סוף-סוף ירד קצת גשם, מפלס הכינרת עלה, ואפשר לצאת לשלוליות החורף, ולהראות לילדים טבע במיטבו ליד הבית, או כאטרקציה במסגרת טיול בארץ. קוראים להן שלוליות חורף, אבל הכוונה היא לא לשלוליות רחוב או לפתחי ניקוז סתומים, אלא לשלוליות הרציניות יותר, בריכות מים טבעיות, ששוקקות חיים בצורה מפתיעה. בגלל אופיין העונתי והיעלמות המים המהירה (בגלל חלחול ובשל התאדות) הן נקראות באותו שם, אבל אין מה להשוות.
מתמלאות חיים ברגע שהגשם יורד
מדהים לגלות איך כמעט מיד, ברגע שבו נקווים מחדש מים באגנן היבש של השלוליות, שבים אליהן החיים. הראשונים לקום לתחייה הם אצות וחסרי חוליות שונים; סרטנים ירודים כגון דפניות, סרטני תריס וסרטני בוץ, זחלי יתושים, שפיריות ועוד, ובהמשך גם צפרדעים ודו-חיים אחרים. החדשות הרעות הן שעקב הפיתוח והבנייה המואצים, בעיקר של מישור החוף, הולכות השלוליות ומתמעטות.
גם על אלה שעדיין קיימות מרחף צל כבד של בנייה אפשרית, וממילא חלקן הפכו לאתרי פסולת בניין ושמנים, שהורסים את התנאים הטבעיים שלהן. בשנים האחרונות מתחולל מאבק של גופים ירוקים שונים על שימורן. אם ייעלמו לחלוטין, ייכחד יחד איתן מארג חיים שלם.
איפה שומרים על ה"באסה"
הן סמוכות בדרך כלל ליישובים, ומהוות אתר נגיש ונוח שבו יכול הציבור הרחב להרגיש קצת טבע ולהיות מחובר לסביבה. בזכות מחקרים שנערכו לאחרונה והתערבותם של גופים ירוקים להעלאת המודעות לחשיבותן של שלוליות החורף נרתמו במהלך 2010 כמה עיריות לסייע בשימור בריכות החורף שברשויותיהן. ראויה במיוחד לציון היא עיריית נתניה. בשטחה נמצאת בריכת דורה, שהיא שלולית החורף הגדולה והשמורה ביותר במישור החוף. עיריית נתניה הפכה את אזור השלולית לאתר שמור, והקימה נקז מיוחד המזרים מי נגר לשלולית מכל אגן הניקוז הבנוי, דבר המאפשר את המשכיות קיומה. הרשות נלחמת במיני צמחים פולשים, ואף מעסיקה אקולוגית בשכר. בסמוך לשלולית הוקם פארק גדול (פארק אגם החורף, שמו).
כיף לראות את המוני התושבים הפוקדים את המקום בסופי שבוע שמשיים. יש המגיעים בעיקר כדי לשחק במתקנים הרבים ולהתרווח במדשאות הגדולות, אך רבים מהמבקרים מקיפים את השלולית, משקיפים על עופות המים או תרים אחר בעלי חיים. בימים שבהם ילדים רבים מופתעים לגלות שעגבנייה גדלה על שיח, אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי עם הטבע.
גם בעיריית הרצליה השתכנעו כי שימור "הבאסה" (ביצה, בערבית) עדיף על הקמת גן שעשועים. לטובת הפרויקט הוקצו כ-120 דונמים, בין קניון שבעת הכוכבים לנתיבי איילון, שבהם תשומר הבריכה. לאחרונה הסתיים שלב הקמת מסלולי הליכה מוגבהים סביב השלולית ומצפורי ציפורים נסתרים.
גם עיריית חולון מתכננת להקים סביב שלולית החורף שבשטחה פארק טבעי עירוני. בכל האתרים הללו מתוכננים להיערך סיורי תצפיות בבעלי חיים ופעילויות שונות למבוגרים ולילדים.
גם בתל אביב
בצפון תל אביב נחבאת אל הכלים שלולית חורף שאינה זוכה להגנת העירייה, ומאוימת קשות על-ידי תוכנית הבנייה 3700 לאזור צפון מערב העיר. האזור המיועד להריסה הוא נכס ייחודי הכולל בתחומו רכסי כורכר ודיונות אחדות, ויש בו תופעות טבע ייחודית לאגן המזרחי של הים התיכון, ובכללן בדיונות החמרה האחרונות של אזור המרכז.
העיריות לא היו טורחות כל-כך בשימור השלוליות, אלמלא היו להן לא מעט יתרונות מעשיים: הן מסייעות בחלחול מים נקיים לאקוויפר החוף, מקבעות פחמן דו-חמצני מהאוויר וממתנות שינויים אקלימיים. יש להן תפקיד נופי חשוב, הן משמשות בית גידול לצמחים ולבעלי חיים שחלקם אנדמיים (ייחודיים) לשלוליות החורף וחלקם נמצאים בסכנת הכחדה ממשית. מחצית ממיני הצומח שנכחדו בארץ מקורם בשלוליות חורף ובשאר בתי גידול לחים. שלושה מבין חמשת מיני הדו-חיים שחיים בשלוליות חורף נמצאים בסכנת הכחדה! השלוליות משמשות גם כמקום חניה לציפורים נודדות.
שלוליות החורף הן גם אינדיקטורים ישירים לתנאים סביבתיים טובים. בהיותן רגישות לזיהום, כל שינוי שחל בהן הוא כמו נורה אדומה מהבהבת. אבל יותר מכול הן מאותתות לנו שעל אף כל הפיתוח, יש לנו אחריות להגן על מה שביכולתנו להכחיד, כל מה שנמצא לפני ההתפתחות הטכנולוגית הגדולה של המין האנושי והפיתוח העירוני המואץ.
איך מגיעים לשלוליות חורף:
בריכת דורה, נתניה: מתל אביב נוסעים צפונה בכביש החוף. פונים במחלף נתניה דרום ימינה ושמאלה, על הגשר לנתניה. נוסעים ישר בשדרות בן-גוריון כשני קילומטרים. השלולית מימין.
"הבאסה" - פארק הרצליה: השלולית נמצאת מערבית לנתיבי איילון ודרומית לשדרות שבעת הכוכבים. הכניסה לפארק מול קניון שבעת הכוכבים.
השלולית בראשון לציון: נוסעים באיילון או בכביש 4 לכיוון ראשון לציון מערב, מגיעים לשדרות משה דיין ונוסעים לפי השילוט אל פארק השעשועים של הסופרלנד (אפשר לשלבו ביום טיול עם ילדים), ואז בכביש הסובב את פארק השעשועים, מגיעים לחניה וממשיכים כברת דרך ברגל.
