לשבור את הצום באום אל פחם: ההפתעות שמחכות לכם בסיורי הרמדאן
צום הרמדאן, שמתחיל ביום חמישי, הופך את היישובים הערביים לאטרקציה תיירותית - בעיקר בשעות הערב, כשהרחובות נעשים שוקקי חיים. שורה של סיורים ליליים המוצעים לאחרונה מאפשרת הצצה לאורח החיים ביישובים המרוחקים רק 20 דקות מתל אביב. "לאזור הזה יש פוטנציאל אדיר מבחינה תיירותית. מי שבא לבקר פעם אחת - חוזר"
מה אנחנו יודעים על צום הרמדאן? רבים אולי יודעים שהוא מתחיל השבוע, שהוא נמשך חודש, ושהוא חל בשעות היום - ומדי ערב נשבר. ואולם גם מי שיודע יותר, לא חווה בהכרח את האווירה ברחובות יישובי המגזר הערבי בתקופה זו. בחודש הרמדאן, שיתחיל ביום חמישי, עוברים היישובים הערביים מהפך בכל ערב - מדממה מופתית ברחובות המציינת את הקרבה לשבירת הצום, לרחובות שוקקי חיים אחריו. בחלק מהיישובים הערביים הבינו את הפוטנציאל החווייתי, והפכו את החודש הזה לחוויה תיירותית.
ביישובים ערביים ברחבי הארץ מתקיימים סיורים לציבור היהודי במטרה להכיר את המקומות, המנהגים, התושבים והמסורת שלהם, וכמובן את הטעמים של המטבח הערבי בתקופת הרמדאן - שמתחיל ב-18 ביוני ונמשך עד ה-17 ביולי.
הסיורים של אירועי לילות רמדאן מתחילים בשעות אחר הצהריים, ומאפשרים הצצה ליישוב שנמצא במהלך ההכנות לאיפטאר, ארוחת שבירת צום הרמדאן, ועד לשעות שלאחר הסעודה, אז הרחובות מתעוררים לחיים ומתמלאים בתנועת אנשים. סיורים מסוג זה אפשר למצוא ביישובים כמו איכסאל, אום אל־פחם וברטעה, באקה אל־גרבייה, טירה, כפר קאסם, נצרת וסולם, ג'סר א־זרקא ועוד.
חלק נכבד מהסיורים הם תוצאה של מיזם רב־אזורי של עמותת סיכוי - עמותה יהודית־ערבית הפועלת לקידום שוויון וחיים משותפים בין יהודים לערבים - שמטרתה בין היתר לקדם תיירות משותפת ביישובים הערביים והיהודיים, תוך שיתוף פעולה עם עמותות תיירות מקומיות ערביות־יהודיות.
"יש לנו שלוש מטרות: להביא את הערבים והיהודים לעבוד ביחד כדי לקדם פעילות משותפת בתחום התיירות, להשתמש בתיירות ככלי לשינוי חברתי וכלכלי בישובים הערביים ולדחוף את משרדי הממשלה לתמוך בתשתיות ביישובים הללו", מציין עלאא חמדאן, מנהל שותף בעמותת סיכוי.
"אנחנו רוצים לנצל את אזורי התיירות כדי שישמעו את הסיפור המקומי, הערבי. שלא ייכנסו רק לאכול חומוס במסעדה ערבית - אלא ישמעו את הסיפור של המקום, ושיהודים וערבים יישבו ביחד. זה מעלה את תחושת הגאווה המקומית, אנשים מעוניינים להשמיע את הסיפור שלהם, והציבור היהודי זוכה לשמוע את הסיפור באופן ישיר ולא דרך התקשורת", מוסיף חמדאן.
אילנית הרמתי, שמרכזת את קבוצת התיירות האזורית דרך הים של דרום השרון, מתייחסת לתיירות שהיא וחבריה מנסים לייצר באזור כאל מנוף כלכלי ליישובים. "זה אזור שכרגע לא נתפש כאזור תיירות - לא אצל היהודים ולא אצל הערבים. האוטובוסים עוברים דרכנו, זהו. אבל לאזור הזה יש פוטנציאל אדיר מבחינה תיירותית. יש כאן מהכל, גם תיירות חקלאית, אותנטיות של היישוב הערבי, טבע, ארכיאולוגיה, אנשים מעניינים וחוויות של המגזר הערבי - והכל במרחק 20 דקות נסיעה מתל אביב", אומרת הרמתי. "סיורי הרמדאן מיועדים לכל הציבור ובמידת הצורך אנחנו אפילו מביאים ארוחה כשרה לבית המארח, זאת אומרת שהתפריט יהיה דומה לזה שהיה אמור להיות, אבל בושל במטבח כשר".
