מעיין בשביל החמישה

המקום שעבר שימור ושיחזור ב-2014 משמש כיום כאתר לזכרם של חמישה לוחמים שנפלו בגזרת נחל עוז בצוק איתן: נדב ריימונד (בן שדמות דבורה), רז שגיא, ישי שור, דוד דרעי, דניאל קדמי.

את המקום מטפחים אנשי שדמות דבורה שמגיעים הנה במשמרות כדי לנקות את ולשים עין והוא מזמין ונעים. תמצאו כאן בריכה רדודה בנויה ולידה ניצב בניין המשאבה עם משאבת המים המקורית ששימשה לשאיבת מי המעיין משנת 1941 וסיפקה מים ליישוב שדמות דבורה עד שנות ה-70. המים בבריכה מוזרמים ממאגר סמוך בצינור ולכן היא מלאה בכל ימות השנה. ההגעה היא בדרך עפר אבל ניתן להגיע עם כל רכב ללא חשש. בסמוך חורשה קטנה עם שולחנות פיקניק וצל.

מעיין בשביל החמישה (צילום: נגה משל)
הכניסה למעיין | צילום: נגה משל

איך מגיעים: הכניסה מכביש 767 סמוך לכניסה לשדמות דבורה (בוייז: מעיין בשביל החמישה), החנייה בסמוך.

מצפה אבנר

אבנר אלתר, בן קיבוץ אשדות יעקב, נפל באסון המסוקים. לאחר מותו הקימו חברי הקיבוץ לזכרו את "מצפה אבנר", שמהווה נקודת נוף מרשימה וייחודית בגבול המזרחי של עמק הירדן. הרי הגלעד נראים מהמצפה קרובים, ממש כאילו אפשר להושיט יד ולגעת בהם, ובימים יפים אפשר לראות משם את החרמון. במקום עמדת תצפית וירי משנות השלושים ושולחנות פיקניק בעיצוב מקורי, עשויים חלקי מכונות.

אין תמונה

איך מגיעים: מכביש 90 לכיוון צפון פונים לקיבוץ אשדות יעקב איחוד, וחוצים אותו עד לשער המזרחי. נסיעה של כקילומטר נוסף תוביל אתכם אל המצפה.

מתחת למים

רק הצוללנים, אנשי הדממה, יכולים להגיע אל האנדרטה לזכרם של שניים עשר החללים שנפלו באסון השייטת בספטמבר 97 בלבנון, משום שהיא מצויה כשלושים מטרים מתחת לפני הים, על הקרקעית. שניים עשר כסאות עם שמות הלוחמים שנפלו קובעו אל גופה של ספינת טילים ישנה, שהוטבעה מול חוף שבי ציון שבגליל המערבי. למרות ששרידי הספינה התפרקו, האתר עדיין נחשב לאהוד על צוללנים חובבים והוא מאכלס גם אוכלוסיית דגים מעניינת. על החוף עצמו מצויה גם אנדרטה הנגישה לאלה המעדיפים שתי רגליים על הקרקע: שניים עשר לוחות סלע שעונים זה על זה, נוטים ליפול.

אין תמונה

איך מגיעים: מכביש 4 לכיוון נהריה פונים לישוב שבי ציון, וחוצים אותו עד לחוף הים.

יד לחללי הקיבוצים

האנדרטה לחללי הקיבוצים הוקמה על ידי התנועה הקיבוצית לזכרם של כ-2,000 חללים מכ-200 קיבוצים, שנפלו בכל מערכות ישראל. בגלל רגישויות כאלה ואחרות, אין באתר לוח עם שמות הנופלים, אבל יש בה פסל מרשים בדמות מגדל שמירה, שהטיפוס אליו מוביל אל נקודת תצפית יפה לנוף העמק.

אין תמונה


איך מגיעים: מכביש 6953 ממשמר העמק לכיוון מערב פונים שמאלה בכניסה לדרך עפר, וממשיכים אחרי השילוט ליער הקיבוצים.

יד לבנים הדרוזים

בדלית אל כרמל נמצא בית יד לבנים המרכזי של העדה, השוכן במבנה הסטורי מרתק. שביל הבנים הדרוזי הוא מיזם חינוכי להנצחת מורשתם ופועלם של חיילי העדה לתקומת מדינת ישראל. השביל עובר בנופי הגליל והכרמל, ביתם הגיאוגרפי של בני העדה, לאורך השביל נקודות הסבר ומפגש עם תרבות מרתקת בכפרים. המבקשים לטייל בשביל זה יפעלו על פי ההוראות בתיאור המסלול.

יד לבנים הדרוזים (צילום: ויקיפדיה)
יד לבנים הדרוזים | צילום: ויקיפדיה

הקסטל

המקום אשר עיצב רבים מערכי צה"ל ואת רוח הלחימה של הצבא. בגבעות טרשיות אלו התרחש קרב מכריע שהיה לנקודת מפנה במלחמה. ההר נקרא במפות "הר מעוז", בגלל המבצר הצלבני שהיה בו, מבצר בשם 'קסטלום', ומכאן השם 'אל-קסטל'. אסונות שיירות האספקה לירושלים הנצורה במרץ 1948 הביאו לשינוי תפיסה מדינית בקרבות על הדרך לירושלים. למצודת הקסטל יש חשיבות גדולה. זהו משלט מרכזי על הכביש לירושלים. באחד מן הקרבות נהרג עבד אל-קאדר אל-חוסייני, שהיה מפקד מחוז ירושלים של הכוחות הערביים. מותו הביא לשבר אצל הלוחמים הערבים ולשינוי משמעותי בתפיסת הדרך לירושלים. גבעות הקסטל עברו מידיים יהודיות לערביות מספר פעמים, תוך אבדות כבדות, עד כיבושו הסופי בסוף חודש אפריל 1948, על ידי כוחות ההגנה. כיבוש הקסטל הפך למורשת הערכים של הפלמ"ח וצה"ל, בזכות הפקודה שניתנה בקרב "הטוראים יסוגו והמפקדים יחפו". פקודה זו מציגה את רוח המפקד ההולך ראשון בקרב.

מצודת הקסטל (צילום: ויקיפדיה)
מצודת הקסטל | צילום: ויקיפדיה

בשנים האחרונות הוקם בגן הזיכרון שביל ומיצגים, המפגישים את המטיילים עם ערכי צה"ל. המטייל עובר תחנות הדרכה והתנסות אישית וקבוצתית הממחישות את ערכי קרבות מלחמת העצמאות והקטל בפרט, בין התחנות ישנן משימות קבוצתיות של חשיבה ועשייה משותפת.

לעוד מסלולים בעקבות הלוחמים ניתן להיכנס לאפליקציית WishTrip.