אחרי שנתיים של קורונה WTM London, יריד התיירות החשוב באירופה, חזר בגדול והתקיים בנובמבר האחרון בבירה הבריטית. גם אילת לקחה בו חלק והייתה כוכבת הביתן הישראלי. העיר הדרומית עוררה עניין רב בקרב סוכנים מרחבי הגלובוס, לשמחת נציגי העיר שלתחושתם הם עולים בחזרה על מפת התיירותית העולמית, כשלצידם שחקן חיזוק חשוב – רמון, נמל התעופה הבינלאומי בערבה. כל כך חשוב עד שמשרד התיירות מתמרץ את חברות התעופה ב-75 אירו לכל תייר שינחיתו בו.
ועכשיו נשאלות השאלות – האומנם התמריץ עוזר ומגיעים יותר תיירים? ואם מגיעים, האם הם נופשים באילת או נוחתים וממהרים לים המלח, לירושלים, לתל אביב ולנצרת, או מגדילים וחוצים את הגבול לעקבה ולסיני? ובכלל, לאן הולכת אילת, ואיפה היא תהיה ב-2030 מול השכנות שחולקות איתה את אותו הים ובונות מלונות במהירות האור וחוגגות על כיסו של התייר מבלי להזיע בכלל.
> אווירה אחרת: זה מה שיש לעשות באילת בחורף
> הצצה לפארק המים שצפוי להיפתח באילת
> כך נראה היום מלון הנסיכה הנטוש בעיר
הסטיגמה של אילת כ"עיר הנופש היקרה בארץ" אינה רחוקה מהמציאות בהתחשב בכך שמחיר ללילה לזוג, ולו גם במלונותיה הזולים, יקר ממלון ברמה מקבילה בחו"ל. בהתחשב בכך שהעיר פטורה ממע"מ הציפייה שהמחירים יהיו זולים יותר גם במלונות. כגודל הצפייה כך האכזבה, נוכח מחירי פסח המטורפים – כ-20 אלף שקל לשלושה לילות לזוג+שניים, ולכן האמירות ש"במחיר לילה באילת אני טס לארבעה ימים באיסטנבול ונשאר לי עודף לשופינג בשוק", לא מפתיעות.
"את אילת צריך לשווק ברמה הבינלאומית בצורה הרבה יותר אגרסיבית וגדולה. היא לא ירושלים, אותה כולם מכירים בעולם"
המחירים, התחרותיות וחוסר ההתחדשות המשמעותי בשני העשורים האחרונים הובילו גם לשינוי אפיון הנופשים בעיר. אם בעבר אפשר היה לראות תיירות מהאליטה התל אביבית, הרי שהיום נדיר לפגוש אותם שם. גם רבים מהצעירים, שהיו כובשים אותה בחופשים, מעדיפים על פניה את סיני, איה נאפה ואיי יוון, בשל מחיריהן הזולים.
ומי בכל זאת נופש וגורם לכך שממוצע התפוסה השנתי עומד על 70 אחוזים (בקיץ זה כמובן כמעט 100 אחוזים)? לא מעט ועדי עובדים, כנסים, משפחות ונופשים מהמגזר הדתי שהכשרות משחקת לידיהם. והתיירים? הם תפסו פרוסה קטנה מהעוגה, ונראה שגם ב-2023 יהיו במיעוט מול התיירות המקומית שתמשיך להוות עוגן בעיר.
"אנחנו אכן עיר הנופש של ישראל, ומארחים מדי שנה כשלושה מיליון נופשים מהארץ ומהעולם, אבל אני לא מקבל את ההגדרה 'היקרה בארץ'", אומר אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, ומוסיף: "ישראל יקרה. נקודה. בתי המלון יקרים. נקודה. לא רק באילת, בכל הארץ. עושים השוואה בין אילת לעקבה, לסיני, לטורקיה, לבטומי ולדובאי, לא עושים השוואה בין אילת לתל אביב או לירושלים, כי אם יעשו השוואה ביניהן יראו שהמחירים כמעט זהים.