ג'סר א זרקא | צילום:
נטע חנין
אירוח בג'סר א זרקאנטע חנין
את הרעיון לנסות להביא את הציבור היהודי לוואדי ערה באמצעות סיורי הרמדאן הגו מורת הדרך טל רז ותושבים נוספים כבר לפני כתשע שנים. "רצינו לתת להם משהו שיסקרן אותם ובחרנו בזה", אומרת רז. "היה קשה גם ככה להביא אנשים לטייל בוואדי עארה - ואנחנו עוד רצינו להביא אותם בלילה - אבל זה תפס. את הסיורים אצלנו מובילים יחד שני מורי דרך, יהודי וערבי, מה שממחיש את התפישה של העמותה לגבי שיתוף פעולה ערבי־יהודי. זה פותח צוהר למטיילים לראות את ההווייה במקום, גם בתקופת הרמדאן, אבל לא רק בה. זה מאפשר התבוננות במרקם היחסים בין יהודים לערבים. במקרה הטוב היהודים חולפים בכביש ואדי עארה, והטיולים האלה מכניסים אותם עמוק פנימה לחיים של האנשים שגרים כאן".
כמובן שהנהנים הישירים מהתנועה של סיורי הרמדאן הם התיירנים שבאים במגע ראשוני וישיר עם המטיילים, כמו המסעדות ובתי האירוח, החנויות והבסטות - אבל זה לא מסתכם רק בכך. לדברי רז, הטיולים מסירים גם חסמים של פחד, שמאפשרים למטייל להיכנס לבד ליישובים בהמשך. "הרי רבים עוברים בציר הזה, אבל רוב האנשים לא נוטים להיכנס ליישובים ולכפרים ערביים. אחרי טיול מודרך כזה - חל לפעמים שינוי", מוסיפה רז.
"אני יודעת את זה מדיווחים של מטיילים, שסיפרו לי שחזרו עצמאית, וגם מאנשים מהרחוב - אנחנו רואים שיותר אנשים נכנסים", מספרת רז. "זה השינוי הכלכלי שעובר על האזור - ככל שהוא מוצג באור חיובי יותר הוא יוכל להתרומם, והתיירות יודעת לעשות את זה. יש כאן אלמנט של שינוי תדמית של אזור, אבל זו עבודה איטית. דברים יכולים להשתנות בבת אחת, אבל אני רואה את השינוי - השיווק מפה לאוזן מאוד חזק וכל טיול, לא רק זה של הרמדאן, מביא עוד טיולים. גם המטיילים שטיילו לא מסתפקים בפעם אחת".
אלה כמה מהסיורים המוצעים בתקופה הקרובה:
1.סיור בברטעה ובאום אל־פחם
הסיור בברטעה מציג בפני המטיילים את סיפורו של הכפר, החצוי על ידי הקו הירוק. בסיור בשוק של ברטעה המזרחית יוכלו המטיילים לחוות את ההכנות ברחוב לקראת שבירת הצום, לטעום מהחמוצים והפלאפל שמוצעים למכירה בבסטות שברחובות, כשריח הפיתות מהמאפייה באוויר, לצפות בהכנת בסיס הקטאיף שימולא אחר כך בתערובת אגוזים או גבינה, ועוד.
לאחר מכן, נוסעים המטיילים לפסגת הר אמיר — המציעה תצפית על אום אל פחם, ומתכבדים באירוח של קפה וקטאיף בבית פרטי באום אל־פחם, שבסיומו מתקיים סיור לילי רגלי בסמטאות העיר, וגם ביקור בקונדיטוריה מקומית שמציגה את סוגי המאפים הייחודים לרמדאן.
