אזור גיאוגרפי: הרי ירושלים
קושי/אורך/משך: כ-4 שעות, כ-14 קילומטר
עונות שנה: כל השנה
התניידות: הליכה ונסיעה ברכב
נסיעה ברכב לאורכה של דרך בורמה מחזירה אותנו לימי מלחמת העצמאות. כביש מספר 1, הכביש הרחב ורב-המסלולים לירושלים, לא היה אז אלא כביש צר שהתפתל בין מוצבים ירדניים וכפרים ערביים, ודרך בורמה נותרה הדרך היחידה להעברת אספקה לירושלים הנצורה. בטיולנו נעבור ליד שרידי "קו השילוח", ונבקר בשלוחת שיירות ובשמורת המסרק.
איך מגיעים: ניסע בכביש מס' 1 לעבר ירושלים. במחלף לטרון נפנה דרומה בכביש מס' 3, עד צומת נחשון, ונפנה בו שמאלה (מזרחה) לכיוון בית שמש. נחלוף על פני הכניסה לקיבוץ הראל וניכנס שמאלה בדרך עפר, על פי השילוט "דרך בורמה - מצפה הראל". ניסע עד החנייה, ליד מגדל התצפית.
יוצאים לדרך:
מצפה הראל: בכניסה לרחבת החנייה, מצפון, ניצבת מפת תבליט גדולה, ועליה מסומן תוואי הדרך שבה ניסע. כשמבטנו מופנה צפונה, נוכל לזהות את היישוב היהודי-ערבי נווה שלום, מערבית לו מצודת משטרת לטרון ומערבית לנו שוכן קיבוץ הראל. מתחתינו, בעמק, נבחין בדמויות מתכת הנראות צועדות בשיירה - דרך צנועה להנצחת דרכם של חיילי חטיבת פלמ"ח "הראל" אשר גילו את הדרך. בקצה המערבי של רחבת החנייה נגיע אל בניין אבן גדול ונטוש ומעליו מגדל תצפית. בעבר שימש המבנה כבית הספר של הכפרים הערביים בית סוסין ובית-ג`יז, ואילו המגדל נבנה מאוחר יותר בידי קק"ל.
צינור השילוח: נחזור לרכב ונמשיך בדרך העפר היורדת צפונה. נחלוף ליד כרם זיתים ונמשיך עד שנראה בצד הדרך שלט דמוי משוריין, אשר ממנו מובילה דרך קצרה לבוסתן פרי ולעינות סוסין ותחנת שאיבה לידם. כאן נוכל לשבת מעט ולקרוא בלוחות ההסבר על צינור השילוח, שהונח כאן במלחמת העצמאות.
מעלה תאנים: נמשיך בנסיעתנו על פי השילוט אל התחנה הבאה, מעלה תאנים. קטע דרך זה היה תלול ביותר, ואנשי השיירות נאלצו לעצור כאן את הרכב ולהעביר את הציוד הכבד על גבם. נוכל להתעכב כאן מעט, ואפילו לערוך סיור קצר ברגל. מימין לדרך העפר, במעלה הגבעה, נוכל ליהנות בחודשי החורף משפע רקפות ומפריחה מרנינה של עצי שקד.
מצפה דרך בורמה: התחנה הבאה בטיולנו היא מצפה דרך בורמה. במרחק מה מאתנו, מדרום, נראה מיצג של שיירת כלי רכב העושה דרכה לירושלים. נמשיך בנסיעה עד גשרון שמים זורמים מתחתיו, ומשמאלו פינת ישיבה. מקור המים בעין חילה שימש כתחנה נוספת של "קו השילוח" בדרך לירושלים. מכאן נמשיך לעבר כביש הרטוב-שער-הגיא (מס' 38), ובדרכנו, סמוך לכביש, נפגוש מעיין נוסף, עין מסילה, שבסמוך לו שוכן המושב מסילת ציון. נחצה אותו בזהירות לעבר חניון דרך בורמה.
שמורת המסרק: נמשיך בנסיעתנו בנתיב הג'יפים, שבה עלו שיירות הג'יפים לירושלים. מימיננו נראה ואדי, ומעליו את "שלוחת שיירות". ב-48' ניצבו כאן שני משלטים ערביים, ועמדו בדרכן של השיירות לירושלים הנצורה. משלא צלחו הניסיונות לכבוש את המשלטים, פרצו הלוחמים את דרך בורמה.
הדרך קשה מעט לנסיעה, אך בסופה נגיע לכביש שורש-בית מאיר. נפנה ימינה, ניסע כמה עשרות מטרים ונעלה אל שמורת המסרק. השמורה נמצאת ליד המושב בית מאיר (מושב דתי - בשבת אין כניסה ברכב), שהוקם על שרידיו של הכפר בית מחסיר, אחד הכפרים הגדולים שאיימו במלחמת העצמאות על השיירות בדרך לירושלים. נחנה את רכבנו ונטייל בשבילי השמורה.
פינת הגאון בדרכים:
מהי דרך בורמה? דרך בורמה התגלתה בסוף מאי 1948. יה זה לאחר שחיילי חטיבה "שבע" כבשו את הכפרים בית-ג`יז ובית-סוסין שליד לטרון ובין שניהם התגלתה רצועה די נוחה למעבר, שלא הייתה ידועה קודם לכן. שלושה חיילים מחטיבת "הראל" ניסו בזמן חופשתם לעבור את הדרך ברגל. לאחר שהצליחו במשימתם, נמצא בתוואי זה גם "נתיב הג'יפים", כך נפרצה למעשה דרך חלופית לירושלים, במקום הדרך הרגילה, שהמעבר בה היה בלתי אפשרי כמעט עקב התקפות הערבים. הלוחמים כינו אותה "דרך בורמה" על שם הדרך שנסללה בימי מלחמת סין-יפן מבורמה לסין, כדי לעקוף את השטח שבו שלטו היפנים ולהחיש עזרה צבאית לסינים.
קצת על צינור השילוח: תחילתו הייתה בקיבוץ נען וליד חולדה, ובסופו הגיע לירושלים. הצינור הונח כתחליף לקו המים ממעיינות ראש-העין, שהערבים ניתקו כדי להכביד על תושבי ירושלים.
למה דווקא שמורת המסרק? השמורה קיבלה את שמה מאנשי הפלמ"ח, שעצי האורן בשמורה נראו להם כמו מסרק.
מסלול זה באדיבות צופית - פורטל הצימרים, הטיולים המסעדות והאטרקציות.