כפר הנוקדים: הבית השני שלנו
זה מלון? זה אוהלי אירוח? זה חאן? זה אורחן? (ובכלל, מה ההבדל בין חאן לאורחן?). אז זהו, שמבלי להתפייט יתר על המידה – גיליתי שכפר הנוקדים יהיה כל מה שתרצו שהוא יהיה. זהו בעצם נווה מדבר, מעין כפר נופש בסגנון בדואי אותנטי. כן, יש כזה דבר – ומדובר בנוסחה מנצחת.
במבט לאחור, נראה שאני כבר לא אובייקטיבי, אבל אתם חייבים לסמוך עלי. הרי עכשיו אנחנו בענייני אהבה. ציניים? כן, בטח, אבל גם אוהבים.
כפר הנוקדים מצוי בבקעת קנאים שבדרום מדבר יהודה, באמצע הדרך שבין ערד למצדה, לצד כביש ציורי ומפותל העונה לשם "3199". הוא גם עונה לשם "אבא! תן גז! רוצים לעוף לצדדים!". הכפר, מוקף עצי דקל, הוקם בתחילת שנות התשעים על ידי יהורם רודד, שבמשך שנים התוודע לחיים בחצי האי סיני והחליט כי גם מדבר יהודה יכול לעשות היטב את העבודה. במיוחד מבחינת האווירה. בנו, דניאל, ממשיך את המסורת, ועושה זאת באהבה גדולה למדבר הגדול המקיף אותו מכל עבר.
אז מה יש לנו פה? חדרי אירוח מקסימים הבנויים אבן ומרוהטים בפרטי ריהוט מעשי ידי הבדואים בני המקום, סוכות לינה מפנקות העונות על הצורך לחוש את המדבר באופן בלתי אמצעי, אך מבלי לוותר על נוחות, וכמובן – אוהלי אירוח בדואים גדולים, המיועדים למשפחות ולקבוצות. ובין לבין – שפע של פינות זולה עטורות ערסלים, מתחמי קומזיץ אינטימיים, חדרי (או אוהלי) אוכל והמון הפתעות נוספות. וכאשר יורדת החשיכה והאורות נדלקים ברחבי הכפר – יש סיכוי שגם אתם תתאהבו. פשוט בורחים הצדה מטר וחצי, נכנסים למדבר הפראי, והנה כל הכוכבים בגלקסיה מוסרים ד"ש מנצנץ. אין דברים כאלו בעיר. אנחנו החלטנו לאמץ את המקום.
על הבוקר תוכלו גם לטיול גמלים נינוח באזור. המלצה שלנו: קחו את הטיול של מחצית השעה. עשר דקות פשוט לא יספיקו כדי לחוש את המדבר בניחותא. ועוד המלצה: אל תלטפו לגמלים את הראש. אל תשאלו למה – פשוט אל תעשו זאת.
עוד בגזרת האטרקציות: טיול אופניים כבן שבעה קילומטרים שהוכשר על ידי דניאל בעצמו או סדנאות אקולוגיות בשלל נושאים הקשורים למדבר, למחזור אנרגיה ולמה שביניהם. בתיאום מראש, מוצעות פה גם חפלות בדואיות עשירות, וגם סדנאות שונות לגוף ולנפש. במסגרת הסדנה האקולוגית בכפר הנוקדים, תיערך פעילות ייחודית וססגונית לפורים: הכנת מסכות מחומרים ממוחזרים (16 במרץ בשעות אחה"צ, לאורחי הכפר). בקיצור, תגיעו. כיף גדול פה.
באשר למחירים - מאחר שהאירוח כאן מודולרי להפליא, תוכלו לבנות לכם חבילה שתתאים לכם. פרטים ומחירים בטלפון 08-9950097 ובאתר.
>> עוד בערוץ החופש:
מהר לפני שייגמר: הצימרים והמלונות לפסח
תייר: "אני אוהב-שונא את הבלגן של ישראל"
המדריך: איפה ישנים, מטיילים ואוכלים בברצלונה?
