לכל אלה שמרגישים שהאביב כמעט נגמר, אבל הם לא הספיקו כלום או לא ראו די מהפריחה הנהדרת והקצרה כל-כך, עוד לא אבדה התקווה הפרחונית הגדולה. לאביב הישראלי יש עדנה מאוחרת בחרמון וברמת הגולן. במקומות הגבוהים הללו, כמו במחוזות צפוניים מארצנו, הקור מעכב את התפתחות הצמחייה. בעוד שברוב חלקי הארץ הצמחייה מתחילה להצהיב, בצפון היא בשיא הפריחה.
אפשר לחבר את טיול הפריחה המאוחרת לטיול מקדים ליום העצמאות, ולחבר את השניים לטיול פריחה בקו התלים הגעשיים, אחד ה"קווים" בגולן, לצד קווי שביתת הנשק, קווי הארבעה ביוני ושאר קווי משא ומתן. מעבר למשמעות הפוליטית שלהם יש להם גם משמעות גיאולוגית (פעילות געשית-וולקנית) וטיולית: קו של פריחה.
לקווי התלים הגעשיים יש חשיבות אסטרטגית רבה, שאותה כל חייל מכיר. חלקם תפוסים על-ידי הצבא ולכן לא ניתן להעפיל אל מרומיהם, אולם לצדם יש תלים געשיים רבים שבראשם מוצבים לא מאוישים. אל פסגתם ניתן להגיע בדרך רכב נוחה. לצד הממד הביטחוני של התלים - המקשים את דרכו של מי שרוצה להגיע לארץ מצפון - נשקפים מהם נופי גולן מלוא רוחב העין. בעונה הזו, שלפני גלי האובך, הראות עדיין טובה בדרך כלל. מרבדי פריחה מרהיבים גולשים במורד המדרונות, ושלגים עדיין מבהיקים בפסגת החרמון.
רכס חזקה הוא נקודה טובה להתחיל ממנה את הדילוגים בין התלים. אמנם פסגת ההר תפוסה על-ידי הצבא וסגורה בפני מטיילים, אולם גם מהדרך העולה אליו נשקפים נופים יפים על התלים הדרומיים ביותר ברמה. ניתן לראות את תל פארס, שמדרונותיו נחפרו בצורת מדרגה לשם הגנה על המוצב שברומו. מעבר לו נראה צפון הגלעד, בירדן. למרגלות רכס חזקה רואים את אלוני הבשן. מעבר ליישוב גבעה קטנה שברומה טורבינת רוח בודדת, המכונה הר בני צפת. במבט מערבה - צמד התלים שיפון ויוסיפון, ומעט צפונה מהם הרי אביטל ובנטל.
רכס חזקה הוא אחד המקומות היחידים בגולן שבהם השתמר החורש הפתוח שכיסה את האזור בעבר. העץ הדומיננטי ביותר כאן הוא אלון התבור, שניכר בעליו הרחבים, הנשירים בחורף. בעונה זו העצים מלבלבים בירוק רענן. על רבים מהעצים ישנן חזזיות עצים, המשוות להם מראה מסתורי. מהעיקול החד יוצא שביל המסומן בירוק (קטע משביל הגולן). ניתן לרדת בו כמה קילומטרים, עד הכביש למרגלות הרכס, אולם ניתן גם ללכת בו כברת דרך ולשוב לרכב. בין האלונים בולטים שיחים עגולים שגונם ירוק זרחני מסנוור, והם נקראים חלבלוב מגובשש. לצדם ריכוזים של קחוונים, של פרגים ושל שאר פרחים.
