טיול בעין כרם הוא סוג של חו"ל ליד הבית. שילוב מרנין של נוף ישראלי עם כנסיות שיש לבנות ופסיפסים כמו באיטליה וצריחי בצל כמו ברוסיה. לא בכדי זהו אתר פופולארי לטיולים. אבל סביר להניח שגם מי שכבר פקד את הכנסיות ואת שפע המסעדות ובתי הקפה שבשכונה, לא ביקר במתחם המנזרי הגדול, שבדרך כלל סגור לציבור. רק בשנים האחרונות, עם סיום בנייתה של הכנסייה הגדולה, החלו עוברים ושבים לשים לב אל המתחם העצום החולש על המדרון, שמדרום לכפר הקטן שהיה לשכונה ירושלמית.
מיד כשנכנסים בשערי המנזר (שהנזירות החיות שבו לא תמיד מסבירות פנים ולעתים גם נדרשת מעט סבלנות כדי שהכניסה תתאפשר), חשים שנמצאים במקום שונה. שקט מיוחד עוטף את המדרון, המוקף חומה גבוהה. זו חובקת את המבנים הקדומים, הכנסיות, עצי הפרי הרבים והערוגות המטופחות. יש משהו מרגש בעצם העמידה מאחורי שערו של גן נעול.
מקור קדושתה של עין כרם לנוצרים, בסיפור המופיע בברית החדשה (לוקס, פרק א'). מסופר כי מרים הבתולה ההרה, הגיעה אל עיר קטנה ביהודה כדי לבקר את אלישבע קרובתה, שהרתה שלושה חודשים לפניה. לפי המסורת, במהלך הביקור הרגישה אלישבע תנועה עזה ברחמה. התינוק, שלימים עתיד היה להיקרא יוחנן, וכעבור שנים להטביל את ישוע במימי הירדן, רקד בבטנה של אלישבע וקד לפני התינוק השני, שנמצא ברחמה של מרים. מאז התקופה הביזאנטית מזוהה אותה "עיר קטנה ביהודה" עם עין כרם, ומאז היא מקודשת לנוצרים ונוכחותם בה רבה.
הכביש שנמשך לאורך אותו קו גובה, יוביל אותנו היישר אל עבר המרכז של המתחם, אך נוכל גם לפנות ימינה בפנייה תלולה ולהעפיל אל עבר הכנסייה החדשה הבולטת מצלע ההר. מערכת של שבילי מדרגות צרים מובילה ממנה אל המרכז הישן של המתחם, שבו חיות הנזירות ושבו גם יכולים עולי רגל רוסים להתארח.
החל משנות החמישים החלו הרוסים לרכוש אדמות בסביבות ירושלים ולהקים בהן מנזרים ואכסניות. אחת המפורסמות שבהן היא מגרש הרוסים בירושלים. אז גם נרכש בהדרגה המדרון הסמוך לעין כרם. הערבים קראו לשטח מוסקובייה, מלשון מוסקבה, בעוד הרוסים עצמם קראו לו גורני, מהמילה גורסקי, שפירושה הררי.
בפנייה אל רום המתחם מגיעים לכנסייה החדשה, שמתהדרת בכיפות בצל גדולות ושממרפסתה נשקפים מראה עין כרם כולה. את הקמת הכנסייה, שבמשך שנים נותרה בלתי גמורה, יזמה אליזבטה פיודורובנה, שהייתה רעייתו של סרגיי, מושל מוסקבה, ואחותה של אשת ניקולאי, הצאר האחרון. הנסיכה, התחנכה בבית המלכות האנגלי וחזרה לרוסיה כדי להינשא לנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ', בנו של הצאר אלכסנדר.
במהרה הפכה לפטרונית מוסדות צדקה, והקדישה את כל זמנה ליתומים, עניים וחולים. העם הרוסי העריץ אותה, גם בתקופה בה שנאתו לבית המלוכה גדלה והלכה. בשנות ה-80 של המאה ה-19 יצאה למסע עלייה לרגל לארץ והחליטה לתמוך במנזר שבמקום (ובאותה הזדמנות תמכה גם בהקמת כנסיית מריה מגדלנה בהר הזיתים). היא גם ביקשה להיקבר בבוא יומה באדמת ארץ הקודש.
