קושי: קל
משך: בין שעתיים לחמש שעות, תלוי בדרך ההתניידות ובאורך המסלול.
למי מתאים: למשפחות
עונות שנה: כל השנה (בקיץ בשעות אחר הצהריים). מסלול ההליכה נעים באביב ובסתיו.
אתרים נוספים בסביבה: יער חולדה, לטרון, רמלה.
איך מגיעים: תחילת המסלול היא בכביש הגישה למושב כפר בן-נון. הטיול המלא מיועד לאוהבי הליכה, וכן לרכבי שטח ואופניים. מסלול זה מתחיל בקרבת מושב כפר בן-נון ומסתיים בכביש מס' 44, ויימשך 5-4 שעות בנחת ברגל. הטיול המקוצר מיועד לכל המשפחה, מתחיל ביישוב כרמי-יוסף ומתמקד בתל גזר עצמו. מסלול זה יימשך כשעתיים בנחת. בתל גזר מותרת הליכה ברגל בלבד - הכניסה ברכב ובאופניים אסורה ויש להשאירם בחנייה בכניסה לאתר.
רקפות ודקלים: ניסע בכביש כ-400 מ', ונפנה ימינה בדרך עפר מסומנת אדום. הדרך מוליכה למשתלת דקלים במרחק 100 מ' מהכביש. לפני המשתלה נפנה שמאלה, לפי הסימון האדום, ונחצה תעלה בוצית. המשך המסלול בוצי מאד בחורף ומיועד לרכב שטח, אופניים והולכי רגל בלבד. הדרך המסומנת עוקפת מצפון את הרחבת כפר בן-נון, בגבול חורשת אקליפטוסים (בה יש מרבדי פריחת רקפות בסוף ינואר). מיד אחרי הבית האחרון בהרחבה (700 מ' מהכביש) נפנה שמאלה ואחרי כ-20 מ' נפנה ימינה, לדרך בין השדות המעובדים. כ-600 מ' לאחר קצה ההרחבה, יוצאת הדרך מאזור השדות ועוברת באזור גבעות בהן נטועים עצי חרוב. ביציאה מהגבעות, נגיע למזלג דרכים ונמשיך ישר, בגבול דרומי של מטע זיתים, לכיוון עין ורד.
עין ורד: בקרבת עין ורד נמצא אחו לח ובו צמחיית מים מגוונת כמו שנית גדולה, טיון דביק ותלתן הביצות. אחרי מנוחה במעין, נמשיך בדרך העפר לכיוון תל גזר. נעבור קטע בוצי נוסף ונמשיך ישר. מהדרך מסתעפות מספר דרכים קצרות, המוליכות למטעים של היישוב כרמי-יוסף.
מערת יא-הא: קצת יותר מקילומטר אחרי עין ורד נפגוש דרך עפר המסתעפת דרומה לתחומי כרמי יוסף (שער מס' 4 של היישוב). במבט דרומה ניתן לראות כאן פתח מערה גדולה למרגלות בתי היישוב ("מערת יא-הא"). המערה אינה עמוקה, וככל הנראה שימשה בעבר כדיר לצאן. כ-100 מ' לאחר המערה נגיע לצומת שבילים אדום-ירוק. מכאן נפנה עם הסימון הירוק ימינה ולאחר 300 מ' נגיע לאוכף בחלקו המערבי של תל גזר, לצד עץ שיזף. נפנה כאן שוב ימינה ולאחר עוד 200 מ' נגיע לעוד עץ שיזף מרשים, בצילו ניתן לנוח, ו-50 מ' אחריו חניון המטיילים בתל גזר.
תל גזר: בפסגת תל גזר נמצא מסלול הליכה משולט וכן הותקנו מדרגות למפעל המים וגשר עילי באזור השער הכנעני, להבטחת נגישות למטיילים ומניעת פגיעה בעתיקות. במקום נמצאים יסודותיהם של מספר מבנים – שרידי מחנה חפירות גזר לפני כ-100 שנה. בקרבת מקום נמצאים חרסים רבים שנותרו מהחפירות – אין לקחתם מהשטח!
