פארק אשכול הוא בהחלט אחד הדברים המפתיעים על מפה 13, שאיך לומר בעדינות – לא נמצאת גבוה על מד הפופולאריות מבין מפות סימון השבילים. רואים את זה מאיכות הדף – זאת כמעט המפה היחידה בתוך סט המפות שלי שלא נקרעה בחיבורים שבין המשבצות, וחשוב מזה, אין עליה אף לכלוך של חומוס. העולם השוכן צפונית מערבית לבאר שבע – או מזרחית לעזה, אם תרצו – הוא באופן כללי איזור די מקופח, ולא צריך לראות את המפה כדי להבין את זה, מספיק להאזין לחדשות (למרות שמפות הן הרבה יותר אמינות משירות החדשות, זה ברור).
בכל אופן, אל תתנו לכל אלה להבהיל אתכם: יש פה מסלולי טיול במגוון נפלא, ונוף משגע – במיוחד בפריחה, אך לא רק. זהו אזור התפר שבין מרכז הארץ לנגב: עוד אי אפשר לקרוא לו "מדבר" בלב שלם, אבל גם לא ברור לאיזה כינוי אחר הוא יענה. בכל אופן, אותו סמי-מדבר יכול לארח אתכם ליום טיול מקסים ביופיו ומפתיע עד מאוד, בעיקר תודות לסתירה הנצחית של חול ומים.
למי שלא רוצה להתאמץ
מי שלא מתחשק לו יום מפרך במיוחד, וגם לא יום מפרך-רק-קצת, יכול להתחיל ולסיים את הטיול בפארק אשכול. יש כאן כמה אטרקציות חביבות: גבעות, צמחייה ותצפיות לסביבה - הכל מרובד במדשאות לרוב. באמצע ישנו אגם מים קטן ותעלות שמובילות אותם לאורך הפארק. בחלק הצפוני של הגן שוכנת גבעת ח'ירבת שלאלה, שמספקת תצפית על העולם סביב. במרכז הגן נחפרו שרידי תחנת דרכים מצרית עתיקה.
מהפארק יוצאת דרך הבשור, שביל רכב באורך 18 קילומטרים שעובר בין הפארק לבין צומת צאלים, ומסמן כמה אטרקציות בדרך. אחת הראשונות שבהן היא תל שרוחן, שמחכה לכם כבר יותר מ-1600 שנה עם מגדל תצפית מרשים. אפשר לשלוח ממנו מבט חזרה לפארק, ולהמשיך בדרך. מהתל יורד מסלול שבילים בסימון שחור, שעובר על שפת הנחל (טיול חורפי יספק לכם הרבה משחקי בוץ כיפיים) ומגיע בסוף חזרה לפארק. אם אתם בלי רכב, זהו מסלול נחמד לעשות ברגל (סימון כחול מהפארק עד לתל שרוחן ושחור בחזרה). אם אתם עם האוטו, אפשר להמשיך מכאן על הסימון הכחול. האטרקציה הבאה היא באר רבובה, שתראו לימינכם בעוד המסלול יתפצל לסימון ירוק וכחול. המבנים שייכים לכפר בדואי שננטש ב-1948, והבאר היא השריד השלם ביותר שנותר.
בהמשך הדרך תראו את גשר החבלים המרהיב – באורך 80 מטר, שבנתה הקרן הקיימת. בצד השני תוכלו לטייל קצת ברגל בשמורה, ולחזור על מנת להמשיך אל באר צאלים, שנחפרה בתקופת המנדט הבריטי (שלו היה נשאר פה עוד כמה שנים, הייתם נוסעים את כל המסלול בצד ההפוך).
מצאלים אפשר לעבור ישירות לכביש הראשי – 234 או 222, ולהתקדם איתו חזרה למרכז, או לרדת דרומה עם כביש 222. המסלול כולו, ברכב, ייקח 3-4 שעות אם תקדישו זמן לעצירות, פיקניקים והסתובבות רגלית בכמה מהמקומות. לאורך כל הדרך גם תבחינו במינים שונים של ציפורים שירחפו מעליכם או ייהנו ממי הנחל – מאוד כיף להביא מגדיר ולנסות להתחבא בין השיחים ולזהות אותן.
למי שמוכן ללכת קצת יותר
מסלולים קשים לא תמצאו כאן. אם מתחשק לכם להפוך את היום הזה לפחות עצל ותחבורתי, כדאי מאוד לעשות את אותו המסלול (מפארק אשכול לצאלים או להיפך) ברגל, כשאתם דואגים ללכת על המסלול השחור מפארק אשכול, לעבור אחרי כ-2.5 קילומטרים אל הסימון הירוק (ברגע שתראו אותו מגיע) ואחר כך להמשיך פשוט קרוב לשפת הנחל. אם עוברים את הכל ברגל, כולל עצירות לפיקניק או שניים, הדרך תיקח לכם כמעט יום מלא. בערב אתם יכולים לשבת בפאב החמוד של קיבוץ צאלים, "הבאר", ולקוות שתזכו לאחד מלילות הרגאיי הנחמדים שלהם.
למי שרוצה ליהנות באמת, ולא אכפת לו להרוס את הצבע של החולצה בשביל זה
מי שרוצה להמשיך את הטיול יותר מיום אחד (רמת הקושי לא משתנה, רק האורך), כדאי לעשות את זה לקראת סוף החורף ולבוא עם מגפיים גבוהים והמון רצון ותקווה להתלכלך. באזור הסכר, שנמצא בערך חצי שעה הליכה צפונה לצאלים (על אותו מסלול מלמעלה), ישנה התקבצות אדירה של בוץ לצד המים, ואין כמו להפוך את המקום לפארק מים בנוסח טבעי. המשקיענים יביאו שקיות גדולות ויבנו מגלשות בבוץ, החנונים ישבו על הדשא ויסתכלו.
פתוחים: פארק אשכול פתוח בין אפריל לספטמבר בשעות 08:00-17:00, ובין אוקטובר למרץ ב-08:00-16:00. דרך הנחל פתוחה תמיד.
משלמים: מבוגר 18 שקל, ילד שמונה שקלים. אבל לא חייבים להיכנס לפארק כדי לנסוע או ללכת על דרך הבשור.
מגיעים: נוסעים על כביש 25, פונים לאופקים בצומת גילת וממשיכים על כביש 241 עד לגן הלאומי.
מתקשרים: 08-9985110
מצטיידים: במצלמה, משקפת ומגדיר ציפורים.