בשנת 1905, כשיצאה עם בעלה מהארמון, השליך מתנקש לעברו פצצה. בעלה נהרג למול עיניה. בתום ימי האבל הלכה אליזבטה בסתר לפגוש את המתנקש הכלוא בכוונה להחזירו בתשובה, אולם הוא גילה לה שהמהפכנים ניסו להתנקש בחיי בעלה כבר שלוש פעמים, ונמנעו מלעשות זאת כי חששו שהיא זו שתיפגע. מובן שהוא סירב להביע חרטה ולחזור בתשובה.
לאחר מות בעלה החליטה אליזבטה להקים כנסייה לזכרו. במשך תשע שנים התמודדה עם בירוקרטיה עות'מאנית ומחסור באמצעים, ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה. אליזבטה חזרה למוסקבה כדי לדאוג לבני עמה ועמדה בראש ארגון הצלב האדום הרוסי.
באמצע שנת 1918, התרחשה המהפכה הבולשביקית. משפחת הצאר הוצאה להורג, ויחד איתה קרובי משפחה וידידים. בין המוצאים להורג הייתה גם אליזבטה, שבלהט השנאה נשכחו כל מעשיה הטובים. חסידיה הבריחו גופתה לבייג'ינג ומשם לישראל, כדי למלא את צוואתה. היא נקברה בכנסיית מרים המגדלית ולימים הוכרה כקדושה על-ידי הכנסייה הפרבוסלאבית.
רק לפני כמה שנים הושג התקציב כדי לסיים את מה שהחלה בו אליזבטה. במשך שנים עמדה הכנסייה בנויה למחצה. רק חלקים מקירותיה ניצבו, והיא נראתה כמו טירה חרבה ומכושפת. לאחרונה הושלמה העבודה, והכנסייה מתהדרת כיום בשלל כיפות הנישאות על תופים הנמתחים מעלה, לעבר המקום אליו כל נזיר ואדם מאמין מביע כיסופים. בחלקו התחתון של המתחם נמצאת הכנסייה המקורית, שבה גיבוב של מנורות מוזהבות ואיקונות. בולטות כצפוי האיקונות של אלישבע ומרים.
מהכנסייה, הסגורה בדרך כלל, ניתן לרדת בשבילי מדרגות צרים אל עבר מרכז המתחם. בדרך חולפים על פני מגורי נזירות ועולי רגל וחשוב להקפיד על השקט. אין כאן אף אתר מסוים שחובה לראותו, אבל נעים להלך כאן בשלווה ולספוג את האווירה המיוחדת.* *
עונה מומלצת: כל השנה; התאמה: כל המשפחה; קושי מסלול: קל; אורך מסלול: ביקור בשני אתרים; משך מסלול: כארבע שעות בניחותא; מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, מבואות ירושלים (מהדורה אחרונה ומעודכנת הודפסה ב-2006); הכניסה לכנסיות ולמנזרים מחייבת לבוש צנוע; שעות פתיחה של המוסקוביה (למעט ימי ראשון שבהם נערכות תפילות): 10:00-13:00, 15:30-18:00, טל': 02-6412887.
איך מגיעים?
מהמרכז: נוסעים בכביש 1 (ירושלים - תל אביב) עד למחלף הראל. במחלף הראל - ימינה עד לכיכר שבכניסה לסטף. ממשיכים שמאלה לעבר עין כרם. בכיכר הבאה פונים ימינה ואחר כך שמאלה בעלייה, בעקבות השילוט להדסה עין כרם. נכנסים למתחם בית החולים. אחרי עמדת הבידוק הביטחוני פונים ימינה וימינה, למעונות הסטודנטים. שער הכניסה למנזר נמצא בעיקול.
מסלולים נוספים באיזור ירושלים
