אני זוכר את הפעם הראשונה שבה שמעתי את השם "מבדד נטופה". מיד הוקסמתי. מבלי להיות במקום, לראות כיצד הוא נראה, לחוש את מרקמו – הוא כבר הצליח להלך עלי קסם. רק בזכות השם. ומאחר שבמקרים רבים, המציאות טופחת על פני הדמיון בכאב, לא הגבהתי את רף הציפיות. כאשר הגעתי, הופתעתי לגלות כי המקום נראה בדיוק כמו שדמיינתי – אפלולי, מבודד, כמעט מיסטי. אז אם אתם באזור הגליל התחתון ויש לכם שעה קלה, מומלץ לכם לבקר במקום הכל כך מיוחד הזה.
עושים: על ראשו של רכס יודפת, כמה מאות מטרים ממזרח ליישוב המודטים הררית (המהווה שער כניסה ראוי לממלכת התבודדות שכזו), שוכנת מתחת לפני האדמה כנסייה חצובה בסלע. את המקום הקימו (או בעצם חפרו) שני נזירים קתוליים שהגיעו מארצות הברית ומהולנד בשנות השישים של המאה שעברה. במשך שנים הם הרחיבו והעמיקו מערה קטנה שהייתה במקום, ויצרו מתחם תפילה צנוע ומקסים. הם מנהלים אורח חיים דתי של "מסדר" עצמאי, ומשק אוטרקי, מגדלים ירקות ואת מוצרי המזון הבסיסיים, קונים ביישוב הסמוך.
גם הדרך למבדד – ברגל בלבד (כמה טוב שאין אפשרות להגיע ברכב או, גרוע מכך, ברכב שטח), ובין בוסתנים מטופחים מהם נשקפת בקעת נטופה – מכינה את המבקר כראוי. לאחר הליכה קצרה, מגיעים אל המבנה החיצוני. זהו בית אבן שלצדו צריח נמוך, הבנוי מסלעים זעירים, שנראה כי גובבו זה על גבי זה, ובאורח פלא הם ממשיכים לעמוד על תלם.
נכנסים פנימה, יורדים במדרגות הצרות והלולייניות למחצה, ומגיעים אל אולם התפילה המרכזי, המואר באמצעות עששיות ופיר הממוקם בתקרת הסלע. שבו על ספסל האבן הצופה אל במת התפילה וקחו לעצמכם שעה קלה וקרירה של בריחה מהיומיום. שווה כל רגע. באחריות.
אוכלים: לא. מי שרוצה ארוחה יפנית מושקעת וייחודיות בבית פרטי, מוזמן לתאם ב"טאיקו" שביישוב מכמנים הסמוך (04-9884989).
מגיעים: מחנים בקצה המזרחי של היישוב הררית (על כביש 7955), צועדים מזרחה, חולפים מבעד לשער צנוע ופוסעים על השביל לעבר המבדד.
ברוכים הבאים: מיסטיקנים בשקל, מתבודדים בנשמתם ורומנטיקנים מושבעים.
פתוחים: באופן כללי, פתוח בימים שני-שישי בשעות 12:00-8:00. מועדים אלו עלולים להשתנות, מאחר ולא מדובר באתר תיירות מוסדר. קחו זאת בחשבון והיו סבלניים אם הגעתם והמקום סגור. בכל מקרה, אין להגיע מעבר לשעות אלו, כדי לא להפריע לנזירים.
מדברים: לא.
גולשים: לא.
משלמים: הכניסה ללא תשלום, אך מומלץ להשאיר תרומה צנועה בכניסה.