ביום יפה רואים את החרמון, וגם ביום פחות יפה. בקעת יבנאל
תושבי המרכז מפנים את סוף השבוע שלהם ונוסעים לצפון, אל מרחבי הירוק, ציוץ הציפורים והרוח הנושבת. כאשר הם מצטופפים עם כל עם ישראל בפינות החמד הפופולאריות והעמוסות, מתרווחים להם הצפוניים המקוריים במקומות אחרים: בנקודות הסודיות, הידועות רק להם. אנחנו עומדים לעשות כמעשה הקוסם שחשף את סודות הקוסמים, ולגלות לכם היכן ממוקמות כמה שכיות חמדה שבחיים לא הייתם מוצאים לבד. לקחנו בחשבון את הסיכון שתחריבו את המקומות האלה כשתגיעו אליהם בהמוניכם, ובחרנו בכל זאת לתת לכם את הקרדיט. מה לעשות, זאת גם הארץ שלכם.
פלאחים וטראנסים: החללית בהר יבנאל
מהקצה הדרומי של רכס הר יבנאל הבזלתי נשקף נוף מטמטם של בקעת יבנאל, עמק הירדן והכנרת, ואת החרמון אפשר לראות גם ביום לא טוב. המקום מוכר בפי המקומיים בשם "החללית", על שמה של קונסטרוקציית מתכת המתנשאת לגובה של כארבעה מטרים, ובעלת מראה של גרוטאה מסרטי מדע בדיוני אמריקאיים ישנים. בימים שחקלאים טרם ידעו מהו "מס בצורת" שימשה החללית כחדר אוכל ומנוחה לפלאחים ולשומרי השדות הסמוכים. עם השנים היא נזנחה, וכתובות גרפיטי בסגנון "עד מתי גולני אוג' 98" החלו לעטר את קירותיה.
בסוף שנות ה-90 נערכו במקום מסיבות טראנס ואסיד, כשהאקסטזה הייתה מגיעה עם זריחת השמש מעל הרי הגולן. היום יש במקום בעיקר רוח מחרישת אוזניים, ומי שתופס עליה טרמפ הם גלשני הרוח ומצנחי הרחיפה, הדואים בשבתות מההר.
איך מגיעים: מכביש יבנאל-שרונה רדו לכביש הכורכר הפונה לדרום, והמשיכו ישר אחרי המחצבה. במקום שלט "רמת יבנאל" המציין גישה לרכב 4X4, אך בקיץ השביל מהודק ונהג מיומן עשוי להצליח לצלוח את הדרך גם ללא רכב שטח ועם מרווח גחון ממוצע.
נראית לקוחה מתוך סרטי מדע ישנים. החללית
חורש ונשיקות: גבעת המתפשקות מעל נחל כזיב
יש הרבה מאוד נקודות יפות מעל נחל כזיב, ואפשר פשוט לנסוע לאורכו ולחפש אותן. נקודה יפה במיוחד קרויה על ידי המקומיים "גבעת המתפשקות", ולמרות שאין גרסה רשמית למקור השם, ניתן לשער אילו אירועים תרמו להשתרשותו. הפינה היא למעשה מעין קרחת יער בלב החורש הארץ ישראלי הנעים, שבקצה שלה נפער המצוק מעל הנחל. אפשר לפרוש מחצלת לפיקניק בלב האחו ואפשר גם לשבת על קצה המצוק, להתפעל מהואדי המרשים ולהיזהר לא ליפול.
איך מגיעים: נוסעים בכביש הצפון 899 מנהרייה לכיוון מזרח, ופונים ימינה לפארק גורן. אחרי מצפה המונפור, ממשיכים לנסוע מזרחה בדרך העפר, עוברים את מושב גורן, ובשלב מסוים מבחינים בעליה ימינה, לתוך הסבך. חונים את הרכב וממשיכים ברגל.
מצוק מעל הנחל ומקום נפלא לפיקניקים ולמזמוזים. גבעת המתפשקות
הכניסה לבונקר במוצב תותחי נברון
בונקר ונוף: תותחי נברון ברמת הגולן
מתחת לעין תאופיק שבדרום רמת הגולן מסתתר מוצב ישן ונטוש שהולך ונשכח עם השנים, "מוצב תותחי נברון" שמו. את השם קיבל מהמילואימניקים ששירתו במקום, שקראו לו כך על שם סרט הקולנוע האמריקאי של אותם ימים, "תותחי נברון". ככל הנראה, המוצב הוקם בתקופת מלחמת ההתשה על מנת להשיב אש ארטילרית לעומק ירדן, אבל גרסאות מסוימות טוענות שלא נורה מכאן פגז אחד מעולם. בתוך המבנה נמצאות עדיין המסילות עליהן נעו התותחים, חדרים עם חרכי ירי ודלתות הזזה גדולות שהסתירו את התותחים. הדרך למקום עוברת ב"משולש הגבולות", ומהבונקר נשקף נוף הכנרת.