התחנה הראשונה בטיול היא נבי סעין, מסגד וקבר שייח בעל כיפה זהובה וגדולה, שמציג ארכיטקטורה ואומנות איסלאמית. מעבר לכך, נבי סעין מהווה את אחת מנקודות התצפית הגבוהות בנצרת ממנה נשקפים הרי הגליל התחתון, רכס הכרמל ועמק יזרעאל. אחריה עוברים לתצפית אחרת, פנורמית, שמחכה למטיילים במרפסת כנסיית הסליזיאן על כל נצרת. משם עוברים דרך שביל המדרגות לשוק נצרת, בשעה שהסוחרים נערכים לסיום הצום.
הסיור כולל כניסה למסגד הלבן אל ג'אמע אל אביד, ובכנסיית בית הכנסת וגם אירוח אצל אחת ממשפחות העיר לטקס שבירת הצום ולארוחה המסורתית.
לאחר הארוחה עוברים לכיכר שיהב א־דין, אליה מגיעים תושבי המקום לתפילה שנהוג לקיימה תחת כיפת השמים, ומסיימים בחנויות הממתקים בעיר.
הסיור מתחיל במכללת אל קאסימי, וכולל ביקור בתצוגת המורשת בה והיכרות עם זרם הצ'ופי שהקים את המכללה. מכאן יוצאים לטיול רגלי של כשעה וחצי בבאקה אל־גרבייה, הכולל סיור בגרעין הישן, בחומת ההפרדה וברחוב הראשי שמתכונן לשבירת הצום, עם בסטות של אוכל.
בעת שבירת הצום נשמעת במקום קריאת המואזין, ולאחר מכן המטיילים מתארחים בבית פרטי של אחד מתושבי המקום, לארוחת שבירת הצום הכוללת את הקינוח המסורתי קטאיף. לאחר הארוחה חוזרים המטיילים לרחובות, יחד עם התושבים שיוצאים לתפילת אל־תראויח, לישיבה בבתי הקפה ולביקור באחת הקונדיטוריות המקומיות.
הנקודה הראשונה בסיור היא במגדל צדק, שם שומעים המבקרים את הסיפור ההיסטורי של המבצר ואת סיפור דרך הים. משם הסיור ממשיך לראש העין ומספר את סיפורה של המעברה שהפכה לעיר. רק לאחר מכן מתחיל הסיפור של כפר קאסם. ביקור מיוחד יתקיים אצל אחת מנשות הכפר הוותיקות, שהבית שלה קיים כבר יותר מ–100 שנה, משם ממשיכים למדרחוב הכפר - שבצום הרמדאן הופך לשוק עמוס דוכנים - ומבקרים במסגד, כולל עלייה לתצפית בגג.
בשלב הזה של הטיול הצום כבר אמור להישבר, ואז מתארחים בביתה של אחת המשפחות המקומיות, שמארחת את הקבוצה לארוחה המסורתית של שבירת הצום. הסיור מסתיים בביקור באנדרטת הזיכרון שהוקמה בכפר לזכר הרוגי הטבח בכפר קאסם.
הסיור מתקיים על ידי מדריך מקומי שאליו מצטרפים "מנהיגים צעירים" - שני בני נוער, מקומיים אף הם, שמספרים על החיים בכפר מנקודת מבטם. הסיור לוקח את המטיילים בין סמטאות הכפר, שם ממוקמים דוכני האוכל המאפיינים את החג - והוא כולל ביקור במסגד, והליכה בקטע של שביל ישראל העובר בכפר לאורך נחל התנינים ובכפר הדייגים, שם גם יתקיים מפגש בין הקבוצה לבין הדייגים שיספרו על החיים בכפר.
הסיור מתקיים ביוזמת בעלי אכסניית Juhas Guesthouse שנפתחה לפני כשנתיים, שנפגשים עם המטיילים ומספרים מדוע הקימו דווקא שם אכסנייה. לפני שיוצאים לאכול את ארוחת שבירת הצום, המטיילים מבקרים במתחם Made in Jisr - בו מוצגות יצירות מקומיות כמו זו של ראמייה הרוקמת, ששמלותיה נמכרות בכפר, ופריטי אופנה אחרים שאנשי הכפר יוצרים מחומרים ממוחזרים.
הסיור מסתיים בארוחת הצום המסורתית בביתו של בעל הגסטהאוס, אך יש אפשרות לוותר עליה ולהתארח בחצר עזים של אחד המקומיים, המראה כיצד הוא חולב את העזים ומייצר גבינות, ומאפשר לטעום מהתוצרת.