הבריכה. הצפירה
אזור זה של מדבר יהודה משופע במסלולי טיול יפים, אבל אין ספק שהמלך האמיתי הוא נחל צאלים. ולא סתם נחל צאלים, אלא מקום מאוד ספציפי בו – בריכת צפירה.
הטיול הזה מתחיל נורמלי, כמו כל טיול. ואז, בלי הודעה מראש, אתם מוצאים את עצמכם בראש מצוק תלול, מביטים אנה ואנה, מנסים ללא הצלחה לקלוט את כל הנוף הפראי והדרמטי הזה. רק אם תשבו שעה ארוכה במקומכם, אולי תצליחו להבין את פשר הנוף – בעיניים, וגם בלב: ערוץ עמוק, קניון אימתני, הרים נישאים ומרחבים שמשתרעים עד קצה העולם המוכר לכם. אנא היזהרו כאן, במיוחד אם אתם עם ילדים: כל היופי הזה נוטה לסחרר. וסחרור זה טוב על רחבת הריקודים. לא על קצה מצוק.
ואז מתחיל האתגר האמיתי. "ילדים! נכנסים לנוהל שטח!" קרא מבוגר אחראי שם מאחור, מה שחייב כנראה גם אותי. מכאן והלאה העניינים מעט יצאו משליטה. איך בדיוק? בואו נגיד שאם נציג של המועצה לשלום הילד היה ניצב בראש המצוק, הייתי חוזר הביתה בהרכב מעט חסר.
הילדים דווקא נהנו – כי מכאן מתחילה דרך תלולה מטה, וכדי לעשות אותה, יש לאחוז ולדרוך על יתדות ברזל שקבועות בסלע. כאן גם גיליתי לראשונה שהילדים שלי יותר אמיצים ממני. וזוהי בהחלט חוויה לא פשוטה לאב (זה מתחיל ככה וייגמר ביום שתגלה שהם גם גבוהים ממך. הנה, עוד סיבה טובה לבזבז להם את הירושה כבר עכשיו).
בעוד אני שוקל היכן לשים רגל והיכן יד ועושה את דרכי מטה אט-אט, חולפים הילדים שלי על פני בקלילות. "היי אבא", אומר בן התשע ונבלע לעבר התהום. "היי אבא", מוסיף בן השש ונבלע לעבר התהום. ילדים מרושעים.
בסוף נחתנו בין גבי המים בערוץ הנחל. כדי להמשיך אל הממתק הבא צריך להתפשט (חלקית, חלקית), להיכנס למים הקפואים ולנוע בהם כמה מטרים. כמה קרים המים? כנראה הכי קרים בגלקסיה. למעשה, האפס המוחלט לוהט לידם. אבל היי, אם אתם טיפה עייפים, זה לפחות יעיר אתכם. ואתם יודעים מה, הכיף של לצוץ – רועד, רטוב ומאושר בעבר השני של הגב – שווה את הכל.
ואז היא הופיעה: בריכת צפירה. למה צפירה? השם נובע משמה הערבי (זופיירה, כלומר "מטונפת" - עדות לסחף שלעיתים נתקע בה לאחר שיטפונות).
הבריכה הזו תלויה מעל תהום, מעל ראשו של מפל בגובה של כ-100 (!) מטרים. כדי לצפות בתהום, הכי טוב לזחול על הגחון עד לקצה המצוק - ולהביט מטה. רוח פרצים במוח. זה מה שזה עושה.
קחו שעה, שעתיים, חצי יום. תדליקו נרגילה, תכינו תה. עשו מה שתרצו – רק אל תעזבו את המקום הזה.
הגעה לבריכת צפירה: יש לעשות שימוש במפה רלוונטית. ניתן לצעוד הישר מכפר הנוקדים (4 קילומטרים ארוכים לכל כיוון) או להגיע בזהירות עם המכונית הפרטית לחניון לילה צפירה (ושם להשאיר שומר, בשל סכנת פריצה). משביל הסימון השחור, שעליו הלכתם / נסעתם, פונים מערבה לאחר החניון לשביל ירוק ואז מזרחה בשביל כחול. זהו, הגעתם. שימו לב שהירידה לבריכה עצמה אינה מסומנת. ההליכה מחניון הלילה ועד לבריכה נמשכת כ-45 דקות.
