אסור לקטוף את פרחי הגן
צמחים בסכנת הכחדה נקראים בפי אנשי המקצוע "צמח אדום" משום שהם נתונים בסכנה כחלק מאובדן המגוון הביולוגי בעולם. מינים אלה מונים על פי חוק, אבל לעיתים הבעיה היא שנשארו כל כך מעט מהם שהם לא מצליחים להתרבות ללא סיוע. רמת הסכנה בארץ נקבעת על פי מספר קריטריונים ביניהם נדירות ופגיעות הצמח. צמח נדיר, לעומת זאת, הוא צמח המצוי במספר מועט של אתרים ולעיתים אינו מצוי כלל בסכנה, כמו למשל לוענית הסלעים או בוצין אופקי, הגדלים במצוקים שהגישה אליהם כמעט אינה אפשרית, בעוד צמח מוגן הינו צמח שאסור לפגוע בו ורשות הטבע והגנים אחראית לעדכן את רשימת ערכי הטבע המוגנים כל כמה שנים.
כיום זה אולי נשמע לנו מוזר, אך רק לפני כמה עשורים ימי השבת של רוב תושבי הארץ כללו קטיפת כלניות ונרקיסים. מכאן נבע הצורך להגן על המינים היפים הללו שכוללים גם רקפות ותורמוסים כדי להבטיח שלא ימצאו את עצמם ברשימת הצמחים המצויים בסכנת הכחדה. בספרם משנת 2011, "הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל", מפרטים הסופרים אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן, בשני כרכים שיצאו לאור על ידי רשות הטבע והגנים ובסיוע המשרד להגנת הסביבה, מה הם הצמחים והפרחים הנמצאים בסכנת הכחדה. הספר מתעד ומציג מידע מקיף על 414 הצמחים "האדומים" בישראל ושם את ישראל בקרב המדינות המתקדמות בטיפול בטבע ובשמירתו. בין היתר הספר מפרט גם דרכי פעולה לשימור על הצמחים, אולם רשימת הצמחים המופיעה בו טרם הוכרזה כרשימת צמחים מוגנים על פי החוק משום שלצורך כך נדרשות יוזמות שיביאו לחקיקה רלוונטית. כך למשל, הצמחים חומעת האווירון עם שם צורתו דמוית המטוס, וכן הנימפאה התכולה, צמח רב-שנתי חובב נחלים וביצות, מצויים בסכנת הכחדה.
חו"ל זה פה בארץ
על אף העובדה שישראל הינה מדינה קטנטונת וכ-70% ממנה מוגדרים כשטחים מדבריים, היא נחשבת לחבל ארץ בעל ייחוד בוטני הכולל 2,288 מיני צמחים מ-128 משפחות כאשר 414 ממינים אלו מוגדרים בסכנה ו-56 מהם הינם אנדמיים, כלומר ייחודיים לאזור. כך למשל, תופתעו לגלות שמנתוני "הספר האדום", בקילומטר רבוע אחד באזור ירושלים נספרו לא פחות מאשר 1,005 מיני צמחים שונים, כאשר לשם השוואה, צמחיית אנגליה כולה שגודלה פי שישה משטח ישראל, כוללת רק 1,750 מיני צמחים שונים. כך שנראה שלא רק מי שיורד אצלו רוב הגשם הוא זה שיש בו את הצמחים הכי עשירים. הסיבה למגוון העשיר בארץ נובעת ממיקומו הגיאוגרפי הייחודי של ישראל בין שלושת יבשות אפריקה, אירופה ואסיה וכן השבר הסורי אפריקני אשר משפיע גם הוא.
אז מה בעצם מביא להכחדת מיני הצמחים? עכשיו שהתלהבנו ובצדק מכמות מיני הצמחים שיש לנו בארץ, עלינו להיות מודעים לסכנות העומדות בפניהם. בארץ, סכנות אלו נובעות בעיקר מהשתלטות של בני האדם על בתי גידול טבעיים וקיטוע של בתי גידול לטובת בנייה ופיתוח. כמו כן, מינים פולשים משתלטים על מקורות המחיה והשטח של מינים מקומיים, ישנם זיהומי מים, ניצול מסחרי וכריתה וקטיף מסיבי שגם הם אחראיים למצב העגום.
