אנחנו, הישראלים, אוהבים לטוס לפינות הכי רחוקות של העולם במטרה "להכיר תרבויות אחרות". אנחנו מאוד צמאים ללמוד ולהיחשף לשונה מאיתנו, ולא רואים שמתחת לאף שלנו – במרחק של כמה שעות נסיעה –עולמות רחוקים רק מחכים לנו שנגלה אותם.
כזה הוא עולם האירוח של המגזרים הדרוזי והבדואי – כן, יש כזה דבר. מי שרוצה לפתוח את הראש לחוויה מעשירה ומרעננת ולמפגש עם תרבות זרה שחיה פה ממש מעבר לפינה, מוזמן לנסות את שתי ההמלצות הבאות.
נוף, אוכל וסיפורים
יש הרבה דברים מעניינים שאפשר ללמוד על הכפר הדרוזי עוספיא שבכרמל. למשל, שזהו כפר עתיק למדי שהייתה בו התיישבות עוד בימי המשנה והתלמוד, ושבמהלך המאה העשרים נחשפה בו גם רצפת פסיפס (המוצגת היום במוזיאון רוקפלר בירושלים) וגם נמצא בו מטבע עתיק של מחצית השקל (המוצג במוזיאון ישראל). הדרוזים, המאכלסים את הכפר כיום, חיים בו כבר מעל 750 שנה.
את הדברים האלה, ופרטים מרתקים נוספים על הכפר, אנחנו למדים מפיו של עזמי – המדריך שלנו. עזמי לוקח אותנו בין הסמטאות של האזור העתיק, מראה לנו בית תפילה (מבחוץ! אסור לנו להיכנס, וגם לו לא; הוא חילוני, וחילוניים לא מורשים בתוך בית התפילה) ומספר לנו על הדת הדרוזית המרתקת. הסיור אורך כ-20 דקות בהליכה נינוחה, ומעבר למידע הקולח והמעניין מזכה את ההולכים גם ברגע של תצפית מרגשת אל מפרץ חיפה ועמק זבולון.
שיאו של הביקור, כמובן, בארוחה המסורתית המוגשת לנו בבית פרטי. סלטים טריים, פיתות דרוזיות נהדרות, מג'דרה, עלי גפן ומנות בשר מקוריות מגיעות אלינו על גבי טס גדול במרכז הסלון של המשפחה, והטעמים אחרים, ביתיים ומצוינים. למרבה ההפתעה – הכל כשר.
עמים וטעמים: סיור ואירוח דרוזי בעוספיא – 052-4535100, 04-8390125.
צימר בטעם ובמחיר שפוי
את הלילה אנחנו מעבירים באורחאן המקומי, שלא מבייש כל צימר גלילי מושקע אחר. בחדר שלנו יש ג'קוזי, מיטה רחבת ידיים, מקלחת ופלזמה תלויה – והכל מעוצב בטוב טעם ובסגנון. באורחאן יש בסך הכל שישה חדרים – חלל אחד מרכזי לארוחות, פינת ישיבה על כריות מול חלון גדול המשקיף אל הנוף ומרפסת גדולה, גם בה אפשר לאכול או סתם להתפנן. משפחה גדולה או חבורה של חברים יכולים בכיף לתפוס את כל החדרים ולחגוג על המקום הזה – המחיר שפוי והתנאים בסטנדרט ראוי לכל דבר.
אורחאן אלמנזול, עוספיא, 04-8392369 , 0524535100.
אירוח בדואי כמו שצריך
כולם יודעים שטובה זנגריה בגליל הוא כפר של גנבים ופושעים, כולם – חוץ מיחיא אל הייב, שבחר לצאת למלחמה על שמו הטוב של הכפר שלו. הכפר הבדואי מתמודד עם מוניטין גרוע מזה שנים – לפי יחיא, באשמתו של מיעוט שלילי ואלים. אנחנו מתכנסים אצל יחיא ב"אירוח בדואי בגליל", מיזם תיירותי שהקים אצלו בבית. על הגג מחכה לנו סעודת מלכים עם מנות מהמטבח הבדואי המסורתי, שאת חומרי הגלם שלה אספו בני המשפחה בשדה; יחיא, שף וקונדיטור במקצועו, מספר לנו לפי בקשתנו על הכפר ועל רזי הבישול הבדואי. הוא מעביר גם סדנאות בישול לקבוצות, ואפשר להישאר לישון במתחם.
האוכל נפלא, והסיפורים מרתקים. לפני מספר שנים נדקר בסכין אחיינו של יחיא, ומשפחתו החליטה להבליג ולא לצאת למסע נקמת הדם המקובל. "בחרנו לתת לחוק לטפל במקרה, כמו שמקובל במדינה", מסביר אל הייב, "ואני יצרתי סדנת בישול אותה אני מעביר לקבוצות, על טהרת הסכין. אותה סכין שהרגה את אחייני, יש לה שימושים רבים במטבח – ולשם היא שייכת, ולא לשום מקום אחר, וזה המסר אותו אני רוצה להעביר".
את הסדנאות מעביר יחיא במתחם "אירוח בדואי בגליל", או באתר אחר לבחירת הקבוצה, בתיאום מראש: 050-9505005.
