נראה כל כך פשוט, הירקון הזה: נחל מזוהם ומלא פוטנציאל, שבמקרה עובר בכמה ערים עם לוקיישן סביר, ומספק טיילת מנומסת לאצנים פיקטיביים ורוכבי אופניים פיקטיביים שהעירייה שותלת כדי לעשות רושם טוב על התיירים (שגם הם פיקטיביים, למעשה, ומקבלים משכורת בתמורה להרשמת האצנים).
אני חשבתי בדיוק אותו דבר – רק עם חיבה גדולה יותר, כי אני דווקא אוהבת נחלים מזוהמים באמצע ערים מרכזיות – עד שהחלטתי לצעוד לאורכו, עד הסוף המר.
והיכן הסוף הזה? רחוק, רחוק מאוד. אי שם בפאתי גוש דן, בעיר קטנה שקוראים לה ראש העין. שם ממוקם "הסוף" – או יותר נכון, ההתחלה – של הנחל הזה, והפלא ופלא, הוא נראה די נקי, כמעט ראוי לשתיה. למעשה, ככל שהתקדמה ההליכה, מנקודת השפיכה לים ועד לאותה עיר נידחת, פחות ופחות חששנו לטבול את הרגליים במים. נכון, מתישהו באזור בני ברק – רמת גן הרעיון נראה מחריד, התאבדות של ממש, אבל כשהירח מאיר למעלה ועשרות גחליליות מהבהבות משיחים, קשה שלא להתרגש.
למי שמעדיף ללכת כמה שפחות
לא חייבים להשתגע ולעשות את כל המסלול, שאורכו כמעט 30 ק"מ. אפשר לבחור את הנקודה הכי פחות מוכרת לכם ולחקור אותה קצת. תל אפק, למשל, הוא גן לאומי בתשלום שמציע מבט על העיר אנטיפטריס - עוד עיר רומית מבית היוצר של הארכיטקט המטורף הורדוס, שנקראה על שם אביו. הפארק עצמו מלא במדשאות נוחות לרביצה ושבילים קטנים בין היובלים והעצים.
אם לא בא לכם לבלות את היום בתוך פארק לאומי סגור, אופציה אחרת לטיול קצר היא החלק התל אביבי של הירקון – זה שמתחיל מאחורי גבעות עמל, בגבול שבין תל אביב לרמת גן. נקודות התחלה מעניינות הן תל גריסה או "שבע טחנות". הראשון משמר ממצאים של עיר מהתקופה הכנענית, בעוד הנקודה השנייה היא האתר שבו פעלו טחנות קמח מהמאה ה-19 לצד עתיקות יותר.
אחרי שסיימתם עם האטרקציות ההיסטוריות ניתן ללכת בשלווה על טיילת הירקון של תל אביב. בקילומטרים האחרונים לקראת הים תבחינו בקיר הטיפוס הנחמד שתמיד רואים מהכביש, וגם מגרשי ספורט, משחקים וטרמפולינות, שירותים ציבוריים וספסלי פיקניקים. דאגו להגיע לים בשעת ערביים, ממש לקראת השקיעה, על מנת ליהנות מתצפית מקסימה על החוף והטיילת ליפו בשעה הכי מחמיאה של היום.
למי שמוכן להתאמץ קצת יותר
הקטע המומלץ להליכה בינונית הוא הקטע האמצעי דווקא, ולא הגן הלאומי. גן לאומי, ככל גן לאומי, נותן מבט אסתטי וחביב על הטבע, מבט מגודר; הליכה בטבע היא מעניינת יותר, בדרך כלל, כי היא מזמינה הרפתקאות. אם מתחשק לכם לעבור את המסלול כולו בקלות, מצאו חבר או חברה תל אביביים וקחו להם את האופניים לכמה שעות. כך תוכלו להתמקד באזור הפחות מוכר של הירקון ולהסתבך בפיתולים הרבים שהוא מציע (בערבית כינו אותו אל-עוג'ה, "המתפתל"). הוסיפו לחקירה ולצילומים את "עשר הטחנות", "שבע הטחנות", הגשר הטורקי ושאר רמזים היסטוריים עתיקים יותר או פחות – והיום שלכם מלא. אם התעשייה ההיסטורית לא מזיזה לכם את הרגליים, תמיד אפשר ללכת על האופציה המתוחכמת ולוותר על התעמקות בשרידים ארכיאולוגיים לטובת תחרויות אופניים עם השייטים שמתקדמים על המים לצידכם.
למי שרק רוצה לצעוד
קודם כל, תדאגו לעשות את זה בלילה. למה? כי הרבה יותר רגוע, מעניין ומרגש להסתובב על שביל באזור שאמור להיות מוכר (אורבאניות – כולנו יודעים איך זה עובד), בשעה שבה הוא מתנהג אחרת. כשחושך בחוץ וכל האנשים הרגילים הולכים לישון, אתם תהיו בוודאי היחידים שיוצאים עם תיקים גדולים ומפות כדי לחרוש את הלילה.
המסלול כולו יכול למלא לכם את כל שעות החושך – תלוי בקצב האישי שלכם. בדרך תגלו פרדסים מוזרים שלא הייתם מודעים לקיומם, ג'ונגלים קטנים שיאיימו להשליך אתכם למים והמון, המון גחליליות. התוואי מאוד לא מסובך או קשה להליכה, אבל החושך, בשילוב עם הקרבה לאורות העיר, יוצרים דיסאוריינטציה נהדרת.
בחרו צד להתחלה, אם תסיימו באזור המקורות, תוכלו ללכת כ-20 דקות אל תחנת הרכבת של ראש העין ולקחת את הרכבת הראשונה של הבוקר בחזרה לתל אביב – או לאן שלא תרצו.
פתוחים: הגן הלאומי פתוח בחודשים אפריל-ספטמבר: 08:00-17:00, אוקטובר-מרץ: 08:00-16:00.
משלמים: מבוגר: 23 שקל ילד: 12 שקל.
מגיעים: אל הגן הלאומי תל אפק מגיעים מכביש 483 ברכב, או מתחנת ראש העין של הרכבת שנמצאת במרחק הליכה.
נגישות: בפארק עצמו יש שבילים המותאמים לנכים, גם בתוך השרידים הארכיאולוגים (בעזרה של מלווה). על חלקים נרחבים של המסלול – בעיקר באזור התל אביבי שלו – יש שבילים רבים המותאמים לכיסאות גלגלים.
מתקשרים: מרכז הדרכה ירקון: 03-9348463. גן לאומי: 03-9348462. על מנת לשלב ביקור בתחנת השאיבה של "מקורות", תאמו מראש: 03-9388961. -691
מצטיידים: מים (אתם לא רוצים לשתות מהירקון, נכון?) ואוכל לפיקניק – אסור לעבור את המסלול הזה מבלי לערוך פיקניק מדוגם על נקודה יפה באמצע – אם לא, איך תזכרו שהייתם כאן?