ערד: מלון בוטיק ורובע אמנים מפתיע
כיצד קורה שכל מי שמגיע לקרבת ים המלח אינו יכול למצוא לעצמו מלון בוטיק? אז זהו, שיכול. מסתבר שישנה אלטרנטיבה מצוינת למלונות הענק הנושקים לחופי ים המלח, בדמות מרחב מקסים ושווה בהחלט העונה לשם מלון "יהלים" ומשתלב היטב בנוף המדברי. גילי וגלי סופר, בני זוג שהגיעו לכאן לפני כשנתיים וחצי ממרכז הארץ עם חזון גדול ואנרגיה גדולה עוד יותר, יצרו בפאתי ערד – ממש מול המדבר – גן עדן אקסקלוסיבי ומפנק.
חוץ מנוף משכר אל דרום ים המלח ומרחבי מדבר יהודה, מציע המלון עשרה חדרים מאובזרים ומפנקים בכמה רמות וגדלים. בחלקם יש מרפסות כיפיות, ובחדר האוכל האינטימי מוגשות ארוחות מפנקות. גילי, טייל מושבע, מצייד את האורחים בשפע המלצות על טיולים באזור, חלקם לא מוכרים (יחסית). אגב, אתרי תיירות בינלאומיים, בהם Trip Advisor, נוהגים באופן קבוע לפנק את המלון הזה בביקורות נלהבות (052-6522718).
ועכשיו – תעלומה: כיצד ייתכן שמטיילים כה רבים עושים את דרכם ממרכז הארץ לים המלח, ורובם המכריע מדלג על רובע "אשת לוט" בערד? אם אינכם מכירים את המקום הזה, המכונה גם "רובע האמנים" – זה הזמן לעשות תיקון. מדובר באזור תעשייתי שהפך למקום יצירה ופעולה עבור אמנים מתחומים שונים. בין הגלריות החביבות, מצאנו שלושה מתחמים שאהבנו במיוחד.
הראשון הוא "מוזיאון הבובות", מוזיאון ייחודי שהוקם על ידי הפסלים אדוארד שרוסטר ומירי ליבוביץ. הביקור, הנעשה באופן מודרך, יפגיש אתכם עם בובות מקוריות, כמעט אנושיות, חלקן בגודל טבעי, המפוסלות במגוון חומרים: מברונזה ופורצלן ועד עיסת נייר וטרה-קוטה. יש פה אפילו חנות מוזיאון קטנה וחביבה (35 שקלים למבוגר, 20 שקלים לילד, 052-2398918).
וישנו כמובן מוזיאון הזכוכית הוותיק, שמדגים עד כמה מדובר בחומר שאין לו קשר למושגים כמו "קר" או "מונוטוני". כאן תגלו יצירות נפלאות, ההופכות את הזכוכית לעניין דינמי, אפילו חם. במקום ארבעה חללים תצוגה רחבי ידיים שבהם תערוכות קבע ומתחלפות, כולל חנות גלריה. ניתן להזמין מראש סדנאות לכל המשפחה של יצירה בזכוכית. תודו שכזה עוד לא היה לכם. (מחיר כניסה: 30 שקלים למבוגר, 12 שקלים לילד, 08-9953388,).
הפתעה גדולה חיכתה לנו במקום קטן העונה לשם "קאסה פניץ". כולה נכנסו לאכול ג'חנון בין שיטוט הגלריות, וגילינו שמדובר לא רק בבית קפה אלא במקום שבו תוכלו להצטרף לסדנת נגרות. הסדנה, המתאימה גם למשפחה בודדת, תוציא מכם את המיטב, ולאחר שלוש-ארבע שעות תחזרו הביתה עם שרפרף, שולחן או אפילו מיטת פוטון. וכן, גם בעלי ידיים שמאליות יגלו ששמאל הוא לא תמיד שמאל, בזכות הסבלנות והאנרגיות הטובות של בעל המקום, ערן פניץ (מחיר הסדנה: 180 שקלים לאדם. 052-6085333).
