תמיד חשבתי שמנהג ההשתטחות על קברי צדיקים יכול להתרחב קצת, כדי שנוכל לגייס את אבות אבותינו למשימות קצת יותר מודרניות מהבאת ילדים ומציאת בעל. ראשית, כי לאף אחד המילה "בעל" לא נשמעת רומנטית באמת ושנית, כי יש לנו עוד שאיפות בחיים חוץ מטיפול בעוללים שממילא צועקים כל הדרך "מתי נגיע?!?". מה היינו מבקשים? יכולות רחיפה, או לפחות הפלת כל חומות העולם. הצלת ילדים מרעב. הפסקת הזיהום בירקון. דברים קטנים.
צפת, שהיא בעצם עיר בירה להר הרווי בקברים כאלה, היא בעצמה מצבה להיסטוריה, באבן שעדיין קבורה תחת מבניה החדשים. בעיר העתיקה יש מערכת רצינית של מנהרות המובילה לבתי צפת שנוסדו לפני מאות שנים, שעליהם נבנתה העיר החדשה. עד היום חופרים פה עובדים, מתנדבים ותיירים, כדי לגלות עוד ועוד חדרים בסבך.
למי שבא כדי ללמוד ולהחכים
מוזיאון בית המאירי ישמח להראות לכם את המורשת היהודית של צפת במגוון מיצגים, שאחד מהם הוא המבנה עצמו. במהלך שיפוצי החדר שנרכש על ידי העיתונאי יחזקאל מאירי, הלה גילה שהיכל נוסף מתחבא מטה, ואז קומה נוספת – והבניה הפכה למכוונת כלפי מה שמתחת לאדמה.
תמצאו כאן את עדותם של זקני צפת, שחזור של בית מקומי מראשית המאה, את סיפורי הגבורה והשפל של העיר ועוד ועוד.
כדי לחזות בעוד נדבך במורשת היהודית של העיר אפשר ללכת אל בית כנסת אבוהאב, בעיקר אם באים בתקופה של תפילת הסליחות, בארבע לפנות בוקר של בין ב' באלול ויום הכיפורים. בית הכנסת ידוע גם תודות לספר התורה העתיק השוכן בו, שכתב הרב אבוהב, הנפתח רק שלוש פעמים בשנה - בשבועות, ראש השנה ויום כיפור.
גם מוזיאון שיכיר לנו את הבסיס לכל המסורת הזו ישנו כאן, מוזיאון התנ"ך, והוא בראש הגבעה ברחוב חטיבת יפתח. זהו מוזיאון המציג באופן אומנותי סיפוריים תנ"כיים, פרק אחר פרק, מעשה ידיו של האומן פיליפ רטנר.
אם בענייני צדיקים אתם באים, אפשר לפנות היישר מכאן אל בית הקברות העתיק שבקצה העיר, שם נמצא קבר האר"י, קבר פנחס בן יאיר וקבר חנה ושבעת בניה שמתו על קדושת השם (אם בפוריות עסקינן).
מוזיאון בית המאירי: פתוח בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 9:00 ל-14:00, יום שישי עד 13:00. 04-6971307. סמטת י"א 68, העיר העתיקה.
מוזיאון התנ"ך: פתוח בימים ראשון עד חמישי בין 10:00 ל-16:00, שישי עד אחת. בין נובמבר לאפריל המוזיאון נסגר כל יום ב-14:00 ולא בשישי, כשבינואר הוא סגור לגמרי. 046999972.
ולמי שלומד ומחכים רק דרך הרגליים
מבית הקברות אפשר לצאת ולהמשיך ישירות אל נחל עמוד, שבהר מירון. הולכים צפונה עם השביל עד שמגיעים לנחל שכוי, היורד לכיוון נחל עמוד במסלול הירוק. הנחלים נפגשים בבריכות שכוי, אחרי קילומטר הליכה - בריכות מים רדודים למדי שניתן לשכשך בהם, בעיקר אחרי החורף. מן הבריכות פונים שמאלה וממשיכים בירידה דרומה עם נחל עמוד ושביל ישראל. כעבור שני קילומטרים יופיע משמאל סימון כחול (ממש לפני המתקן לטיהור שפכים של צפת), והוא יעלה אותנו אל עין כובס, מעיין-מקווה קטן, ומשם חזרה לצפת. הטיול כולו יארך כחמש-שש שעות. אם אתם לא רוצים לחזור לצפת, אפשר לוותר על עין כובס ולהמשיך עם שביל ישראל קילומטר נוסף ועוד קצת – עד שסימון כחול אחר יופיע מצד שמאל. אותו סימון יעלה אתכם אל הר מצפה ימים, לתצפית מדהימה על השמורה והלאה. קילומטר אחר כך המסלול נפגש עם כביש 866, שבין צומת חנניה לצומת מירון, ואותו אפשר לקבוע כנקודת איסוף. אם יש לכם שעה נוספת בפק"ל, אפשר לחצות את הכביש, בזהירות, ולטפס לפסגת הר שמאי.
פתוחים: בתוך צפת עצמה, מטעמי דת, הרבה אתרים סגורים בשבת. על כן כדאי לבחור ביום אחר להגיע, ומומלץ מאוד לעבור גם בבתי האומנים שבסמטאות העיר העתיקה, החל מהפסלים ועד מעצבי הנרות, ברובם תתקבלו בשמחה גם לשיחה נעימה על היצירה.
משלמים: הכניסה למוזיאון התנ"ך אינה כרוכה בתשלום, אך בית המאירי דורש תשעה שקלים לילד ו-14 למבוגר. סיור עצמאי בעיר זה תמיד בחינם.
מצטיידים: הרבה מים ומוזיקת כליזמרים לדרך.