"האירוח יקר מהרבה סיבות – הרגולציה, הכשרות, ההבטחה, המיסים ועלות כוח אדם. נכון שהאורח מחפש Value for money ואני לא מצדיק את המחירים. מה שאני עושה כראש עיר, כדי לנסות ולהשפיע על השוק, זה להגדיל את כמות חדרי המלון שתשפיעה על ההיצע והתחרות. ככל שההיצע יגדל והביקושים לא יגדלו בהתאמה המחירים ירדו, ואפשר לראות את זה בחורף כשיש פחות ביקוש והמחירים לא דומים לקיץ".
זה מה שיקרה באילת
תלונות היוקר לא נפלו על אוזניים ערלות, גם לא העובדה שהעיר לא מתחדשת בקצב מספק והשכנות נושפות בעורפה. בימים אלה העיר נמצאת בשיאה של מהפכה נדל"נית ובתנופת פיתוח גדולה הכוללת בניית מגורים ומלונות, פיתוח אזור החופים והמדבר והכשרת תשתיות ודרכי גישה. כך למשל, העירייה הוציאה לפועל תוכניות שגובשו במשך שנים, תוך חזון לשנות את פניה ולהפוך אותה לעיר תיירות משגשגת.
תכנית המתאר העירונית תקבע את פניה לשנת 2030 והיא כוללת, בין השאר, בניית כ-6,000 חדרי מלון וכמיליון מ"ר לפיתוח ובניית שטחי תיירות. פינוי שדה התעופה הישן יצר הזדמנויות חדשות ואיפשר להנגיש את מרכז העיר ולחבר אותו באמצעות כבישים חדשים שחוצים את שטח השדה. "פינוי השדה משנה ומרחיב את אזור התיירות של העיר ויוצר אזור חווייתי נוסף", מציין איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, ומוסיף: "התכנון לפתיחת השדה למלונות ואטרקציות מגדיל את האטרקטיביות מסביבו, גם עבור מלונות שעד היום היו במעגל המרוחק. התזוזה נעשית מהר, ההתעוררות מתפרצת בבת אחת וכבר עכשיו נבנים שישה מלונות שיפתחו ב-2023-2024".
"פארק הטרמינל בשטח השדה זה הדבר הבא, שם עובדים על הקמת מרכז התרבות, הבילוי והפנאי של העיר"
פינוי השדה הותיר בידי העירייה כ-800 דונם, שהולכים להיות הלב הפועם של אילת. השטח חולק לשלושה: החלק המרכזי מיועד להקמת מבנה ציבור, דירות מגורים וכ-800 חדרי מלון; החלק הצפוני מיועד למוקדי תעסוקה, ובחלק הדרומי מוקם פארק ומרכז תרבות, בילוי ופנאי. תכנית הפיתוח העתידית מתייחסת גם לאזור התעשייה, שיהפוך לרובע עירוני הכולל מסחר, תעסוקה, מגורים ומלונאות, וכן לקידומה של אילת כעיר תיירות וספורט בינלאומית, ולצורך כך בונים עכשיו קריית ספורט עם ארנה גדולה, מרכז גולף ומרכז קונגרסים, כחלק מהשבחת המוצר התיירותי.
"אילת היא לא רק עיר תיירות, ואת המשמעות וההשלכות לכך ראינו בתקופת הקורונה. העיר נשענת על תיירות, והיא מנוע הצמיחה העיקרי והעוגן הכלכלי המרכזי שלה, אבל לדבר עליה רק בתיירות מבלי לדבר על דברים משמעותיים ודרמטיים שקורים בה, מחטיא את המטרה", אומר לנקרי, שעומד מאחורי המהפך המואץ, שלצד התיירות ממצב את העיר כמרכז עולמי, בינלאומי, לחקלאות וביוטכנולוגיה ימית. "זו לא הצהרה ולא תוכנית חזונית, זה הלכה למעשה ומתבסס על מכוני המחקר מהטובים בעולם שיש לנו. בקרוב נקים פארק תעשיות ראשון למוצרים מהים, שזה הביטחון התזונתי הבא של העולם, ובאקדמיה שלנו יתחילו ללמד מקצוע חדש - סי-טק.
"יש לנו 12 פרויקטים בשיתוף האיחוד האירופי, שבחר באילת כאחת מ-112 ערים שיובילו את ההתמודדות עם משבר האקלים לצד פריז, רומא, ברצלונה ואמסטרדם", אומר לנקרי ומוסיף: "התעודדתי לשמוע שראש הממשלה, שר האוצר ושרת התחבורה דברו על החיבור הרכבתי הנדרש מקרית שמונה לאילת. אנחנו מתקדמים בתוכנית כדי ליישם את חזון הרכבת ולקרב אותנו למרכז. אני מקווה שהממשלה החדשה תאמץ אותה, ואם זה יקרה ב-2030 אילת תהיה במקום אחר".
הרכבת היא פרויקט שעלותו נעמדת במיליארדים. מאיפה יבוא הכסף?
"התקציב המוערך הוא כ-30-40 מיליארד שקל. אני טוען שרכבת תסייע ליישוב הנגב והערבה לנוכח העובדה שב-2048, כשהמדינה תהיה בת 100, יחיו כאן כ-15 מיליון תושבים ולא כולם יוכלו להתגורר במדינת תל אביב. עד אז יהיו חייבים להתפרס על מקומות נוספים, ובעיקר באזור הנגב, המהווה 60 אחוזים משטח הארץ בו מתגוררים כ-8-9 אחוזים מתושבי המדינה. בערבה, שהיא 19 אחוזים משטח ישראל, חיים פחות מאחוז מתושבי ישראל. אני מאמין שהמימון יכול להגיע מהקמת עיר או שתיים חדשות בדרך לאילת, שיכניסו למדינה ולרשות מקרקעי ישראל את כל התקציבים הנדרשים לממן את הרכבת".
לבנות מלון לוקח 10 שנים, במקרה הטוב, אז להקים רכבת ייקח שנות דור. אולי זו גם הסיבה שכבר עשורים לא התחדשתם ולא נבנו מלונות בעיר?
"אני לא חושב שלא נבנו מלונות רק בגלל סיבות בירוקרטיות ורגולטוריות. אנחנו עושים הכל כדי לקדם ולזרז הקמת מלונות, הנחתי לייצר מסלולים ירוקים ולשמחתי זה קורה. היום יש 1200 חדרי מלון בהקמה ועוד 770 חדרים שיבנו בשטח השדה – שם יוקמו ארבעה מלונות. השיווק הבא יהיה סביב הלגונה המזרחית שם יבנו עוד 2000 חדרים."
מפתיע שאין בעיר מלונות של רשתות בינלאומיות כמריוט וקמפינסקי, כמותם יש לשכנות
"אין לנו ולשם אנחנו פונים עכשיו, ולשם כך בקשתי לאחד מגרשים באזור הלגונה כדי לקבל שטחים גדולים ולהקים מלונות גדולים מאוד, סוג של ריזורטים בינלאומיים כמותם אין לנו עדיין".
גורמים בתיירות אילת אומרים שאחת מהבעיות שלא מגיעות רשתות בינלאומיות לעיר היא כסף. כשממשלות של המדינות השכנות מסבסדת רשתות בינלאומיות בסכומי כסף גדולים כדי להביא אותן, בארץ הסיפור הוא אחר לחלוטין. הרשתות שמגיעות לעקבה ולסיני יודעות איך להיכנס לדלת הפתוחה, אפשר לראות את זה גם עם חברות התעופה, שכנראה מקבלות תנאים ותמריצים גדולים יותר ממה שהן מקבלות אצלנו.
בנוסף, לא מעט רשתות בינלאומיות פותחות מלונות על בסיס ביזנס ופלז'ר ולכן תל אביב מתאימה להן, בזמן שאילת מתבססת על פלז'ר וזה פחות מתאים. שכשהרשתות ירגישו שאילת בשלה מספיק, מבוססת תיירות, יש לה ערך מוסף והרבה טיסות בינלאומית, הן היכנסו ויפתחו מלונות.
עיר המלכים אאוט - פארק הטרמינל אין
אך עם כל הכבוד למלונות, הנופשים רוצים גם לחם ושעשועים בין הבופה לבטן-גב בבריכה, ובדיוק לשם כך יזמו בתאגיד התיירות אילת שני פרויקטים גדולים, שבין השאר מובילים את הנופשים לתוככי העיר במטרה לחבר את האזור העירוני לאזור התיירותי. פרויקט הדגל הוא "101 חוויות באפס שקלים" - חמישה חודשים בהם נערכים 101 סיורים, סדנאות, הופעות והפעלות ברחבי העיר, בלי צורך לפתוח את הארנק. אם אתם מגיעים בהרכב משפחתי, מדובר בחסכון גדול. פרויקט נוסף הוא "אילתים אוהבים לארח" – מיזם קהילתי-חברתי שפותח דלת וחושף את הנופשים לחוויית המפגש עם התושבים ולהיכרות עם השכונות, האתרים, הגלריות, המסעדות, הברים ומקומות הבילוי של המקומיים. במיזם משתלבים בשלנים ואמנים שמארחים בביתם, מדריכי טיולים, מפעילי אטרקציות ועוד.
ואם בלחם עסקינן, בשנתיים האחרונות העיר נמצאת ברנסנס קולינרי ומעבר לאוכל רחוב והמבורגריות בטיילת, היא מתגאה במסעדות שף משובחות (מאמו המצוינת, של השף אוהד לוי, למשל), בפטיסרי שלא מביישים את אלה של פריז, במאפייה (ברויטמן, שתמיד עומדים אצלה בתור), במבשלה שמייצרת בירות נהדרות, וידם עוד נטויה.
איזה עוד אטרקציות על הפרק?
לנקרי: "פארק הטרמינל בשטח השדה זה הדבר הבא, שם עובדים על הקמת מרכז התרבות, הבילוי והפנאי של העיר, הכולל פארק ירוק, פארק שעשועים, שוק אוכל, אולם הבית של תיאטרון אלעד ומתחם אוהלים לאירועים והופעות. בשטח שמול קיבוץ אילות מתוכנן פארק בינלאומי לסקי מים בכבלים ובעיר המלכים יפתח ג'מבו – מתחם קניות, בילוי ושעשועים. מבחינתי, האטרקציה הגדולה והחשובה של העיר היא הים, ויש לנו את המפרץ והחופים היפים בישראל. בהשקעה של מיליוני שקלים אנחנו בונים 12 ק"מ של טיילת מטאבה לעקבה, כל החופים ישופצו ובכולם יבנו שירותים, הצללות והנגשות. אנחנו מתמקדים כרגע בחופים הצפוניים ובחלק מהדרומיים. חלק מהפרויקט יסתיים לפני פסח, חלק יגלוש לאוגוסט-ספטמבר, וכלל תוכנית הטיילת צפויה להמשך כשש שנים.
ומה קורה עם פארק המים, שפתיחתו מתעכבת מעל לשנה?
לנקרי: "אנחנו מאמינים בפארק ועוזרים לו. הפארק מאוד נדרש וחשוב לעיר ואני מקווה שהם יצליחו להתגבר על הבעיות והעיכובים ולפתוח בפסח הקרוב. זה בהישג יד, זה אפשרי, אבל את יודעת למי ניתנה הנבואה".
"תייר נוסע לירושלים כי יש מקום אחד כזה בעולם ופעם בחיים הוא רוצה לבקר בו והוא מוכן לשלם. עם כל הכבוד לאילת, היא לא במשחק הזה"
וכבר מצאתם פתרון איך להציף את העיר בתיירים? כי בינתיים הם לא באים
אליצור: "ההתפתחות של אילת תלויה גם במשרד התיירות וביכולת שלו להביא טיסות בינלאומיות לעיר. נכון לעכשיו הטיסות נוחתות ברמון רק בעונת החורף, בתקופת של 4-5 חודשים, כשהמטרה היא להביא טיסות לאורך כל השנה. הרעיון הוא שלפחות 15-20 אחוז מהטיסות הבינלאומית שמגיעות לארץ ינחתו באילת וכך ירד העומס מנתב"ג, יכנסו יותר תיירים שיחיו את העיר ופועל יוצא, ימשיכו לפתח אותה ולייצר אלפי מקומות עבודה. בשל הבחירות והחלפת הממשלות, לחברות התעופה לא היה מספיק זמן להתארגן ויצאנו לשיווק מאוחר מידי. בפברואר-מרץ כבר נראה יותר כניסות של תיירים מרמון".
לנקרי: "את אילת צריך לשווק ברמה הבינלאומית בצורה הרבה יותר אגרסיבית וגדולה. להשקיע הרבה מאוד. במישור הבינלאומי אילת היא לא ירושלים, אותה כולם מכירים בעולם, גם לא תל אביב. אילת מוכרת כעיר נופש אבל לא הושקע מספיק בקידום ובפרסום שלה. אני רוצה לקוות ששר התיירות החדש ישים את אילת על המפה. צריך למכור את אילת ולהשקיע הרבה מאוד כסף בשיווק שלה, ואם זה יקרה אני מבטיח שיגיעו הרבה מאוד תיירים. אין בעיה להביא מיליון תיירים לאילת אם יעבדו נכון כי התיירים אוהבים אותה. אני חושב שצריך להיות יותר סבלניים עם שדה התעופה רמון, אני מאמין שהוא עוד יוכיח את זה".
אחד מהדברים שמשרד התיירות והתאחדות המלונות באילת עושים כדי לקדם ולשווק את העיר הוא בניית חבילות נופש לתיירים שיתבססו על טיסות הלואו קוסט, ואומר, שהם יוכלו לרכוש בחו"ל דיל מובנה שכולל טיסה ומלון במחיר נגיש. אליצור: "זו פעם ראשונה שמשרד התיירות יוצא במהלך שכזה ואנחנו תולים בו תקוות. באמצעות החבילות האלה נוכל לייצר אחוז גבוה יותר של תיירים שיגיעו לעיר. שיווק החבילות יתחיל בימים הקרובים גם באמצעות אתר ייעודי".
"אילת היא סוג של אנטליה משונמכת"
את האופוריה של לנקרי ואליצור, על המוני תיירים מחו"ל, קוטע ד"ר ערן כתר, מרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, שאומר: "אילת נמצאת בצומת דרכים תיירותית. מצד אחד המיצוב שלה לא רע, אפילו די טוב בזירת תיירות הפנים, יש הרבה ביקושים של ישראלים שמוכנים עדיין לשלם מחירים גבוהים עבור החוויה של הבילוי באילת. מצד שני, אם מסתכלים בזווית רחבה יותר יוקר המוצר התיירותי שלה הוא מהגבוהים שיש, ולכן היכולת שלה למשוך תיירות בינלאומית הולכת ופוחתת. אילת היא חלק מהרד סי ריביירה – לצד מצרים, ירדן וסעודיה, שהולכת להיכנס חזק למשחק. אי יכולת התחרותיות שלה והמחיר, פוגעים בה, גם כי היא מציעה מוצר שהרבה ממנו מיושן, לא התחדש משמעותית 20 שנה ונשאר במצב תיירותי סטטי".
בוא נשים פסיק, יש עכשיו פיתוח תיירותי מואץ שלא היה שנים. בימים אלה הם בונים מגוון אטרקציות ו-6-8 מלונות חדשים שאמורים להיפתח בשנתיים עד חמש השנים הבאות
"העולם זז קדימה ואנחנו רואים מעבר מתפיסה של ריזורטים של 300-400 חדרים לתפיסה של ערי חוף שמשלבות קהילה מקומית, הרבה מלונות בוטיק, מסוג הדברים שאנשים טסים היום ליוון לא רק בשביל הקלאבים, של מאות החדרים, אלא מחפשים חוויה מקומית, אוטנטית, ולא להרגיש שהם נמצאים בתוך בועה תיירותית.
"מהבחינה הזו אילת נמצאת עם מוצר תיירותי שהוא מאוד יקר ומאוד מסורתי, שמתאים לקהלים ספציפיים שדפוסי החופשה שלהם מאוד מסורתיים – למשל, משפחות עם ילדים שרוצות הכל כלול, או לפחות חצי פנסיון".
"להערכתי המחירים לא ירדו. התשומות שעולות, הריבית העולה והרגולציה המכבידה לא יאפשרו את הורדת מחירי האירוח"
דיברנו על החוזקות, החולשות, בוא נדבר על ההזדמנויות של אילת
"אילת מפנה את הגב שלה למדבר ובמקום לחבר את התיירים לטבע ולמדבר, שאלה העוצמות החזקות שלה, היא מכוונת את התיירים למעין מבנה של חצי פרסה שבתוכו הקניון והטיילת המסחרית. אם היא תשכיל לראות מעבר לשימושים המסחריים, הצרים שלה, ולהתחבר לים הבתולי באזור הדרומי, למדבר ששוכן בצמוד אליה ולשמורת הרי אילת, היא תצליח למשוך עוד קהלים מתיירות הפנים והתיירות הנכנסת. בנוסף, אם היא תחבור למוצר הדרומי שמפתח משרד התיירות, היא תוכל לשכלל את הצעת הערך שלה ולא תהיה רק עיר נופש מיושנת למחצה, עם מלונות יקרים ותפיסה מסחרית יקרה. החיבור שלה למגמות חדשות, לתיירות אקטיבית, טיולים בטבע, אתרי מורשת, ושילוב עם ביקור בים המלח, במצפה רמון ואצל הבדואים, ביחד עם הים, הפינוקים והתשתיות התיירותיות שהעיר יודעת לתת, היא תצליח לייצר מוצר שהוא גדול מסך חלקיו. במצבה של אילת היום היא סוג של אנטליה משונמכת ויכולת התחרות שלה בזירה הבינלאומית היא מאוד נמוכה".
אתה חושב שהפיתוח וההתחדשות יכולים להחזיר אותה למפת התיירות או שהיא תמשיך להתבסס על קהל מקומי בלבד?
"שדה התעופה רמון ממוקם במרחק חצי שעה מאילת והוא על הגבול להפוך לפיל לבן. מדובר בשדה מאוד גדול, שהושקעו בו מעל שני מיליארד שקל, ורמת הנצילות שלו מאוד נמוכה. חברות התעופה מקבלות תמריץ לכל תייר שנכנס וכרגע הן כמעט ולא מביאות אותם. אמרת קהל שבוי, וזה נכון, אבל למחצה. בשלוש השנים האחרונות הם היו קהל שבוי בגלל הקורונה אבל לא לעולם חוסן וצריך לזכור שלתושבי מרכז הארץ אילת היא לא הבחירה הטבעית והמיידית. בשביל מלון טוב אנשים לא בהכרח ייסעו לאילת בזמן שבמרחק חצי שעה מגיעים לנתב"ג וטסים ליוון. לא סתם קבוצת מלונות בראון, ישראייר ורמי לוי פתחו עכשיו 11 מלונות ביוון, הם מבינים לאן השוק הולך. סקר של משרד התיירות מ-2019 מציין שהבעיה מספר אחת של חופשה בישראל היא יוקר המוצר התיירותי, וכשאנחנו נכנסים ל-2023 עם כל המורכבות הכלכלית, ההאטה והאינפלציה, היוקר הופך להיות יותר קריטי ולכן המצב של אילת מורכב.
"אני בספק אם הפיתוחים יביאו אותה להיות יעד בינלאומי. אני מאחל לה להצליח לשמור על מעמדה בשוק הישראלי, ועוד לא מדבר על למשוך קהלים חדשים אלא לשמור על קרב בלימה מול השוק הבינלאומי. מה שמאוד עוזר היום לאילת זו התקיעות של נתב"ג, שנמצא בקצה גבול הקיבולת, הוא כבר מאוד סתום ובדרך להיות סתום לחלוטין. כל עוד לא נפתח שדה תעופה נוסף, משלים לנתב"ג, זה יעזור לאילת".
אתה לא צופה ירידת מחירים?
"לא תתפסי אותי אמפתי לכיסם של המלונאים. יחד עם זאת אנחנו יודעים שיוקר המחייה בארץ מאוד גבוה, נטל הרגולציה מאוד כבד ומרגישים את זה באוכל, בכוח האדם ובצורך לשלם כשרות ואבטחה, ומתקבל מצב של יוקר המוצר התיירותי. תייר נוסע לירושלים כי יש מקום אחד כזה בעולם ופעם בחיים הוא רוצה לבקר בו, והוא מוכן לשלם, ועם כל הכבוד לאילת היא לא במשחק הזה. בשביל לטבול בים האדום אני יכול לנסוע לשארם, לאורגדה, לעקבה או לריזורטים החדשים של סעודיה. כל עוד אילת משחקת את המשחק של סי אנד סאן יש לה מתחרות - אנטליה מתחרה שלה, וגם מרוקו, וטוניס והפלופונז. אם אילת תדע לייצר מוצר מיוחד, המשלב טבע עם חופים, היא תיצור בידול משמעותי, אבל למכור מלון שנבנה לפני 40 שנה במחיר לא תחרותי אז אין לה סיכוי למשוך משמעותית תיירות נכנסת".
גלעד שאולוף, מנכ"ל קבוצת אברהם (הוסטלים, וילג'ים, וטורס), שפתחה הוסטל בעיר בשיא הקורונה, מחזק דבריו של ד"ר כתר: "לאילת יש פוטנציאל מטורף ולא ממומש כעיר תיירות. החיבור המדהים של ים ומדבר הוא מיוחד ואין הרבה מקומות כאלה בעולם. אילת היא נקודת מוצא לטיולים מדבריים נהדרים בהרי אילת, בפארק תמנע ובמדינות השכנות. התייר העצמאי מחפש היום תיירות חוויות ומשמעות, ואילת יכולה לתפוס את נתח השוק הזה, כי יש לה והמון להציע - תיירות אזורית, תיירות מדברית-אתגרית, תיירות אקולוגית, תיירות ימית ותיירות ספורט. בכל הנוגע לתיירות בטן-גב לאילת אין יתרון בעולמות האלה, היא תמיד תצא יקרה יותר מיוון, מטורקיה ובטח מעקבה שמעבר לגדר".
בנוגע ליוקר המחירים, ענת אהרון, סמנכ"לית שיווק ומכירות ברשת מלונות פתאל, אומרת: "המחירים נקבעים ע"פ ביקוש והיצע, יחד עם זאת יש לבצע השוואות מדויקות - "תפוחים לתפוחים". עליות המחירים במשק לא פוסחות גם על העלויות הגבוהות של בתי המלון בארץ שממשיכות להאמיר, כל זאת לצד הבירוקרטיה המכבידה שמייקרת באופן משמעותי את תפעול המלונות ומשפיעה על התמחור לצד עניין הביטחון והכשרות, שלא קיימים בחו"ל. באם הממשלה תרתם לעניין, תקל על בתי המלון מבחינת רגולציות ובירוקרטיה, הן במלונות קיימים והן בפרויקטים עתידיים, ותקצר את משך זמן הקמת פרויקטים חדשים בארץ, מחירי האירוח בהחלט יושפעו מכך".
מנגד, ענת סטריק דהאן, משנה למנכ"ל מלונות סטאי, הרברט סמואל ואורכידאה, אומרת: "להערכתי המחירים לא ירדו. התשומות שעולות, הריבית העולה והרגולציה המכבידה לא יאפשרו את הורדת מחירי האירוח".
הרשימה המלאה: האטרקציות שייפתחו באילת
פארק הטרמינל
הפארק ישתרע על 150 דונם וכחלק מהעיצוב הייחודי ישתמשו במכולות שיאכלסו דוכנים ומסעדות. בין המדשאות יפתחו שוק אוכל, מתחם להופעות ופארק עם 13-17 מתקנים בהם רכבת הרים, גלגל ענק, כדור פורח, מתחם נינג'ה, פארק חבלים ופארק מוטורי. צפי פתיחה, סוף 2023.
פארק המים
בפארק, הממוקם באזור הדרומי, יהיו 24 מגלשות, בריכות גלים, סירות מתנגשות, דוכני מזון ואולם אירועים. צפי פתיחה - קיץ 2023.
ג'מבו
ב"ארמון המלכותי" ישיקו את הג'מבו הראשון בארץ - מגה-מגה חנות של רשת הסטוק היוונית. מעבר לשופינג, במתחם יהיו מתקני שעשועים, קיר טיפוס, מתקן נינג'ה ומסלול קרטינג.
הרשימה המלאה: המלונות שייפתחו באילת
בדצמבר 2021 פרסמו ברמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ומשרד התיירות שני מכרזים להקמת מתחמי תיירות ומלונאות. הראשון יועד לאזור הלגונה, בו צפויים לקום כ-3,500 חדרים, בהם ריזורטים וכפרי נופש, והשני יועד להקמת ארבע מלונות בשטח שדה התעופה הישן. בנוסף יש כבר 6-8 מלונות בהקמה ועוד רבים בתהליך שיפוץ ומתיחת פנים.
קולקציית מלונות בראון
קבוצות בראון היא השחקנית החדש בעיר, שמובילה מהפך בעולם המלונאות המעונב. מלונותיה משדרים ווייב בלייני עם מסעדות טרנדיות, ברים סקסיים ובריכות על הגגות, שיוצרים חווית נופש באווירה מדליקה. הקבוצה נכנסה לאילת ב-2022 ופתחה שני מלונות (בראון אילת ולייטהאוס), השלישי בשיפוץ (Brown Red Sea) והרביעי מלון יוקרה (42 מעלות).
רשת פתאל
לרשת הוותיקה 10 מלונות בעיר אליהם יצטרפו שני מלונות חדשים: מלון יו – מלון היוקרה של הרשת שיבנה מהיסוד ויכלול 300 חדרים וסוויטות, לאונג', מסעדה, ספא, חדר כושר, חדר ישיבות, שטחי מסחר, בריכה בקומה השנייה ורופטופ עם בריכה נוספת שתשקיף לנוף. צפי פתיחה ביוני 2025; מלון לאונרדו בוטיק – יבנה מאחורי לאונרדו קלאב ויכלול 150 חדרים, מתוכם 50 חדרים צמודי בריכה פרטי, וכן לובי, מסעדה, ספא, רופטופ ומועדון ילדים. צפי סיום בעוד כשלוש שנים.
רשת ישרוטל
התוכנית של הרשת כוללת בניית מלון חדש שנמצא בשלב האישורים ולראשונה בעיר הוא יתהדר בבריכת אינפיניטי על הגג.
רשת אטלס
מלון נובה - המלון עובר שיפוץ כולל בעלות של 30 מיליון שקל במסגרתו ישנה קונספט ויעוצב בהשראת חאן מדברי ובגישה היברידית. במלון 190 חדרים וסוויטות, שיותאמו למשפחות ולזוגות רומנטיים, 10 חדרים צמודי שכשוכית, אזור צ'יל למבוגרים, בריכה, ספא ועוד.
רשת ישראל קנדה
הרשת תקים מלון חדש, שיהיה השני שלה באילת. מדובר במלון יוקרה עם 320 סוויטות מפוארות, שיבנה על שטח מתחם החמאם באזור החוף הצפוני ויכלול מסעדות, בריכות, ספא, חדר כושר ומתחם קניות ובילוי. התחלת בנייה במהלך 2023.
רשת אפריקה ישראל
הרשת זכתה בחודש שעבר במכרז להקמת מלון בשטח שדה התעופה תמורת 14 מיליון שקל. המלון, שנמצא בשלבי תכנון, יהיה אקסקלוסיבי ויכלול 87 חדרים.
רשת אופאל
רשת מלונות בינלאומית שלה מלונות בעמאן ובאמסטרדם. הרשת מקימה את מלון TRIBE , שמרוחק במעט מאזור הטיילת, שיתפרס על שש קומות ויכלול כ-150 חדרים ובריכה.
ונציה ו-SEA SIDE
יוסי אברהמי הוא יזם וקבלן ותיק שעומד לסיים את בניית SEA SIDE, מתחם יוקרתי של מגורים ודירות נופש עם בריכות ושטחים מסחריים. מלון ונציה - מלון יוקרה הממוקם בסמוך לעיר המלכים. לאחרונה החלו בחפירות בקרקע וצפי לפתיחה במהלך 2025.
YA INN, מלון היין אילת
דולי וערן, הבעלים של החנות-בר יינות אילת באזור התעשייה, יקימו מלון קונספט שיהווה מרכז לתרבות יין וקולינריה. בתוכנית מלון בן שמונה קומות, בהן קומת מסחר ו-92 חדרים שינהלו דיאלוג עם בר היין.