים בלב ובזיכרון עד לביקור הבא. הליין-אפ מורכב מפינק פלויד, לני קרביץ, אריק איינשטיין וקלאסיקות אחרות. איכות הסאונד המצוינת סוחפת בייחוד כשחותכים סלט, מתבלים קבבים, נחים על ערסל או הולכים לדפוק מקלחת רותחת. המקום מספק מזרנים (עבים ומשובחים) ובמבנים יש מזגנים. משחק כדורגל שולחני של פעם תופס את תשומת לבם של הילדים, שבמשך שעות מתגודדים סביבו ומנהלים טורנירים. הקטנים עומדים על ארגזי בירה הפוכים כדי לשחק והתרועות מגיעות לכל המחנה.
נחל פרס תחתון
מסלול משפחות מומלץ שמתחיל בירידה לערוץ, הליכה של כשעה עד גבי פרס (עד לפני חודש היו מלאים במים צלולים) ומשם במסלול חד כיווני למפל פרס (יבש) – חלון נוף מופלא לעבר הערבה וים המלח. קצת לפני המפל עולה שביל מעלה וכעבור הליכה של כ-45 דקות מגיעים לסוף המסלול סמוך לצומת הערבה (יש צורך בהקפצת רכב שיחכה בתחנת הדלק שבצומת). המעוניינים במסלול מקוצר (כשעתיים-שלוש במקום כ-4-5.5 שעות) יכולים ללכת עד גבי פרס ולחזור באותה דרך לרכב. אגב, הנקיקים בסלע שבהם נפערים הגבים, מרשימים ושווים את זה גם אם אין בהם מים.
הטיול מתחיל במסלול מסומן אדום על כביש 25 קצת לפני הפנייה שמאלה למכתש הקטן. אם אתם מגיעים מצומת הערבה חפשו את השילוט החום השני עליו כתוב "נחל פרס". יורדים במסלול האדום עד למטה ולהתפצלות עם מסלול שחור (מקום טוב להפסקת מים ראשונה). מכאן ממשיכים במסלול האדום בהליכה מתונה. מטפסים על גבעה קטנה (ניתן לעקוף את הגבעה בסימון כחול – שתי הדרכים קצרות ומגיעות לאותה נקודה) ואז הדרך נפתחת ומתרחבת.
ממשיכים בהליכה קצרה עד שהמסלול עושה סיבוב ימינה ונפגש עם שביל מסומן בירוק בו ממשיכים כמה דקות עד לגבי פרס. נקיקי סלע הבולטים בצבעם הבהיר ייפערו מימינכם ויעמיקו. סמוך לנקודה הגבוהה ביותר בה משקיפים על הגב מלמעלה חפשו את השביל המסודר היורד אליהם מצד ימין.
הגבים בתוך הנקיק הצר יפים ומעוררי התפעלות וזו נקודה אידיאלית להפסקה גדולה ולשכשוך (אם יש עדיין מים). ניתן לטייל עד לקצה הגבים ולחזור (עניין של דקות) וצל יש תחת מצוקי הגיר. כדי להמשיך במסלול החד-כיווני עולים חזרה מהגבים למסלול הירוק והולכים בו עד שפוגשים במסלול שחור. התמידו במסלול השחור, משום שהוא זה שעובר בתוך הנחל ומספק צל והנאות קטנות של הליכה כיפית בשביל מפותל וצר כשמשני צדיו מתרוממים מצוקים. ההליכה מצריכה דילוג על סלעים גדולים ואתגרים קטנים שילדים אוהבים במיוחד. השביל מסתיים במפל פרס – חלון נוף מפתיע ומהמם אל עבר ים המלח בגובה של כ-50 מטר.
ההליכה בחלק הצר של הנחל עד לראש המפל (התמידו בנקיק גם אחרי שתראו את הסימון השחור העולה למעלה ומסמן את היציאה מהנחל) היא ההמחשה הטובה ביותר לסכנה הטמונה בהליכה במסלול כזה בעת שיטפון. כאן ברור לחלוטין שאין לאן לברוח ברגע שמגיע הגל והמוצא היחיד הוא להישטף מטה עם המפל. המחשבה המסעירה מזמנת לדמיון מראות אימתניים של טבע פראי בעל כוח אדיר. בכל מקרה, אתם הרי תטיילו ביום בהיר ויפה ותוכלו רק להתפעל ולהתרגש מהנחל הצר, המפלונים היבשים והתצפית האדירה באמת.
לאחר התצפית – חיזרו אחורה ועלו בשביל השחור המטפס מעלה (זה שראיתם קודם ועכשיו יהיה משמאלכם). העלייה תלולה אבל יתדות הברזל שבסלע יספקו סיוע ואתגר. בסוף העלייה תגיעו אל שטח רחב בו נפתח הנוף ובו פונים שמאלה בשביל ירוק אל עבר עלייה מתונה ועץ שיטה בודד וידוע, שתפס לו את המקום הכי יפה בסביבה. מבט שמאלה – ותראו את ראש המפל ממנו הצצתם קודם לנוף – מבט ישר ולפניכם הנוף המהפנט של ים המלח וצפון הערבה. מכאן יש כחצי שעה הליכה עד לרכב.
טיול בקטנה – מסלול "הפטרייה" בגבעות החוואר
מי שמעוניין במסלול קצרצר וחווייתי שנותן טעימה כיפית מהאזור יכול "ללכת לאיבוד" בגבעות החוואר, קצת אחרי שער הכניסה ליישוב נאות הכיכר. אם אתם לנים בחאן שקדי מדובר בכ-7 דקות הליכה מהחאן, אפילו לא צריך להזיז את הרכב. מטפסים בשביל קצר וברור מעלה שמתחיל ליד הפחים הירוקים ואז כשמגיעים לתצורת סלע המזכירה פטרייה נותנים לילדים (ולעצמכם) להתגלש על מדרונות החוואר – סלע אבקתי, רך ולבן שדובק בכול. אפשר לבלות כאן דקות או שעות בהתאם למצב הרוח, הרעב והאור (מומלץ בשקיעה או בתחילת היום ולא תחת השמש הקופחת). בכל מקרה – כולם חוזרים מכאן מרוצים ומצופים באבקת חוואר לבנה – מצב צבירה מצוין לארוחת ערב.