אם יש משהו שמכורים לחדרי בריחה רום אוהבים זה מספרים. כמה דקות לקח להם לצאת, כמה חדרים עשו, כמה פעמים אמרו "יההה נחשי גומי" כשהגיעו ללובי. תקראו לי אובססיבית, אבל בשבת האחרונה ניצלתי את הזמן כדי לשבת ולמנות את כל החדרים שעשיתי (כולל תאריכים ודירוג), באתר החדש אסקייפד. מחלה או תחביב לגיטימי? לא ברור, אבל באמצע חקירת ארכיון לוח השנה שלי והעתק-הדבק בוואטסאפ לכל מי שעשה איתי אי פעם חדר ("רשום לך מתי עשינו 'מיונים למוסד'?" כפול חמש), פניתי לאישה הבורחת בשעה, צליל הופמן, כדי להתארח במדור ולהוסיף עוד חדר לרשימה.
"הבריחה מהשבי של הכלא הנעול"
הבעיה הראשונה של חדרי הבריחה בישראל - קונספט הכלא. בהתחלה זה היה נחמד, וסך הכול מדובר ברעיון הגיוני כי אנחנו נכנסים לשעה בחדר נעול אבל די. לפי כמות הפעמים שמצאתי את עצמי מאחורי סורגים בחדר בריחה גנבתי לפחות שני בנקים. למרות השוני ביניהם ולמרות העובדה שיש ענייני מאסר בכמה מהטובים שבחדרים, עייפתי מהקונספט. בדיוק בגלל זה חששתי ללכת ל"לכודים", כי השם כבר נותן תחושה ששוב אני בעונש, למרות שהפשע היחיד שעשיתי זה לבזבז את כל הכסף שלי על חדרי בריחה.
לכן הטיפ הראשון שלי ל"לכודים" הוא לשנות את השם. השם הגנרי (היי, לא בכל חדר בריחה אנחנו "לכודים"?) לא מעיד או מגלה שום דבר על הסיפור, שהוא מגניב ומעניין הרבה יותר מעוד סיפור על שבי. גם המפעיל הנחמד ביקש שלא להסגיר יותר מדי מידע על החדר לפני הכניסה, אבל באתר ובתחילת החדר הם דווקא נותנים את הרקע: "הגיע לעיירה שכן חדש, ד"ר סטיבנסון, שפתח מרפאה בעיירה, אבל אף אחד לא יודע מה באמת קורה שם. אתמול הלכתם לחגוג עם חברים בבר ומאוד קרוב למרפאתו של הדוקטור. שתיתם הרבה ונהניתם, וזה הדבר האחרון שאתם זוכרים מאותו ערב". היה נחמד אם בלובי היה משהו שקשור לקונספט, כמו צ'ייסרים (הזדמנות לציין לטובה את הלובי המרים של "הוטל קליפורניה" בתקופת ההאלווין) או אפילו גומי בצורת בקבוקים היה זורם. נסתפק במים.
בכל מקרה ערב של אלכוהול ורופא רצחני מצריך פרטנר מוצלח ובמקרה של "לכודים", עדיף אחד או שניים. נכנסנו שתיים בלבד (אפשר להגיד "חלקנו תא בעבר" אם עשינו יחד חדרי כלא?), והמסקנה הייתה, בלי לגלות יותר מדי, שהחלל והחידות אידיאליות לזוג מנוסה. מדובר בחדר מושלם לשניים שמחפשים שעה של שיתוף פעולה מאתגר. אפשר גם שלישיה פחות מנוסה, אבל לארבעה או חמישה כבר יכול להיות צפוף. החידות קשות אבל אינטואיטיביות ובכלל, אם יש משהו שהחדר הזה מצטיין בו הוא זרימה. הוא שייך לז'אנר קלאסי יותר של חדרים (מדובר בעניין שקורה במקסימום שנה, כן? אבל זרמו), משמע הוא די לינארי ומעט טכנולוגי. אבל למרות הטון הקלאסי, עדיין יש כמה אפקטים מלהיבים. העיצוב מושקע ומוקפד מאוד ואפילו לא הפריע לנו כשזיהינו אלמנטים מוכרים מחדרים אחרים.
העניין ב"לכודים" הוא שהוא חדר בריחה של חובבי חדרי בריחה. הוא לא הראשון שהייתי לוקחת אליו משפחה וגם לא זה שהייתי ממליצה עליו לאנשים כדי להתאהב בחדרי בריחה, אבל כזה שכל אחד יכול לצאת מסופק ממנו. בכלל, אחרי שעושים את כל החדרים הכי-הכי מומלצים ומסמנים וי על כל אלו שיש סביבם הרבה הייפ, לא מעט תמצאו את עצמכם די חסרי אונים מול רשימה ארוכה של חדרים שנראים בינוניים. "לכודים" אולי לא זוכה להייפ מטורף, אבל הוא ממש לא בינוני. הוא מוצלח מאוד, כיפי ומאתגר. יש בו איזון בין חידות שתאמרו עליהם "וואו, מבריק" לבין חידות שמנוסים במיוחד יודעים לפתור על אוטומט. רק להחליף את השם והוא גם יזמין להגיע.
כתובת: שמעון בן שטח 9, תל אביב (יפו).
חניה: לרוב יש באזור, או בחניונים קרובים.
משתתפים: בין 2-5. כאמור, אידיאלי ל-2-3.
למי לא: נשים בהריון או בעלי מוגבלות פיזית.
רמת קושי: בינוני-קשה.
מחיר: 2 אנשים - 240 (120 כל אחד), 3 אנשים - 300 (100 לאדם) 4 אנשים - 480 (80 לאדם).
טלפון: 077-3610000. לאתר.