אל הכפר מג'דל שמס אפשר להגיע מכיוון כביש 99, שעולה משמורת הבניאס דרך הכפר מסעדה. לחילופין, ניתן לנסוע בכביש 989, שמסתעף מכביש 99 ליד מפל סער (כ-2 ק"מ מעל בניאס). הכביש עולה דרך מבצר נמרוד ונווה אטי"ב אל הכפר מג'דל שמס. ממג'דל שמס נמשיך אל עמק נחל ערער העילי (ראו בפירוט איך מגיעים). חונים במיסעף הדרכים שבנחל ערער העילי. מכאן ממשיכים מערבה בדרך עפר מסומנת אדום. הדרך עוברת במורדותיו הצפוניים של הר שזיף, מעל לערוצו העמוק של נחל ערער, ונמשכת ביער יפה של עצי אלון מצוי ואלון התולע. פה ושם נגלה אף מין נדיר של עץ אלון, שנקרא אלון שסוע ("אלון תורכי" בלשון העם). אלון זה מתייחד בעלים גדולים בעלי מפרצים עמוקים.
לאחר כ-500 מ' מגיעים למיסעף נתיבים: דרך עפר (לא מסומנת) פונה במתינות לדרום-מערב אל עבר האוכף שבין הר שזיף להר כחל (וממשיכה משם דרומה אל נווה אטי"ב); שביל מסומן אדום עולה מן הדרך מערבה. פונים בשביל המסומן אדום. השביל נמשך בירידה קלה, על גבי מידרונו הצפוני של הר כחל, ובתוך כך עובר ביער מרהיב. השביל מקביל מדרום לנחל ערער, ההולך ומעמיק לקראת מיפגשו עם נחל שיאון. מן השביל ישנה תצפית יפה אל עמק נחל שיאון ואל רכס הר דוב (כתף שיאון).
לאחר כקילומטר אחד של הליכה מגיעים למיסעף שבילים: שביל שסימונו שחור פונה חדות ימינה (צפונה) ויורד אל ערוצו התחתון של נחל ערער (משם הוא ממשיך דרך שרידי הכפר מזרעת כפר דורא אל עינות שיאון ואל הר דוב); השביל האדום פונה כאן שמאלה (דרומה). ליד מיסעף השבילים יש אתר בוטני ייחודי. זוהי חורשה קטנה של עצי ערער חרמוני (עץ מחט שמקום גידולו היחידי בישראל הוא במספר אתרים בהר החרמון). בין עצי הערער יש גדמים של עצי ערער שנכרתו בעבר, ככל הנראה לצורך קירוי גגות. ממשיכים בשביל האדום דרומה, על מדרונו המערבי של הר כחל, בקו גובה אחיד פחות או יותר. לאחר כ-300 מ' פונה השביל שמאלה (לדרום-מזרח) ומטפס כ-300 מ' מעט בתלילות. הוא מגיע עד לכתף טופוגרפית (שטח אופקי במדרון ההר) בפינתו הדרום-מערבית של הר כחל. מהמקום תצפית נוף מרשימה ורחבה אל עמקו האדיר של נחל שיאון (ואדי עסל), אל שלוחת הר דוב (כתף שיאון), אל צפון עמק החולה, הרי הגליל העליון והרי דרום לבנון.
כאן בנקודת התצפית פונה השביל שמאלה (מזרחה) ועולה בגיא מתון שבו שרידי טראסות חקלאיות ועצי אלון תולע גדולים ויפים. ממשיכים עם השביל עד לאוכף שמדרום לפיסגת הר כחל. השביל חוצה את האוכף ויורד מזרחה אל עמקו העילי של נחל סנאים. לאחר כ-200 מ' נחשפות בצד השביל כמה ניקרות חצובות בסלע הניקרות בדרך אל עמק העילי של נחל סנאים אינן אלא מכרות פרימיטיביים של המינרל גלנה (גפרת העופרת). ממינרל זה היו התושבים הסורים של החרמון (אנשי הכפר ג'ובתא א-זית, כיום נווה אטי"ב) לוקחים את הכחל לצביעת העיניים (מכאן גם שמה של הפיסגה שמצפון לניקרות – הר כחל). אחת הניקרות מצויה בעומק של כ-10 מ', ואפשר להתקדם בתוכה ללא קושי. במקום אפשר לגלות עדיין גושי סלע שחורים קטנים המכילים את הגלנה.
מן הניקרות ירידה קצרה ותלולה מעט לכיוון מזרח. מגיעים עד לעמקו העילי של נחל סנאים. במקום יש דרך עפר סחופה, העולה צפונה מנווה אטי"ב להר כחל ולנחל ערער העילי. בסמוך למיפגש השביל עם הדרך ומעברה המזרחי יש מאגר גדול למי גשמים. המאגר בנוי מבטון ומחזיק מים טובים לשתייה גם בסוף הקיץ.ממשיכים בדרך העפר צפונה במעלה נחל סנאים. לאחר כ-700 מ' מגיעים אל האוכף המפריד בין הר כחל להר שזיף שממזרחו. כאן באוכף נמצא גלעד קטן לזכרו של טייס חיל האוויר הישראלי שנהרג במלחמת יום כיפור. מן האוכף פונים לכיוון צפון-מזרח במורדה של דרך העפר. לאחר כ-300 מ' פוגשים בשביל האדום שעולה מערבה לערערי כחל. פונים מזרחה בדרך העפר (שסימונה אדום). לאחר כ-500 מ' נוספים מגיעים אל מיסעף הדרך האדומה עם כביש האספלט שבנחל ערער העילי, שם ממתין הרכב.
סוג המסלול: רגלי, מעגלי.
נקודת מוצא וסיום: מיסעף דרכים בנחל ערער העילי, כ-800 מ' מדרום-מערב לבריכת מן.
איך מגיעים: נוסעים ממגדל שמס בכביש העולה לאתר הסקי של הר החרמון. לאחר כ-4.5 ק"מ מגיעים לצומת כבישים, שנמצא מעט מדרום לחניון הרכב שבכניסה לאתר החרמון. פונים שמאלה (מערבה) בכביש אספלט צר, שיורד לעמק נחל ערער. לאחר כ-2 ק"מ מגיעים לנקודה שבה מסתעפת מן הכביש שמאלה דרך עפר מסומנת אדום. הדרך עולה להר כחל, ואיתה מתחיל המסלול הרגלי. משך הטיול כ-3 שעות. אורך המסלול: כ-5 ק"מ. דרגת קושי: קל. עונה מומלצת: כל השנה.
ציוד מיוחד: משקפת.
המסלול לקוח מתוך המדריך החדש "מורה דרך: מסלולים לאוהבי לכת" (מאת: מנחם מרקוס, הוצאת מפה), המציע 46 מסלולי הליכה ברמות שונות של קושי