איך מגיעים: עולים על כביש 98 לרמת הגולן, לפני חמת גדר פונים שמאלה וממשיכים עם העליות המפותלות לכיוון מבוא חמה. אחרי 5 קילומטרים תחלפו על פני השלט "עין תאופיק". סעו לפי השילוט כ-100 מטרים, עברו את המעיין והמשיכו לרדת לכיוון הבונקר. הירידה מעט תלולה, אך ניתן לצלוח אותה כשהאדמה יבשה. שימו לב לגדרות מוקשים ועברו במסלולים המסודרים בלבד.
ירה או לא ירה? הנוף מעל מוצב תותחי נברון
עפר ורפסודות: אגם געתון בגליל המערבי
עקב פעולות חציבה בסמוך לצומת געתון נפער בור גדול, שהתמלא אט במי תהום והפך למקווה מים קטן הנחבא בין סוללות עפר גבוהות. את האגם ניתן לראות רק כאשר מטפסים על תלוליות העפר שמסביבו, מה שקצת מזכיר את "האגם הנעלם", עליו השלום, ששכן בסמוך למנחמיה ויובש.
הבריכה עצמה גולה למדי, אבל יש רק "חוף רחצה" אחד, ממנו הגישה למים נוחה. על החוף תמצאו צילייה קטנה לנוחיות המתרחצים, ובמים צפות מספר רפסודות מדליקות.
איך מגיעים: סעו על כביש 89 מכיוון נהרייה למעלות, עד לצומת געתון, בה פנו ימינה. כמאתיים מטרים אחרי הצומת תראו דרך עפר שמאלה - רדו אליה מהכביש, וחנו את הרכב. צאו מהמכונית וטפסו על התל הסמוך, עד שתראו את המים. ההליכה בעפר הפודרה תלכלך לכם את הרגליים.
עצי פרי ומסגד: חירבת' צורימאן
עם נצחון מלחמת ששת הימים ב-67', נחרבו 13 יישובים סורים-צ'רקסיים על גבול ישראל סוריה. המוכרת שבהם, העיירה קוניטרה, ננטשה ולא נבנתה מחדש מעולם במקומה המקורי, וחורבותיה נותרו עד היום. מקום דומה אך הרבה פחות מוכר הוא חירבת' צורימן - כפר צ'רקסי שנחרב, ונותרו ממנו מבנים סורים ישנים. בין העצים בולט בין החורבות מסגד גבוה בעל מדרגות לולייניות, שמטפסות עד לראש המגדל ממנו אפשר לראות את סוריה במרחק יריקה. מסביב למסגד גדלים עצי תות, אגוזי מלך וענבי-בר. בשל הקרבה לגבול ולשטחי אש, יש לתאם את ההגעה למקום עם גורם צה"ל. ובנוסף, חובה להיצמד לשבילים המסומנים עקב שדות המוקשים שבאזור.
איך מגיעים: נוסעים בכביש 98 מכיוון דרום, עוברים את טורבינות הרוח לכיוון הגבול, חולפים על פני מחסומי חפירות נגד טנקים, ולפני הפנייה שמאלה לעין זיוון יורדים ימינה לכיוון מזרח. משני הצדדים יש תעלות אנטי-טנקים ושדה מוקשים משמאל. מצד ימין תראו את הטורבינות. ממול תבחינו במוצב הישן - האסור בכניסה – ובפנייה הבאה שמאלה תגיעו לחניון קטן בין העצים של חירבת' צורימן.
המסגד מזדקף מעל עצי הפרי. חירבת צורימן | צילום:
רינה נגילה
תאנה ומים קרים: עין שוירח
למקום האחרון ברשימה צריך ממש להזיע כדי להגיע. לא יעזור לכם שום ג'יפ נוצץ עם ג'אנטים ממגנזיום; כדי לגלות את אחת הפינות הסודיות שבצפון, תאלצו לג'עג'ע ברגל 400 מ' במעלה הפיסטין שממזרח לקיבוץ האון. דרך העפר המסולעת והמאובקת מתחילה מבית הקברות של הקיבוץ, עולה בין מטעי הבננות שמסביב וממשיכה להתפתל במעלה הרכס. בערך בחצי הדרך תחצו גדר חלודה גדולה, תנגבו את הזיעה ותשאלו את עצמכם מה לעזאזל חיפשתם פה בדיוק.
כשתסיימו את קטע הירידה הקצר שבהמשך, הטמפרטורה תצנח בפתאומיות, גם ביום הכי שרבי של השנה. ברוכים הבאים לעין שוירח: סביב בריכת המים הקרים תגלו עלי גפן ועצי תאנה, ותוכלו לשקוע בשעה קלה של נחת, בה תשכחו מהדרך המצפה לכם בחזרה.
איך מגיעים: על כביש 92 לכיוון צפון, קצת לפני קיבוץ האון, פנו ימינה לכיוון כביש הכורכר, סעו במעלה הגבעה עד לשער של בית הקברות, החנו שם והתקדמו רגלית במעלה השביל.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן