כניסה: ללא תשלום.
אורך המסלול: כ-7.5 קילומטר.
כמה זמן: 4-4.5 שעות.
מפת סימון שבילים: מספר 17 – הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב.
פיקניק: חניון בארות.
מסלול נוסף בקרבת מקום: מסלול אתגרי אל הר ארדון וגבעת חרוט.
איך מגיעים: יורדים בכביש המפותל ממצפה רמון אל מכתש רמון. בתוך המכתש, בין סימוני הקילומטר ה-87 ל-86, פונים שמאלה לשביל אדום לכיוון חניון בארות. לאחר 5 קילומטר פונים שמאלה לדרך עפר שמסומנת בשחור. חולפים על פני חניון בארות ומגיעים למפגש עם דרך מסומנת באדום שבה פונים ימינה. לאחר כ-800 מטר מגיעים למפגש שבילים ובו שוב פונים ימינה עם השביל האדום, נוסעים כ-2 קילומטר ומגיעים לחניון עפר מסודר בו חונים מכונית אחת. עם מכונית שנייה חוזרים למפגש השבילים ופונים בו ימינה אל שביל שחור. לאחר כ-1.5 קילומטר מגיעים אל חניון יום סהרונים, חונים ומתחילים ללכת.
נלך בשביל השחור שיורד במתינות לעבר נחל ארדון ולמרגלות גבעת חרוט. נגיע לעץ שיטה בודד ולמפגש עם שביל כחול אליו נפנה שמאלה ונתחיל לעלות לעבר גבעת חרוט. עלייה קצרה תוביל אותנו אל מפגש עם שביל אדום למרגלות הגבעה.
נמשיך ישר ולאחר מכן נפנה ימינה בשביל מסומן בלבן, ונתפס אל ראש גבעת חרוט. כ-5-10 דקות של עליה תלולה יביאו אותנו אל הפסגה המחודדת שבראש הגבעה. נביט סביב לארבע רוחות השמיים ונראה את הר סהרונים מדרום, רכס כרבולת חררים ממזרח, הר ארדון הרחב והמרשים ובקעת ארדון מצפון. מכל עבר נוף מדברי עוצר נשימה: גבעות קטנות, חולות וסלעים בצבעים שונים וערוצי נחלים מפותלים.
לאחר התצפית מהגבעה נרד אל השביל האדום ונפנה בו ימינה. לאחר כ-20-15 דקות נגיע לערוץ נחל ארדון ולמפגש עם שביל רחב שחור בו נפנה שמאלה ונלך לאורך המדרונות הצבעוניים. ככל שנתקדם, כך יתרבו השכבות ויהפכו צבעוניות ומרשימות יותר, ולפתע נראה בין השכבות האופקיות שכבת סלע אנכית, ש"עומדת" וחוצה אותן – הדייק המפורסם של מכתש רמון שנוצר כתוצאה מחדירה של לבה רותחת לתוך קרום והתקשה במהירות רבה בין הסלעים המוצקים והקרים שמסביבו.
נמשיך ללכת בשביל השחור לכיוון דרום. לאחר כ-15-10 דקות נגיע למפגש עם שביל כחול ושביל ישראל. נמשיך ישר בשביל הרחב השחור, שאליו מצטרף גם סימון שביל ישראל, ונגיע לאחר כחצי קילומטר למפגש שבילים: שביל רחב מסומן באדום חוצה אותנו ופונה לימין ולשמאל, ואילו אנו ממשיכים ישר בשביל מסומן בכחול ובצבעי שביל ישראל בתוך ערוץ נחל נקרות. הקרקע הסלעית שעליה הלכנו מתחלפת בקרקע חולית מלאה באבני חצץ קטנות, ולאחר כ-30-20 דקות אנו מתקרבים למצוקים שמשני צידנו ואל אחד המקומות המיוחדים במכתש רמון – נקיק הסלע של נחל נקרות: מצוקי גיר גבוהים ומחוררים, מעוק מחורר שנוצר עקב חדירת המים בשיטפונות הרבים בערוץ הנחל במשך השנים.
מכאן לפנינו שתי אפשרויות – האחת להמשיך עם השביל המסומן בכחול אל "פרסת נקרות" – עיקול חד בערוצו הרחב של נחל נקרות שמוביל בסופו אל חניון יום סהרונים, או לחזור אל פיצול השבילים לפנות שמאלה לשביל הרחב המסומן באדום, ולעלות ב"מעלה דקלים" אל החניון.
למידע מפורט על המסלול באתר ובסדרות הספרים מסלולים > להתאהב בארץ מחדש