תצפית דרומית תל גזר: משרידי מחנה החפירות, ממשיך השביל לעבר דגם מוגדל של לוח גזר ושלט הסבר ומשם לנקודת התצפית הדרומית. מנקודה זו נראה היטב היישוב כרמי יוסף ומאחוריו יער המגינים. בתחום היער נמצאו כתובות חצובות בסלע, המציינות את תחום העיר גזר בתקופת החשמונאים.
מפעל המים: מנקודת התצפית נרד ונעבור דרך אזור חפירות. ניתן לרדת בגרם מדרגות צר אל מפעל המים. מפעל המים הוא מנהרה אלכסונית היורדת בשיפוע לעבר מפלס מי התהום, כ-40 מ' מתחת לפני השטח. בניית המפעל אפשרה לתושבי העיר גישה ישירה למקור מים, בלי תלות במקורות מים מחוץ לעיר גם בתקופות מצור.
שער שלמה: אחרי התצפית על מפעל המים, נעלה חזרה במדרגות נחצה את גשר העץ ונמשיך לכיוון השער הכנעני. השביל ממשיך מזרחה, ומגיע לשער שלמה. שער שלמה הוא השער הדרומי של העיר בתקופה הישראלית. השער כולל מערכת תאים ומשני צידיו ניצבים מגדלי שמירה, שהשתלבו בחומת העיר. בשער נמצאו סימני שריפה עזה, ייתכן כתוצאה ממסע שישק מלך מצרים בימי רחבעם מלך יהודה.
פעמון הרוח: משער שלמה ממשיך השביל מזרחה, ומגיע לפעמון רוח שהוצב להנאת המבקרים באתר. לצד הפעמון נמצאת נקודת התצפית המזרחית. מכאן נראה את לטרון, העיר מודיעין, מחצבות מפעל "נשר", כביש מס' 1 וגשר הרכבת החדש לירושלים ההולך ומוקם בעמק איילון. מדרום לתצפית, נמצא בור מים, שהגישה אליו אסורה.
מקדש המצבות: השביל שב מכאן לכיוון מערב, ומגיע לסדרת מצבות מרשימה – "מקדש המצבות".
המקום הוא ככל הנראה מתחם פולחני מהתקופה הכנענית, הכולל עשר מצבות אבן השונות זו מזו בגודלן ובצורתן, ואגן אבן אחד.
תצפית צפונית: שביל ההליכה ממשיך מכאן לתצפית הצפונית, הממוקמת באתר קבר השייח' מוחמד אל-ג'זארי. מתצפית זו ניתן לראות את מרחב רמלה, רחובות ובאופק גם את גוש דן. מהתצפית ממשיך השביל חזרה לחנייה.
פינת הגאון בדרכים
תל גזר הוא אחד התילים החשובים מתקופת המקרא. שטח התל כ-130 דונם, ונמצאו בו שרידים מתקופות רבות, החל מהתקופה הפליאוליתית המאוחרת (לפני כ-30 אלף שנה) ועד 1948. עיקר השרידים בתל הם מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת ומהתקופה הישראלית, אז היתה גזר עיר מרכזית וחשובה, ששלטה על צומת הדרכים במקום בו הסתעפה הדרך לירושלים מדרך הים. בתחילת המאה ה- 20 חפר כאן הארכיאולוג הבריטי מקאליסטר, שחשף בין היתר את מפעל המים, את שער שלמה ואת לוח גזר – הכתובת העברית הקדומה ביותר שנתגלתה עד היום, ומייצגת ככל הנראה את העבודות החקלאיות בחודשי השנה השונים. לוח גזר נמצא כיום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. העתק מוגדל שלו ניצב במסלול ההליכה המעגלי.
שער העיר: שער העיר בתקופה הכנענית נבנה לבני בוץ (ניתן לזהות את חלקן בתצפית), ונשען על יסודות אבן. גובהו הגיע ל-7 מ', והוא השתלב בחומת העיר שנמשכה לעבר מגדל שמירה ענק ברוחב 16 מ' ואורך למעלה מ-20 מ' – מבנה הביצורים הגדול מסוגו בארץ.