משך המסלול: כשעה וחצי
אורך המסלול: כחצי קילומטר
עונה מומלצת: כל השנה, ובמיוחד בקיץ
ציוד מומלץ: מי שתייה, מסננת, קערת פלסטיק, בגד-ים ונעלי פלסטיק להליכה במים.
חוף אכזיב הקסום הוא מפגש דרמטי של גלים שוצפים עם קו חוף עז, עשיר בסלעים, במפרצונים, בארמונות סלע ובצדפים. ייחודו של חוף זה הוא ברכס הכורכר שבו, והוא מתאפיין במערכת מישוק (סדקי שתי וערב) שמי הים חודרים דרכם. החוף סלעי ועשיר בבעלי-חיים ימיים, ופה ושם ישנם מפרצים חוליים שאפשר להתרפק עליהם.
איך מגיעים: המסלול מתחיל במגרש החנייה הצמוד לשער בית-ספר שדה אכזיב, הנמצא בין קיבוץ גשר הזיו למושב לימן, ממערב לדרך. לבית הספר מגיעים מכביש נהריה-ראש הנקרה (מס' 4). הכניסה אל בית-הספר משולטת, והיא סמוכה למקום שבו מסילת הברזל חוצה את הכביש. כאן מתחיל מסלול ההליכה, שמסתיים כ-450 מ' דרומה. הודות למרחק הקצר בין נקודת הפתיחה לנקודת הסיום אין צורך ברכב נוסף.
יוצאים לדרך:
תחנה ראשונה – רכס הכורכר: כדי להגיע אל חוף הים מקיפים את בית-ספר שדה אכזיב במעגל. סמוך לשער פונים שמאלה אל דרך העפר הצמודה לגדר, והולכים לצד מסילת הברזל שעוברת סמוך לגדר. בפינת הגדר פונים שוב שמאלה (מערבה) אל החוף. ממשיכים בדרך זו וחולפים על פני רכס הכורכר הרדוד, עד שמגיעים אל קו החוף. כאן רכס הכורכר נפגש עם מי הים, וכדאי לטפס עליו ולחפש את הכוכים שבו, במיוחד את סדק סלע שהמים חודרים דרכו, לעמוד סמוך אליו דקות ספורות ולחכות מעט. ה"גייזר" לא יאחר להופיע, ואם עומדים ממש קרוב מיד חשים ברסס מלוח של מי ים - חוויה מרעננת בקיץ ומרהיבה בחורף, כשהים סוער יותר.
תחנה שנייה – "הארמון": מדובר בטבלת גידוד, כלומר משטח כורכר שגלים שיטחו את פניו ושייפו אותו במשך שנים רבות וכיום הוא נראה כרצפת סלע ומוצף במי-ים רדודים. סיפורים רבים נרקמו סביב מקום זה על נסיכות-ים יפהפיות, ועל דרקוני פרא שביקשו להרוס את ארמונן. אל ה"ארמון" ניתן לרדת בקלות, רצוי בנעלי פלסטיק. גם כאן וגם בהמשך אפשר להבחין בבעלי-חיים המתקיימים על טבלות הגידוד. כאן מי הים סוערים פחות, ובסלע נוצרות מעין בריכות זעירות, שיצורי-ים שונים חיים בהן בשלווה יחסית. בעזרת מסננת וקערת פלסטיק אפשר ללכוד חלק מאותם יצורים, ביניהם תולעונים, ארנבוני-ים, מלפפוני-ים ועוד, ולהתבונן בהם מקרוב. אל תשכחו רק להחזיר למים כל יצור שלכדתם - זוהי שמורת טבע ועליכם לכבד זאת: כל מה ששייך לים, חוזר לים.
תחנה שלישית – מפרצי החול: ממשיכים במסלול ההליכה דרומה לאורך החוף, כשבדרך עוברים מפרצי חול קטנים. החול שבהם מקורו ברכסי הכורכר שהתפוררו, ולכן גרגריו גסים. הגלים סחפו לכאן קונכיות רבות, ועמן גם שברי סרטנים, אצות-ים ומיני "מציאות" אחרות. במפרצי החול אפשר גם למצוא מחילות פעילות של סרטני חול, וכן את הסרטנים עצמם. בדרך חולפים על פני סלעים הקרובים לקו המים, שרסס הגלים המלוח מכה בהם ללא רחם. כאן נמצאים בעלי-חיים שכושר עמידתם גבוה, כאלה שביכולתם להיאחז היטב בסלעים מבלי להיסחף עם זרמי הים, ושום "אופנה חולפת" לא תשכנע אותם לשנות את מנהגיהם. כאלה הם הצלחית, בלוט-הים והחדשן (או בשמו העממי: "כיפה סרוגה" על-שום מראהו).
תחנה רביעית – אנדרטת המעפילים ולגונת החוף: הטיול מסתיים ליד האנדרטה לזכר אוניות המעפילים, יצירתו של יחיאל שמי, איש כברי. סמוך לאנדרטה משתרעת לגונת חוף: בריכת-ים טבעית סגורה בכורכר, נהדרת לילדים קטנים, שיכולים לטבול בה בלי כל חשש. מכאן אפשר לחזור ברגל לבית-ספר שדה אכזיב, עד הרכב.
פינת הגאון בדרכים
רצועת ההרים בחוף אכזיב: רכס הכורכר התהווה לפני כמיליון שנים עד 14 אלף שנים, כאשר מישור יבשה זה היה מכוסה ים, ובקרקעיתו שקע חול מעורב בגיר. מאוחר יותר, כשהים נסוג, נחשפו משקעים אלה והתלכדו לאבן-חול (כורכר) כמעט לאורך כל קו החוף של ישראל.
הצמחייה בחוף אכזיב: כל צמח שמסתכן בחיים הקשים סמוך למי הים, חייב ללמוד להתגונן מפניהם: אם באמצעות כיסויים שונים המשמשים מגן מפני המלח, ואם בשליחת שורשים עמוקים לחיפוש מים. זאת משום שהכורכר והחול אינם ידידותיים לצמחים - מי גשם שיורדים עליהם מחלחלים מיד בקרקע, וצמח שלא ניחן במנגנוני הישרדות מיוחדים לא יוכל להתקיים. צמחי יבשה, למשל, לא יצליחו להתקיים על קו החוף, כי מלח הים שם רב מדי, אך כבר במרחק מה מן המים נמצאים צמחי חוף כמו עדעד, פרגה וצלף. על הרכס אין תנאים אידיאליים לגידול צמחים, אך הם טובים לאין-שיעור מאלה הקיימים באזורים אחרים לאורך קו החוף. שם הצמחים אינם סובלים מרסס הים הישיר והמלוח, והם מוגנים מעט יותר מרוח הים, וכך קורה שניתן למצוא על הרכס עצי חרוב ואלה וצמחי פקעת שונים.
טיולים נוספים בסביבה: טיול לילי בין נהריה לעכו, ראש פינה, סאסא ומערת פאר
מסלול זה באדיבות צופית - פורטל הצימרים, הטיולים המסעדות והאטרקציות.