כולנו אוהבים להתרחק מדי פעם. לבקר במקומות שמעולם לא ראינו או לחזור מספר פעמים למקומות האהובים עלינו. אם למנוחה, חקר, או סתם כדי לשקוע בתרבות אחרת, נסיעה למקומות שונים ללא ספק מעשירה את חייו של אדם.
עם זאת, עבור חלק, ישנו סוג אחר לגמרי של מפלט, כזה שעשוי לרגש את המטיילים בסיפורים על אזורי מלחמה, זירת אסון או סיפור עם טוויסט חשוד. התיירות האפלה קיימת כבר זמן רב ונראה שתמשיך רק לצמוח בעתיד. גם אצלנו, בארץ הקטנה ורבת האירועים, ישנם סיפורים מרתקים ומעוררי מחשבה, חלקם מצמררים ואחרים עצובים, שהמשותף להם הוא שהם מושכים תיירים. יצאנו הפעם לדרום הארץ לבחון כמה מהאתרים שיכולים בקלות להפוך לחלק מהטרנד העולמי.
>> אלה אתרי התיירות האפלה של צפון הארץ
>> אלה אתרי התיירות האלפה של מרכז הארץ
מצדה
אי אפשר לכתוב על תיירות אפלה בארץ ישראל בלי לכתוב על האתר הכי מדובר בארץ שמתחבר לסוגה זו. זוהי כמובן מצדה, אחד האתרים המתויירים ביותר בישראל, עם ממוצע של 750,000 מבקרים מדי שנה (לפני הקורונה).
לאחר כיבוש ירושלים בשנת 70 לספירה, פנו הרומאים 52 ק"מ דרומה להר מצדה, מקום ההתנגדות היהודית האחרונה לאימפריה הרומית המתרחבת. כשהם שם, בעודם מותקפים מצד היהודים מלמעלה, בנו הרומאים שמונה מחנות וחומה סביב בסיס הרמה בגובה 434 מ'. לאחר שהקיפו את המורדים היהודים, בנו הרומאים רמפה מסלעים ואדמה בגבולה המערבי של המצדה - הצד הרדוד ביותר - שאותה תמכו בקורות לפני שהקימו מגדל מצור וגלגלו אותו במעלה הרמפה כדי להרוס את חומת המגן של היהודים בעזרת איל מכה ואש.
אבל היהודים לא ויתרו ללא קרב, ולמרות שההערכות של החוקרים משתנות, ההערכה היא שלקח לרומאים עד שבעה חודשים לכבוש את מצדה. עם זאת, כשהרומאים הציתו את חומת ההגנה של היהודים בשנת 73 לספירה, היהודים בחרו בהתאבדות על פני עבדות - הם הטילו גורל במשחק קודר, במטרה להחליט מי יהרגו את הרוב לפני שיהרגו את עצמם. רק שתי נשים וחמישה ילדים שרדו, כשהם הסתתרו בצינור מים. סיפורם הועבר ליוסף בן מתתיהו, עבד יהודי שערק לרומאים לאחר ששחררו אותו. מאוחר יותר, תחת שמו של טיטוס פלביוס יוספוס, הוא הפך להיסטוריון.
את האתר ניתן לבקר משני כיוונים מרכזיים, האחד במזרחה של מצדה דרך שביל הנחש והעלייה התלולה והמקורית להר, או הרכבל שמלווה אותו. הדרך השנייה היא שביל הסוללה, על גבי הסוללה שהקימו הרומאים במצור על העיר. מדובר על שני שבילים די תלולים, אך שביל הסוללה נחשב לקל יותר מבין השניים. תיירים רבים מעדיפים לישון את הלילה שלפני הביקור בקרבת מקום, בין אם בעיר ערד, כפר הנוקדים, או חניוני הלילה, וכך יכולים להגיע בשעה מוקדמת לפסגה ולצפות בזריחה.
>> פרטים נוספים על מצדה באתר רשות הטבע והגנים
אשת לוט
לפני 4,000 שנה, האנשים הרשעים של סדום היו שודדים רוצחים, ונודעו באנוכיות שלהם, כאשר אפילו האכלת העניים הייתה פשע חמור. הם גם היו עשירים מאוד בשל מכרות האבנים היקרות והאדמות הפוריות שלהם. לפי הסיפור התנ"כי, בגלל מעשיהם, החליט אלוהים להרוס את העיר, יחד עם 4 ערים סמוכות, על ידי הטלת אש וגופרית, אבל אמר ללוט הצדיק, באמצעות מלאכים, כי הוא רשאי לברוח מהעיר יחד עם משפחתו, אך מבלי להסתכל לאחור בזמן שהעיר נחרבת. על אף האזהרה, אישתו של לוט החליטה להסתובב, והפכה מיד לנציב של מלח.
כיום המטיילים יכולים להגיע לנקודה שבה על פי האגדה, ניצבת דמותה של אשת לוט. המקום הפך לאטרקציה תיירותית מושכת, והוא גם נקודת עצירה למבקרים באזור ים המלח שנוסעים על כביש 90. בין אם מדובר באמת או אגדה, נציב המלח שנראה בצורת אישה שעוטה בדים רחבים צופה לכיוון סדום, בהחלט מצליח להדליק את דמיונם של התיירים. רבים גם עוצרים במקום ומבקרים במערת סדום, הנקראת גם מערת לוט, שעל פי האמונה זוהי אותה המערה שבה השתכנו לוט ובנותיו שהשקו אותו.
>> פרטים נוספים על טיולים בהר סדום באתר רשות הטבע והגנים
אנדרטת חטיבת הנגב
האנדרטה המונומנטלית שנמצאת בפסגתה של גבעת ניר במזרחה של העיר באר שבע, היא אחד מסמליה הבולטים של העיר. את האנדרטה עיצב הפסל וחתן פרס ישראל דני קרוון, והיא זכתה לתשואות ופרסים לאורך השנים. האנדרטה הוקמה למטרת הנצחתה של חטיבת הנגב, שהייתה חלק מהפלמ"ח, ולקחה חלק חשוב במלחמת העצמאות וכבשה את העיר הדרומית. מבני הבטון המגוונים בצורותיהם, מספרים את סיפורה של החטיבה, כאשר לכל אחד מהם משמעות שונה.
למרות שהיום האנדרטה היא אתר פוטוגני ושקט, אליו מגיעים מבקרים גם בלי קשר לחטיבת הנגב, למקום נוצרה במהלך השנים תדמית בעייתית. מגדל התצפית שמתנשא לגובה של 18 מטרים וניצב במרכזה של האנדרטה, היה פתוח בעבר למבקרים שרצו לצפות בנופי העיר באר שבע והנגב. אולם מאז שנפתח המגדל, הוא הפך למקום בו היו מי שבחרו לסיים את חייהם . עם הזמן הוחלט להתקין דלת כניסה שתנעל ותמנע את הישנותם של האירועים.
בעקבות האירועים היו לא מעט שרצו לבקר במגדל הידוע לשמצה באותם זמנים. עם השנים, ועם דלת הכניסה, ירדה תהילתו השלילית של המגדל, וכיום המבקרים מגיעים ליהנות מהאנדרטה ומהאדריכלות המיוחדת שלה, ומתקיימים בה גם טקסים ממלכתיים.
>> פרטים נוספים כולל שעות ביקור באנדרטת חטיבת הנגב באתר עיריית באר שבע
הפרשים האוסטרלים של באר שבע
לפני 105 שנים, ב-31.10.1917, תקופת מלחמת העולם הראשונה, התחולל בעיר באר שבע קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה של העולם המערבי. היו אלה חיילי אנז"ק (Anzac - הקורפוס האוסטרלי והניו-זילנדי), שלחמו בכוחות העות'מאנים, במטרה לכבוש את העיר באר שבע. הכוח בעל 1000 הפרשים, ביצע איגוף גדול של כמאה קילומטרים, זאת כדי להגיע אל העיר בהפתעה ובשקט. לאחר הרכיבה הממושכת ועם עלות השחר, דהרו הפרשים לעיר וכבשו אותה במהירות.
לציון 100 שנים לקרב ההיסטורי, חנכה קק"ל בסיוע אוסטרלי, את שביל אנז"ק, שמתחקה אחר מסלולם של הפרשים. המסלול באורך 100 הקילומטרים, עובר דרך נקודות ציון מרכזיות, חלקן מוכרות היטב למטיילים. תחילת המסלול היא במצפור הבתרונות, שנמצא בסמוך לכניסה לקיבוץ בארי ומשקיף על שמורת טבע יפהפייה, שאליה הגיעו הכוחות להתאמן ולהשקיף לעבר עזה. הנקודה הבאה נמצאת ביד אנז"ק ויער בארי, באנדרטה לזכרם של חללי הכוחות האוסטרלים והניו זילנדים.
נתיב האנז"ק ממשיך, ומגיע לנקודה השלישית - תל גמה. התל הארכיאולוגי, נמצא ממש על הגדה הדרומית של נחל הבשור, בקרבת קיבוץ רעים. לאחר 400 שנים של שליטה, הפסידו העות'מאנים את השליטה בתל לטובת הכוחות הבריטיים. במקום הוקם בית חולים שדה והתנהלו בו תצפיות ואיתותים לכוחות בשטח.
הנקודות הבאות במסלול הן מצפור נחל אסף, הנקרא על שמו של מפקד כיתת הפלמ"ח אסף שכנאי, שנהרג בקרב שנת 1947 באזור, יחד עם חמישה מלוחמיו. לאחר המצפור, מגיעים אל גן לאומי הבשור (פארק אשכול), אליו באים מבקרים רבים במהלך השנה, ליהנות מהמרחבים ומהמים, כאשר לא כולם יודעים שהכוחות הבריטיים יצרו סכר במקום, שנועד לאגירת מים והעברתם למוצבים באזור. המסלול ממשיך לאורך דרך הבשור, כאשר לאורך ערוצו של נחל הבשור רכבו הפרשים.
הדרך ממשיכה ומגיעה לפארק גולדה, שבו עובר נחל רביבים, ובו חנו פרשי האנז"ק עם סוסיהם. מיד לאחר מכן המטיילים יכולים להמשיך לגן לאומי תל באר שבע, המוגדר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הכוחות הבריטיים כבשו את התל מידי העות'מאנים שהשתמשו בו כבסיס לוגיסטי חשוב.
הנקודה הבאה ממשיכה לפארק נחל באר שבע והגשר הטורקי, כבר בשטח העיר. בקרב על באר שבע, חצו הפרשים את השטח הפתוח שהיה בשליטת העות'מאנים, וממנו הגיעו לתוך העיר וכבשו אותה. הנקודות הבאות נמצאות בתוך באר שבע, והן כוללות את גן אלנבי, עם פסלו של גנרל אלנבי במרכזו, משם ממשיכים לפארק החייל האוסטרלי, עם פסל הפרש המסתער. סיום המסלול הוא בבית הקברות הצבאי הבריטי, בו קבורים מאות מחיילי האנז"ק, כשבמתחם גם המרכז להנצחת חיילי אנז"ק, שמציג את סיפורו של הכוח מרגע גיוס הלוחמים ועד הקרבות עקובי הדם.
