פעם בשנה זה קורה: למשך כמה שבועות בודדים מנסה החרמון להתאים לעצמו קולקציה חדשה וצבעונית יותר. לכמה רגעים הוא עוטה ירק ותפרחת, ואז נבהל מהעזתו שלו, מתנער מהם וחוזר אל קדרותו המוכרת והנוחה - זו המנציחה את אפרוריותו הסלעית. בפעם הבאה שהוא ישקול שינוי זה יהיה הלובן של שלגי החורף. אבל, בין לבין, במהלך יוני, מגיעה הפריחה במרומי החרמון לשיאה, ומיד לאחר מכן היא נעלמת כליל, עד לשנה הבאה.
מי שמצפה למרבדי פריחה עצומים עלול להתאכזב. אין כאן כאלה. אבל נופים פתוחים, מראות לא מוכרים והמון פריחה ייחודית יש בשפע. למרגלות החרמון מאדימים פירות הדובדבן במטעים המוריקים, פרגים וגושי בקיה סגולים עדיין מעטרים את שולי ברכת רם ואת מדרונות הרכסים הסוגרים עליה. כל האטרקציות הללו יחד הופכות את ההעפלה צפונה אל החרמון לכדאית ביותר.
הביקור בפסגת החרמון מצריכה אישור מקדים מחטיבת החרמון. תהליך הוצאת האישור עלול להיות מעט מסורבל, אם להגיד את זה בעדינות. דוגמה טרייה מהשבוע שעבר:
"שלום, באתי לקחת את האישור שהנפקתם לי אתמול". "לא היו שום פניות וגם אין היום טיולים בחרמון!" "אבל דיברתי אתמול עם דנה והיא אמרה ש..." "יו, מאיפה אתה יודע איך קוראים לי? לאן אמרת אתה רוצה לטייל? הר חבושית? כאן זה החרמון, אתה יודע..." "כן, אבל בואי תראי במפה, זה בגזרה שלכם" (וכן הלאה, עד שבסוף ניתן האישור).
סוף-סוף יוצאים לדרך. ההעפלה מתחנת הרכבל התחתונה לזו העליונה מאפשרת להתרשם לא רק מהנוף אלא גם מתלילות החרמון. תוך כדי העפלה חוצים את הקו העליון שאליו מגיעים העצים. כדי להדגים לילדים את השתנות לחץ האוויר אפשר לקחת חבילת חטיף כלשהו, ולהראות איך היא מתנפחת תוך כדי עלייה.
עם היציאה מתחנת הרכבת, בבת אחת נפתח הנוף אל פסגות החרמון. מולנו מתנשאים המוצבים "ישראלי" ו"מצפה שלגים", וביניהם כמה דולינות - בולענים קארסטיים גדולים, שנוצרו כתוצאה מקריסת תקרותיהן של מערות. מתחילים ללכת. כדאי לפנות עם הכביש הסלול שמאלה, ובפנייה הראשונה הסלולה שוב שמאלה, לעבר הכיפה המוכרת כ-נ"ג 2075, מקום שבו ישנו מוצב חדש לא מאויש.
אזור זה מכונה "גבעות הקרב". כאן ובמורדות התחוללו הקרבות המחרידים במלחמת יום הכיפורים, בניסיונות לכבוש את החרמון מידי הסורים - זה הראשון, הכושל, והשני שצלח, אך שגבה מספר קורבנות עצום. כל עוד הראות טובה, ניתן להשקיף מכאן דרומה אל רמת הגולן, הפרושה כמו על כף היד, על מרחבי החורן בסוריה, על עמק החולה, ואף על הגליל העליון והתחתון. מנקודת התצפית חוזרים לעבר תחנת הרכבל העליונה ולפניה פונים בשביל היורדים מההר. כעבור כ-300 מטרים מגיעים לדרך עפר הפונה שמאלה - ובה פונים (סימון שבילים ירוק).
