שעת האבסינת. אפרים בנר מציב לפניו שישה גביעי זכוכית קריסטליים, ומציב מעליהם מעין כפית מוזרה שהיא גם מסננת ארוכה ומחוררת. במרכזה הוא מניח בזהירות ובדייקנות קוביית סוכר, ומעליה מוזג אבסינת עד לפס התחתון בגביע. כמו להטוטן הוא מצית באמצעות גפרור את קוביית הסוכר, שמתלהטת ברגע באור כוהלי כחלחל וגוועת לאטה. אחר-כך הוא מעביר כל גביע מתחת לברז הקרח - מתקן משונה שמזכיר כדור בדולח מלא קרח, שעומד על רגל אחת גבוהה, בקצהו מכסה עם פיית זכוכית ובצדיו ארבעה ברזים שמטפטפים באיטיות על קוביית הסוכר שכבר עברה כמה מדורי גיהינום. תוך כדי כך הוא מפליא בסיפורים (במבטא הונגרי פיוטי) בשבחו של האבסינת - כיצד נאסר לשימוש, ממה מכינים אותו (לענה), מהן סגולותיו ועוד, ואת הרצף הוא קוטע בפרצי צחוק היסטריים שסוחפים אותנו, כמו חבורת שיכורים. בסוף הריטואל עוברים הגביעים בין הידיים, ואנחנו מרימים לחיים ומתענגים על טעם שמזכיר אוזו.
עם לוק של היפי מתבגר, הוא מחייך וחושף שיניים, מגלגל צחוק רועם ומתחיל סיבוב נוסף, הפעם עם האבסינת השחור. אצל אפרים מדובר באידיאולוגיה: הוא מפיץ את בשורת האבסינת, ובעצם בסך-הכול רוצה לשתות, אז הוא מזמין אליו אורחים לשעת אבסינת ללא תשלום, ולכמה זמן שיחשקו להתהולל בחברתו (טל' 054-6887447, 04-6922277).
ווטר דאנס צלול
ריקוד במים. אני כמו בת הים הקטנה, שקועה בתוך מים, איני מרגישה את משקל גופי, זורמת ומשאירה שובל שיער מתבדר מאחור. אסנת התחילה לאט, אבל עכשיו היא כבר נותנת לי דרור, והצלילות שלי ארוכות יותר, וגם הריקוד שלה איתי דינמי יותר - כמו התעמלות קרקע במים. פליפ אחד, סיבוב מלא, מעגל גדול. הייתי דולפין, הייתי אמבה, הייתי הכי קרוב לעובר ששוחה במי הרחם באינטימיות הכי שלווה, והתמסרתי כל כולי לווטר דאנס. בבריכת יערה המים חמימים, המוזיקה עוטפת בחוץ אבל גם בפנים, יש שקט תהומי שמכסה על הסערה הפנימית שמתחוללת בי ובמים.
לפני שהתחלנו היא שאלה אם יש משהו שהייתי רוצה לזרוק למים ולקבל תחתיו אחר, והחלה לפעול בהדרגה - כדי לא "להטביע" אותי מיד אחרי שהכרנו. התחלנו בווטסו - שיאצו במים שמשחרר כאבים פיזיים ורגשיים, ונעשה באחיזה המזכירה תינוק בזרועות אמו. כשמתמסרים החוויה טוטלית, אז זרמתי. התנועות הרכות והעגולות התפתחו לתרגילים שהעירו בי שרירים מנומנמים שהתנפצו אל המים בעונג גדול, וברגע שהונח האטב על אפי - ידעתי שהגיע הזמן לטבול בעומק.
ווטר דאנס הוא שלב מתקדם שממזג את הווטסו עם תנועות בעלי חיים ימיים, ולכן כרוך בטבילה ארוכה במים ובאורך נשימה. התחלנו קצר, הסתגלנו והתקדמנו. יש פחד שמלווה את הצלילות, אבל ברגע שבחרתי להרפות, השתחררה גם ציפור הנפש, וכשנתתי את כל כולי בשלווה, זכיתי לחוויה מדיטטיבית שיש המתארים אותה כלידה מחדש (300 שקל, טל' 04-6970069).
40 צימרים שונים ומלבבים
ביער, ביער. מבעד לעצים חודר נוף גלילי. בפיתולים של דרך הנוף ביער ביריה הנוף מגיח מזוויות שונות ונותן מבט פעם לצפון, פעם למזרח ופעם למערב, ומפתיע בחמוקיים מוריקים, בנקודות יישוב קטנות ובעמקים רחבים. מי שחייב טבע, זה המקום בשבילו. לנסוע בדרך המסומנת בירוק, ולחזות במעיינות שחלקם שופעים, ובעיקר בתצוגת נוף תכליתית משגעת. זהו היער הנטוע הגדול בצפון; יש בו עוד מסלולי רכב ואופניים, אבל גם שבילי טיול רגליים וגישה קלילה מעמוקה. ברוח החגים (וגם בסתם יום של חול), מי שירצה לעצור בקברי צדיקים ולבקר בבתי כנסת עתיקים, ימצא כאלה בשפע.
למצפה עמוקה יש ניחוח נוסטלגי. הוא קצת מרוחק, לא כל-כך מבחינה גיאוגרפית, כמו במובן שחטאי השיווק הבוטה לא פגעו בו. חמישים המשפחות המתגוררות בו כמו בתוך ציור, בתוככי היער, כמו מנותקות מהציביליזציה, אבל מסבירות פנים. נוסף על השניים שתוארו כאן, יש בעמוקה אומנים ואמנים ששמחים לארח בסדנאותיהם: תכשיטים וכלי קרמיקה, ציור ועבודות זכוכית, ואמן עץ מוכשר שבונה כיסאות נדנדה ונדנדות גדולות לחצר.
יש גם כארבעים צימרים מגוונים מעץ ומאבן, עם בריכה או עם ג'קוזי, מול נוף או מול בוסתן - שונים ומלבבים כל אחד בדרכו. רובם מתאימים לזוגות, מיעוטם לזוג עם ילד, בודדים למשפחות ואחד גם לסוסים - עם אורווה ועם שירות טיפול מלא. מחירי הלינה סבירים (900-500 שקלים לזוג) עם/בלי ארוחת בוקר. אגב, חובבי סוסים ישמחו לבקר גם בחוות בת יער המטופחת, שממוקמת מעל המצפה ומציעה טיולי סוסים ביער מול נופים נפלאים, וגם שיעורי רכיבה במנאז' (מגרש הרכיבה). החוויה אינה שלמה בלי המסעדה הוותיקה, שבתפריטה דמוי העיתון מסתתרות, לצד מנות הבשר המשובחות, גם קלאסיקות כמו נזיד השעועית שטעמו לא השתנה כבר 25 שנה, אבל גם חידושים קולינריים. למשפחות יש בחוץ כרכרות רומנטיות הפונות אל הנוף ומאפשרות סעודה אינטימית באווירת המערב הפרוע (טל' 04-6921788).