אם חוזרים צפונה, בדרך לעין זיוון, מגיעים לפנייה ימינה אל פסגת הר בני רסן. זהו שמו המעוברת של תל ע'סניה, הקרוי על-שם בני ע'סן, בדואים שהתיישבו כאן במאה השלישית לספירה. מראש התל מזדקרות עשר טורבינות רוח ליצור חשמל, שהוצבו בשנת 1993 ומנצלות את הרוח שנושבת בעוצמה בראש ההר (שגובהו 1,072 מטרים). הדרך שעולה למעלה משובשת, אך טובה לכל כלי הרכב. הטיול תחת כנפי הטחנות המסתובבות, המשמיעות רחש מסתורי, מניע גם משהו מבפנים. לתוהים מהם ממדי הטורבינות: גובה כל עמוד שלושים מטרים, אורך כל כנף 18 מטרים ומשקלה 1,200 קילוגרמים.
מההר נשקפת פתחת קוניטרה מצפון. ממזרח ניתן להשקיף עמוק אל תוככי סוריה, וממש מתחת לאף ניתן ליהנות ממרבדי קחוונים, ורוניקה לסוגיה, שרביטי תפרחת של לוענית ועוד. למרגלות התל משתרעים מרבדי חרציות שצועקים בצהוב. התחנה הבאה יחסית מוכרת: רכס בנטל. בראש ההר שוכן בית הקפה הנחמד "קופי ענן", מקום מצוין להפסקת מנוחה בטיול. מקיבוץ מרום גולן הסמוך ניתן לצאת לסיור רכיבה על סוסים בין תל בנטל לתל אביטל.
צפונה משם נמצא הר כרמים. ממרום גולן נוסעים צפונה בכביש 98 לעבר אל-רום ומסעדה. כקילומטר וחצי אחרי הפנייה הראשית לכפר בוקעתא יש פנייה ימינה בין מטעים. היא לא משולטת ולא מסומנת וצריך לחפש אותה. אחרי קילומטר ישנה פנייה ברורה ימינה, להר ורדה, ומעט אחריה פנייה שמאלה, להר כרמים, שגם בפסגתו מוצב לא מאויש. התעלות וגדרות התיל שוברות את הפסטורליה, אבל הנוף מפצה. מצפון נפרסים ברכת רם והכפר מסעדה, ומעבר להם בקעת יעפורי על שלל מטעיה, שיפולי החרמון ומג'דל שמס. מדרונות הר כרמים מכוסים גושים סגולים צפופים של צמחי בקיה ובתחתיתם פרגים.
כשיורדים מהר כרמים ונוסעים בחזרה לעבר הכביש כדאי לפנות בהזדמנות הראשונה ימינה, בדרך טובה החולפת בין המטעים. הדרך חוצה מטעי תפוחים פורחים ומגיעה אל מעל לברכת רם. אפשר להחליט אם מקיפים את האגם מימין, בדרך מסומנת בסימון שבילים ירוק, או משמאל, בהמשך לסימון של שביל הגולן. שתי הדרכים מגיעות אל אותה נקודה, שממנה המרחק אל המסעדות ואל הכנאפה של מסעדה קצר ביותר.
איך מגיעים: מצומת מחניים פונים ימינה (מזרחה) לעבר גשר בנות יעקב והגולן. ממשיכים לנסוע ישר במעלה הרמה, מגיעים לצומת השריון וממשיכים ישר לעבר קיבוץ עין זיוון. חולפים על-פני שער הקיבוץ וממשיכים אל צומת זיוון. בצומת ממשיכים ישר ואחר כך פונים שמאלה, בעקבות השילוט לאלוני הבשן. שישה קילומטרים לאחר הפנייה החדה ימינה מגיעים אל פנייה שמאלה. זוהי דרך צרה ומשובשת המעפילה לעבר המוצב בראש הר חזק. חונים כשמגיעים לעיקול חד בכביש, שבו הנסיעה בדרך הממשיכה ישר אסורה. מומלץ להצטייד במפת סימון שבילים מס' 1 "החרמון, הגולן ואצבע הגליל" (מהדורה אחרונה ומעודכנת הודפסה בשנת 2008).