באזור זה נמצאת הצמחייה הכר-קוצית (מלשון כר קוצים) המיוחדת בארץ לחרמון בלבד. זוהי צמחייה רב שנתית נמוכה, כהגנה מפני הרוחות וכובד השלג. השיחים סבוכים מאוד, כדי להגן על עצמם מפני הקור העז ומפני התאדות. בדרך כלל הם גם קוצניים, כדי למנוע מבעלי חיים לנגוס בהם. בולט במיוחד הוא הדובדבן השרוע, בן למשפחת הוורדניים, הפורח בוורוד, שפירותיו האדומים והקטנים, הטובים למאכל, מבשילים עם בוא הקיץ. בולטים גם שיחי הכרבולת המקרינה בפריחת הבורדו, מיני קדד שונים, אבובית החרטומים עזת הריח, ועוד.
עד כאן, טיול קל למדי. מי שרוצה לספוג עוד נופי פסגות ופריחה יכול לצאת למסלול ההליכה הסלעי (כולו בירידה, קשה) במורד הר חבושית, המוביל אל תחנת המוצא התחתית של הרכבל. השביל, המסומן ירוק, יוצא מדרום ובסמוך לתחנת הרכבל העליונה.
במורד ניתקל בשרביטי התפרחת הצפופים של עריר הלבנון המזכירים חצב, באשכולות התפרחת של השילטה, בכתום העז של הפרגה הקירחת, בסגול המעודן של כחלית ההרים, בצהוב של אליסון הלבנון, ועוד רבים ויפים. השביל מתפתל במורד, בין טרשי גיר משוננים. יש כאן עוד הרבה תופעות גיאולוגיות מעניינות, כמו מערות קארסטיות, בולענים, הוטות (פירי מערה אנכיים), נטיפים וזקיפים. כולם תוצאה של תהליך המסת סלעים בשל התרכבות מי גשם עם דו-תחמוצת הפחמן שנמצא באוויר ובקרקע.
במהלך הירידה נוכל להשקיף מערבה לשוליו המערביים של החרמון: השלוחות שיאון ושריון, המיוערות בצפיפות, וקו המוצבים החולשים על הגבול עם לבנון. כשהראות טובה, נוכל לראות גם את המצוק מעל הליטני, שברומו מבצר קלעת א-שקיף, המוכר יותר כבופור.
השביל מסתיים בכביש הצר העולה אל המוצבים על ראש ההר. מכאן נמשכת הדרך לאורכו, ימינה במורד, עד לחניון הרכבל התחתון. כיוון שלעתים שועטים כאן רכבים צבאיים כבדים, חשוב ללכת בשולי הכביש בלבד ולהיזהר מאוד.
נקודת לינה נעימה היא כפר הנופש "רימונים נווה אט"יב" (טל' 03-6754591, www.rimonim.com). במקום בקתות עץ משפחתיות ומרכז ספא, ויש גם בריכה מקורה הצופה על עמק החולה. בעונה זו מציע כפר הנופש חבילות אירוח, הכוללות ביקור ביער האיילים במושב אודם ובבוטיק שוקולד בעין זיוון, שיט קיאקים בירדן, וקטיף עצמי של פירות שעונתם מתחילה בימים אלה: דובדבנים, תפוחים ופירות יער. ישנה גם חבילה זוגית הכוללת נהיגה בטומקארים, בריינג'רים או בטרקטורונים, ועיסוי בן שלושים דקות לכל אחד מבני הזוג. *
התאמה: מסלול א' מתאים למשפחות, מסלול ב' - למיטיבי לכת. אורך המסלול הקשה יותר: כארבעה קילומטרים. משך המסלול הקשה יותר: ברגל, כשלוש שעות. מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 "הגולן והחרמון". ציוד נדרש: משקפי שמש וקרם הגנה (הקרינה בחרמון עזה במיוחד), נעלי הליכה, מים, כובע. הטיול באזור מותר בצמדים ומותנה באישור חטיבת החרמון, טל' 04-6966203, 04-6966335. אזהרה: בסטייה מהמסלול ייתכן שתיתקלו בנפלי תחמושת. יש לסמן אותם, לדווח עליהם, ובשום פנים ואופן לא לגעת בהם!
