אזור גיאוגרפי: נגב
משך: כ-4 שעות
ציוד: נעליים נוחות להליכה
עונות שנה: אוקטובר, פברואר-מרץ
התניידות: הליכה
הנגב הוא מדבר טיפוסי אשר מיעוט המשקעים בו מטביע את חותמו בכול. הרים ומישורים צחיחים, ערוצי נחלים יבשים, מכתשים ונקיקים - אלה מאפייניו של הנגב. אך פה ושם צצות גם פינות ירוקות, הנהנות ממקורות-מים - נובעים או אגורים ובטיול הזה נפגוש פריחה נפלאה של חלמוניות, אגם, סכר ענק ומעיין. הטיול ייארך כ-4 שעות ותהיו מוכנים ללכת כמה קילומטרים.
איך מגיעים? מבאר-שבע נצא מזרחה בכביש מס' 25 לעבר דימונה. בצומת דימונה נפנה דרומה (ימינה) בכביש 204, אל ירוחם. מעט אחרי אבן הק"מ ה-158 פונה דרך עפר שמאלה, לשמורת אירוס ירוחם. ניסע בה כקילומטר אחד ונעצור.
יוצאים לדרך:
שמורת אירוס ירוחם: אם נגיע למקום בעונה המומלצת, נוכל לראות ריכוזים נהדרים של הפרח האצילי והנהדר הזה. צבעו של אירוס ירוחם הוא חום-כהה, וריכוזי הפרחים הרבים בולטים בשטח. יש אביבים שבהם נראה בין קבוצות האירוסים החומים גם מעט אירוסים צהובים.
פארק ירוחם: משמורת אירוס ירוחם נשוב לכביש הראשי ונמשיך דרומה. ניסע עד ירוחם, ומול הכניסה לעיר נפנה ימינה בדרך עפר המסומנת בכחול וניכנס אל פארק ירוחם. אם הגענו לכאן בחורף ברוך-גשמים, צפויה לנו חוויה נפלאה. אגם ירוחם נקווה מאחרי סכר גדול, שנבנה באפיקו של נחל רביבים, במטרה לאגור את מי השיטפונות. תיירות מים בנגב? נשמע מוזר, אך עובדה היא שפעם שחו כאן דגים, אפילו קרפיונים. אם הגענו לכאן בחודש אוקטובר, נשאיר את הרכב ליד הסכר ונלך על פי סימון השבילים הכחול אל שמורת החלמוניות.
שמורת החלמוניות: החלמונית, כמו הסתוונית, פורחת מעט לפני גשמי היורה, וגם קצת אחריהם. נתבונן בחלמוניות הפורחות לאורך ערוץ הנחל. אנו רואים את הפרח בלבד; העלים, שתפקידם להכין מאגר מזון לבצל שבאדמה, מלבלבים רק לאחר נבילת הפרח. נחזור לרכב בדרך שבה הגענו.
ירוחם: נצא מפארק ירוחם וניכנס לעיירה ירוחם. העיירה הוקמה בשנת 1951 כמעברה, והפכה לעיירת פועלים, רובם כורי המחצבים במכתש.
המכתש הגדול: נצא משם מזרחה ונעצור בצד הכביש, על שפת המכתש. נתבונן ב"בור" ענק, שנוצר מסחיפה של סלעים. נמשיך בנסיעה ונרד בפיתולי הכביש לתחתית המכתש. נמשיך בנסיעה לאורך הכביש החוצה את המכתש (מס' 225) עד שנראה משמאלנו קבוצת אקליפטוסים. נפנה לדרך העפר ונחנה ליד העצים. נרד מהרכב ונלך אל הערוץ שלפנינו. התלוליות שמולנו ואבן החול שתחת רגלינו צבועות בצבעים מרהיבים. כולם מינרלים, ששקעו בתוך אבן החול והתחמצנו בעת שנחשפו לאוויר.
עין ירקעם: לאחר ששיחקנו מעט בחול הצבעוני, נחזור לרכב, ניסע עוד כקילומטר מזרחה ונעבור בפתחו הצר של מכתש חתירה. בדרך נעבור מתחת לגשר רכבת. נביט לאחור, ונראה את קירות המכתש ואת המיצלעות המשולשות שעליהם. ניסע עד הצומת ונפנה בו ימינה (דרומה). לאחר כ-400 מטר נראה שלט כתום המכוון אותנו שמאלה, אל עין ירקעם. נחנה ונרד מהרכב. לפנינו שרידים ארכיאולוגיים של תחנת דרכים, אחד המצדים שבנו הביזנטים לפני 1,600 שנים על אם הדרך. נלך בעקבות הסימון הירוק. כשנגיע לראש המצוק נוכל להציץ על עין ירקעם. אחר כך נרד למעיין במדרגות חצובות בסלע. המעיין נובע רק בחורף ושפיעתו מועטה. זוהי נקודת הסיום של המסלול. מכאן נחזור לרכב בדרך שבה הגענו.
מסלול זה באדיבות צופית - פורטל הצימרים, הטיולים המסעדות והאטרקציות.