פעמיים נשכחה מוצא בסיבוב. בפעם הראשונה בנפתולי ההיסטוריה, ובפעם השנייה בסיבוב החד של כביש ירושלים-תל אביב, שחצה אותה לשניים בערלות לב. ראשיתו של הסיפור בחתונה יוצאת דופן; דוד ילין ("הראשון", סבו של דוד ילין "השני," איש החינוך וחוקר העברית המפורסם, המוכר גם מרחובות שנקראו על־שמו) עלה מהעיר לומז'ה בפולין לישראל, מתוך אמונה שכך יזכה בבן. וכך אכן קרה - נולד בנו יהושע. המשפחה התיידדה עם משפחתו של שלמה יחזקאל יהודה, יהודי בגדדי ותלמיד חכם, שהתעשר בהודו והחליט לעלות לירושלים.
השקדייה פורחת. רק אחרי שט"ו בשבט חלף | צילום:
יותם יעקובסון, גלובס
באותם ימים נחשבו הספרדים לעילית החברתית, ואילו האשכנזים נחשבו לנחותים. רבה הייתה פליאתם של ראשי העדה הספרדית כשיהושע שודך לשרה, בתו של שלמה יחזקאל. בשנת 1860, שש שנים לפני הקמת שכונת משכנות שאננים, רכשו שלמה יחזקאל ודוד ילין כברת קרקע מאדמות הכפר קולוניה וזכויות שימוש במי המעיינות. יהושע וגיסו שאול, אחיה של שרה, יזמו הקמת יישוב חקלאי - מוצא. אלה היו ההתיישבות החקלאית והיזמות הפרטית היהודית הראשונות בעת החדשה. ימים אלה ראויים במיוחד לביקור במוצא, מכיוון שהשקדיות באזור יימצאו בקרוב בשיא פריחתן. כן, אף שט"ו בשבט כבר חלף עבר לו, זמנן של השקדיות מגיע רק עתה.
יפה וממתינה לגילוי
נקודת ההתחלה היא חניון מסעדת הבשרים בלק סטיר במוצא תחתית (טל' 5700433־02). הסבר ההגעה משם נשמע אולי מסובך, אך למען האמת אין פשוט ממנו. אורך הדרך כולה אינו עולה על חצי קילומטר: מהחניה חוצים את הכביש הממשיך לעבר בית זית, וממשיכים במורד דרך עפר שמתחילה מימין לתחנת האוטובוס. כעבור מאה מטרים מגיעה הדרך אל ערוץ נחל שורק. שם פונים ימינה במעלה גרם מדרגות, ופוסעים על גשרון מתכת להולכי רגל שעובר מתחת לכביש הראשי. כשיש מים בערוץ הנחל המראה יפה במיוחד.
כשמעפילים במדרגות מעברו האחר של הכביש המהיר ישנו גשרון מתכת נוסף הפונה שמאלה. חוצים אותו, וממשיכים במעבר הרחב והמגודר בשולי הכביש. מעבר לעיקול - אותו סיבוב שבו נשכחה מוצא, היא ממתינה לגילוי. כעבור כמאתיים מטרים, שבהם נחלוף על־פני שרידי מצד צלבני, נעמוד מול בית הכנסת העתיק של מוצא.
בית הכנסת. שופץ לאחרונה | צילום:
יותם יעקובסון, גלובס
ארבע שנים לאחר הקמת החווה העפיל יהושע בן ה־24 ממוצא אל ירושלים בגשם, חלה בדלקת ריאות ונפטר. משפחת ילין נותרה לבדה, אך בהדרגה הצטרפו אליה משפחות נוספות. עם המשפחות הראשונות נמנות משפחת כהן, שעל תולדותיה כתבה רבקה אלפר את הספר "המתנחלים בהר", ומשפחת מקלף, שהייתה הנפגעת העיקרית במאורעות תרפ"ט ביישוב קולוניה הסמוך. מרדכי, אז ילד בן 9 שנמלט מהבית בזמן הטבח, היה לימים לרמטכ"ל השלישי של צה"ל.
בזמן החריש נתקל פועל של ילין בטבעת ברזל מחוברת לאבן. תחתיה התגלה חלל ביזנטי עצום (היום הוא משמש כאולם האירועים שמתחת לבית הכנסת). ילין הקים במקום חאן. את החלל הקדום הסב לאורווה, ומעל הקים מלון קטן. לימים, מששגשגו העסקים, הקימה משפחת ילין עוד בית בסמוך. בבית התגוררו יהושע ומשפחתו, עד למותו ב־1924. בתקופה זו הוסב החאן לבית כנסת ולבית ספר לילדי המושבה. בהמשך הושכר הבית, אך בשנות ה־60 של המאה הקודמת ננטש סופית והפך לחורבה.
לאחרונה שוקם המבנה ההרוס על־ידי המועצה לשימור אתרים, בתיווך קק"ל שגייס את תרומתו של ליאונרד קאהן. המקום הוסב למרכז מבקרים, המספר את ההיסטוריה של מוצא באמצעות סרטון, מוצגים ותמונות (פתוח בכל ימות השבוע בין 8:00 ל־13:00. בתיאום מראש ניתן לבקר גם בשעות אחר הצהריים ובסופי שבוע: טל' 5345443־02, 052-4257345. המחיר: 12 שקלים לאדם, מגיל 10).
מימין אחד המעיינות באזור עין מוצא, משמאל סבך שקדיות מרהיב בנחל שורק | צילום:
יותם יעקובסון
בבית ילין כמה מדריכים מקומיים. אחד מהם הוא אמיר כהן, נכדם של יצחק ולאה כהן. אמיר, המשמש כאחראי על בית הכנסת, עורך במוצא הדרכות שובות לב. הוא חי ונושם את המקום, שופע סיפורים על המושבה, ובפרט על משפחתו, ומדביק בהתלהבותו את קהל שומעיו (מחיר הדרכה בת שלוש שעות הוא 35 שקלים לאדם. לקבוצות גדולות - תעריף שונה. ההזמנות דרך בית ילין). אל תשכחו לשאול אותו כיצד שרדה סבתו את אימת החיילים הטורקים הרעבים במלחמת העולם הראשונה.
ניתן לצאת לביקור בכמה ממעיינות האזור הסמוכים. מבית ילין שביל יוצא אל עין מוצא הסמוך, שלאחרונה הוא מלוכלך למדי בשל פסולת שמותירים חסידי ברסל"ב המגיעים להיטהר במקום, אך שוכחים את טוהר הטבע. מעיין נאה יותר, שבבריכת האיגום שלו חיים דגי זהב, קרוי כיום "עין מקלף". כדי להגיע אליו יש לשוב אל הגשר מעל נחל שורק. מיד לאחר שחוצים אותו יש לעקוב אחר סימון השבילים הכחול שמוביל אל צדו האחר של נחל שורק, לעבר סבך שקדיות מרהיב. בתחתית המדרון נחבאים בריכת האיגום התכולה, נקבת המעיין ושרידי מערת קבורה רומית.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן