החשש מהשקט המוגזם והטמפרטורות הגבוהות, גרמו לי מאז ומעולם להימנע מלנפוש באזור ים המלח. האמנתי יותר מדי לסטיגמה שמיתגה את ים המלח כפתרון לבעיות בריאותיות שונות, או כמרחב היפי לאנשים שדי להם בשמיים, כוכבים ושקט סמיך מדי ברקע. אז או שהתבגרתי או שמאז ומעולם חייתי בטעות, כך או כך, היציאה לחופשה קצרה במלון הרברט סמואל המחודש, הוכיחה לי ביג טיים שניתוק אמיתי צריך להיות טוטלי.
מלון הרברט סמואל נפתח מחדש ממש לפני כשבועיים על חורבותיו של מלון הוד המיתולוגי (שנפתח בשנת 1998) באזור הצפוני של עין בוקק, בצמוד לחוף הים. מדובר במלון השני שמשיקה קבוצת מלונות נקש (בין היתר, דה הרברט ברחוב אלנבי בתל אביב, מלון הריף באילת ועוד) בים המלח, לאחר שלפני כשנתיים הושק מלון מילוס הסמוך לו. יש כאלו שבשנתיים האחרונות יצאו לחל"ת, ויש את אלו שהספיקו בזמן הזה לקנות מלון, להשקיע בו 50 מיליון שקל וכבר לפתוח אותו על מלא לקהל הרחב.
המלון כולל 211 חדרים, לרובם מרפסות שפונות לנוף שמאחד לפריים אחד את הנוף ההררי הבראשיתי עם ים המלח שפרוש בדממה מרחק מטרים ספורים מהמלון. הנוף הפסטורלי נותר זהה בשינויי פריימים קלים כמעט מכל פינה במלון, (כולל בחדר האוכל. מעורר תיאבון טבעי), כך שכל עוד אתם זוכרים להניח את הסמtרטפון בצד (למעט צילומי סטוריז מתבקשים), מובטחים לכם סטילסים מרהיבים, שלא לומר מדטטיביים, שמותירים הרחק מאחור את הרצון להספיק כמה שיותר.
החדר
אחרי דקות ארוכות של בהייה בנוף במרפסת של החדר, שהשתלבה עם רוח נעימה (אם יש לכם אפשרות להזמין חדר בקומה גבוהה - לכו על זה), התפניתי לחדר עצמו שהיה מאובזר באופן מושלם. ממברשות שיניים, מגוון קרמים וסבונים ועד שולחן כתיבה, מכונת אספרסו ופן לשיער, שהתברר שיש לו שימוש מאוד חשוב ל"פליית" גרגרי מלח סוררים שנותרו בשיער גם אחרי המקלחת.
חשוב לציין את שתי הנורות הדקורטיביות שהשתלשלו מהתקרה משני צידי המיטה, והוסיפו טאצ' סולידי שהשתלב בוויב היוקרתי אך הקליל והנעים של החדר בפרט והמלון בכלל. חדר המקלחת מרווח במיוחד, והעובדה שהמלון עבר שיפוץ מסיבי בחודשים האחרונים בולטת מאוד במתכות הבוהקות, העיצוב המדויק והריח של החדש.
מה עושים?
הדבר הראשון שעשיתי אחרי שהנחתי את הדברים בחדר, היה לרדת למתחם הספא (ליתר דיוק הדבר הראשון היה להתחקות אחר פירוש המילה "בוקק". לקונטרול פריקים שביננו, שצריכים לדעת מראש לאיפה הם מגיעים – מקור המונח הוא בספר נחום ולפסוק הספרותי: "כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ". מסתבר שלבוקק, פירושו לרוקן ולבזוז. ועין בוקק נקרא כך על שם השממה המדברית שמסביב).
בחזרה להווה ולמתחם הספא שכולל 16 חדרי טיפולים, סאונה יבשה ורטובה, חמאם וחדר כושר, בריכת מי ים המלח, בריכת גופרית וג'קוזי ובריכה חיצונית שכמעט וגובלת בחוף הים. אם כבר להשקיע בעור הפנים, זה כמובן כאן, באזור שנחשב לספא הטבעי הגדול בעולם עם ריכוז גבוה של מינרלים, מגנזיום וברזל. הזמנתי מראש טיפול שכלל קוקטייל מינרלים וויטמינים עם מסיכת זהב 24 קראט שגרמה לי להרגיש רענן, זוהר ועם תיאבון מוגבר לארוחה הבאה.
אחרי הטיפול היסודי בעור הפנים הגיע הזמן לתת יחס של כבוד לשאר הגוף. ובכן, שקעתי לי בסדרת טיפולים עצמאית שכללה בריכת גופרית (ללא ריח! חידה שעוד לא באה על פתרונה, אך באופן מפתיע דווקא הריח הרגיל אפשר לי להנות יותר), פאוזה של כמה דקות בסאונה היבשה, ומיד אחריה צלילה (מטאפורית, אל תנסו באמת להכניס את הראש למים השומניים והשורפים) לבריכת מי מלח שגרמה לי להתחרט שלא הבאתי איתי עיתון או ספר לקרוא תוך כדי ציפה, שלא לומר ריחוף על המים. חשוב לציין את בר המשקאות במתחם שמאפשר להתרענן גם עם קצת מתוק.
יש כמובן עוד כמה דברים טובים שאפשר לעשות באזור. קודם כל אל תפספסו סיור בטיילת השקטה, שבניגוד לטיילות המוניות אחרות - כאן באמת היה אפשר פשוט "לטייל" בה בלי הסחות דעת מיותרות. יש גם שירות נחמד של השאלת אופניים במלון, שאפשר לקחת ולטייל איתם באזור. ואם בכל זאת בא לכם להרחיק נדוד, תמיד תוכלו לבחור להזיע באחד המסלולים באזור (מצדה, עין גדי וכמובן נחל עין בוקק). יש גם קניון בעין בוקק, אבל זה באמת רק למקרה ששכחתם להביא בגד ים, אחרת למה שתרצו ללכת לקניון באמצע החופשה?
>> לכל האטרקציות המומלצות בים המלח
כמה זה עולה?
החל מ-1,000 שקלים ללילה, לזוג, לאירוח על בסיס לינה וארוחת בוקר.
1,380 שקלים על בסיס אירוח של חצי פנסיון.
*מדובר עדיין במחירי הרצה
בשורה התחתונה
מלון אידיאלי לחובבי ים, מלח, גופרית ואפילו אוויר קריר בעונות המעבר. אם חשקו נפשכם וגופכם במנוחה אמיתית - זה המקום.
מלון "הרברט סמואל הוד ים המלח", עין בוקק על שפת ים המלח. להזמנות: 03-5197112 או באתר
*הכתב היה אורח המלון