משבר המגוון הביולוגי המתרחש בעולם כולו בעשרות השנים האחרונות, מתבטא בעלייה דרמטית בשיעורי ההכחדה של מיני צמחים. גם חלק מאלה שעדיין שורדים, מתקרבים במהירות לעבר סכנת הכחדה. אין ספק שלאורח החיים המודרניים ישנה השפעה עצומה על סכנת ההכחדה של צמחים ולא ניתן גם לחזות אילו צמחים ישרדו את המהפכים שיחולל האדם בעתיד, אבל אין ספק שמעבר לכך שבני האדם משתמשים בצמחים רבים בתעשיית התרופות והמרפא, כולנו מחויבים לשמור על הצמחים בסכנה בשל המחויבות המוסרית שלנו כלפי עצמנו וילדינו וכן כלפי שאר תושבי העולם. אי אפשר הרי להתייחס למורשת היסטורית של עם ישראל מבלי להתייחס לנוף ולטבע שליוו ומלווים אותה.
לא רק אתם: יש גם צמחים במקלטים
הצמחים בסכנת הכחדה בארץ נמצאים במספר אזורים, ביניהם שלושה בתי גידול בהם בתי גידול לחים ביניהם, אזור עין אפק, מלחת עכו ונחל נעמן, בתי גידול חוליים במישור החוף בעלי אדמות כורכר וחמרה, כגון שמורת בני ציון וחרוצים ובתי גידול באדמות כבדות, לעתים בשולי שטחי חקלאות מסורתית, ביניהם בקעת בית נטופה, אשר בהם נמצא מספר גדול יחסית של צמחים "אדומים". באופן פרטני יותר, ישנם "מוקדים אדומים", כמה עשרות תאי שטח קטנים יחסית שמכילים שיעור גבוה של צמחים בסכנת הכחדה, ביניהם אזור החולה, רמת דלתון, חוף אכזיב, חורשת עפולה, אחו בנימינה, בריכת דורה, אילנות, רכס מעון בדרום הרי יהודה, עין גדי, בורות לוץ, נחל נמרה בערבה ועוד.
התכנית הלאומית לאישוש מיני צמחים בסכנה החליטה בסוף שנת 2011 לאמץ שני כיווני פעולה בו-זמנית למען הצלת הצמחים בסכנת הכחדה. הכיוון הראשון היה להגדיר רשימת מינים "אדומים" בעלי קדימות גבוהה וליצור תכנית שימור ייעודית לכל אחד מהם, והכיוון השני היה בחירת אתרים עתירי מינים "אדומים" בהם ירוכזו מאמצי שימור והכנת תכנית מתאימה עבורם. הוועדה החליטה להעניק קדימות לשימור 40 מינים "אדומים" ואנדמיים בארץ ובשלב הראשון הוחלט לבחור מוקד אחד בכל אחד משלושת בתי הגידול הרגישים ביותר בהם מתרכזים מינים "אדומים" רבים.
בין היתר, התכנית הלאומית פועלת לנטר צמחים בסכנת הכחדה על ידי סדרה של מדידות וספירות שנועדו לאבחן את המצב בשח ולנבא שינויים עתידיים. כמו כן, שמורות טבע או שטחים מוגנים אחרים הינם האתרים הטבעיים שבהם אפשר לספק הגנה על הצמחים בסכנת הכחדה והוועדה נוקטת פעולות נוספות כמו דילול חורש או יער מצמחים פולשים. כמו כן, היא פועלת להשבת המינים הנכחדים לטבע והעתקה לאתרים חדשים על ידי פעולות יזומות של זריעה ושתילה ואם חשבתם שרק אתם רצים למקלטים, מסתבר שישנם גם לא מעט צמחים "אדומים" בגני מקלט. היוזמה החדשה יחסית שומרת על הצמחים בגני מקלט לאומיים ובשמורות טבע שם מנביטים ומגדלים אותם ומייצרים עוד זרעים כשהמטרה היא להשיבם אל הטבע. בנוסף לכך, נעשה שימור צמחים בבנקי גנים במכון וולקני הפועל מאז שנת 2007 בשיתוף עם רשות הטבע והגנים בתחום של שימור זרעים של הצמחים "האדומים". בנק הגנים מטפל בקרוב ל-200 מיני צמחים "אדומים" וכן בצמחים אנדמיים לישראל ובצמחים נדירים מאד אשר אינם מוגדרים בסכנת הכחדה.
ומה אתם יכולים לעשות כדי להגן על הצמחים המוגנים?
ברוב המקרים, ה"עשייה" העיקרית שתוכלו לעשות היא להימנע מקטיפת צמחים בין אם אלה מוגנים ובין אם לאו. הצמחים המצויים בסכנת הכחדה, אלה שאינם מוגדרים כמוגנים על פי חוק, זקוקים לשגרירים וכל אחד מאתנו יכול להיות כזה. אז פעם הבאה שאתם יוצאים לטייל, הקפידו לשמור על הטבע שלנו ולהאיר את תשומת ליבם של אחרים לחשיבות הנושא. הרי, לא תרצו שהנכד שלכם לא יכיר לעולם את הפריחה של הפרחים האהובים עליכם, נכון?