סוד גלוי בין בעלים ומנהלים של אתרי אירוח הוא שאנחנו, האורחים, בודקים בציציות את מידת הניקיון מיד עם כניסתנו לחדר, בעיקר מאז שידור סדרת הכתבות על בדיקות סמויות של רמת הניקיון בצימרים ובמלונות ברחבי הארץ. בבדיקות נחשף בעזרת אור אולטרה סגול שיש מקומות שנראים נקיים, אבל הם למעשה מלוכלכים מאוד. "מאז הכתבות האלה", מספרת חנה, חדרנית ותיקה במלון ידוע בחיפה, "האורחים הפכו להיות יותר חשדניים וקפדניים. יש אורחות שמגיעות עם מצעים מהבית ויש כאלה שמביאות גם אקונומיקה לחיטוי האסלה, למרות שאנחנו מקפידות מאוד על הניקיון כי יש עלינו ביקורות קשה".
באחד ממלונות הבוטיק בתל אביב, שמנהליו היו בטוחים בעצמם וברמת הניקיון, הוחלט לאמץ רעיון של מלון בוטיק בחו"ל: אורחים שהתאמצו להתכופף ולבדוק את מידת הניקיון מתחת למיטה מצאו שם פתק עם המסר "שמחים שאתם רואים שאנחנו מנקים גם מתחת למיטה". אביטל ש' מגבעתיים, אורחת שנתקלה בפתק כזה: "בהתחלה זה היה מביך, כאילו נתפסתי בחשדנותי, אבל מיד התעשתתי וצחקתי. אהבתי את חוש ההומור שלהם".
מהאורחת שמגיעה עם האקונומיקה ועד זאת שמשתחלת אל מתחת למיטה, תיירים בישראל - בין אם הגיעו בטיסה מחו"ל או באוטו מהבית - משאירים אחריהם סיפורים ומור"קים מוזרים, מצחיקים ומעוררי השתאות. כולנו מכירים את הסיפורים על כיסאות פלסטיק מעופפים, מריבות בתור לבופה, קטטות על מקום פנוי בבריכה וסחיבת מגבות, אבל יש גם מקרים אחרים לגמרי. לא אלימות, לא ונדליזם, לא "הישראלי המכוער", אלא התנהגויות אנושיות מוזרות שצריך להסתובב מאחורי הקלעים של מלונות וצימרים כדי להיחשף אליהן. וזה בדיוק מה שאספנו כאן: סיפורים של עובדים בתעשיית התיירות על - טוב, אין דרך אחרת לנסח את זה - עלינו.
1. טיפ של חצי משכורת
הקונסיירז' של המלון, זה שיעבור לדום ויוריד לאורח גם את הירח, הוא כנראה האדם שנחשף להכי הרבה בקשות וסיפורים מוזרים. אחד כזה הוא נועם, שהיה קונסיירז' של מלון בוטיק בתל אביב. הוא הסכים לשתף אותנו בסיפור הבא: "אורח, איש עסקים ידוע, טייל בשוק של מזרח ירושלים ואכל שם את עלי הגפן והקבב הכי טובים שאכל בחייו, לדבריו. יומיים אחרי הביקור שלו הוא נתקף במנצ'יז לאותן המנות וביקש אותן. השעה הייתה שעת ערב והוא לא רצה לנסוע שוב לירושלים, אבל גם אמר שהוא לא יירדם בלילה אם לא יאכל אותן. הרמתי טלפון למסעדה, שם נאמר לי שאין משלוחים ועוד חצי שעה הם סוגרים. התחננתי למנהל המסעדה שיחכה לי, לקחתי מונית, טסתי לשער שכם, אספתי את המנות הארוזות והבאתי אותן לאורח המופתע, שגמל לי בטיפ שמן בגובה חצי מהמשכורת שלי".
2. עד החתונה
אחת הבקשות שחוזרות על עצמן במלונות היוקרה היא של תיירים ותיירות בודדים שמעוניינים שמישהי או מישהו ילווו אותם בבילוי או בארוחת ערב. אין המדובר בנערי ונערות ליווי והמטרה אינה יחסי מין; האורחים האלה הם לרוב אנשי ונשות עסקים שלא רוצים להעביר את לילותיהם בין קירות החדר במלון או לשבת לבד במסעדה ובבר, ומבקשים להם חברה ואיש שיחה.
דוד, קונסרייז' במלון הממוקם על הטיילת בתל אביב, מספר שיש לו יומן מלא בשמות ומספרים של מארחים להשכרה. "אני מתאם עם המארחים בשביל אורחי המלון, מזמין להם מקום במסעדה, קובע שעה וכולם מרוצים ונהנים - האורח מהחברה והמארח שמקבל על זה תשלום, כמובן. היה לי מקרה שהתחיל באירוח רגיל של סטודנטית מקסימה שאירחה חברה לתייר מגרמניה, כמו בדרך כלל, אבל משם זה המשיך לרומן וחתונה. אני הייתי אורח הכבוד".
3. אם זה נראה כמו ברווז, זה עובד מלון
נעמה, בעלת אחד ממתחמי הצימרים היוקרתיים והידועים בגליל, מספרת על אורח שביקש למלא את הג'קוזי במקום בעשרות ברווזים צהובים לכבוד יום הולדתה של זוגתו, בשל אהבתה הגדולה למגעגעים. הוא גם הגדיל לעשות וביקש שאחד מהעובדים יתחפש לברווז ויקדם את פניה בכניסה. נעמה מספרת שבהתחלה זה היה מאוד מפתיע, מצחיק עד מביך, אבל האיש היה מוכן לשלם כל סכום - עד שאחד העובדים הסכים לקנות את הברווזים ולהתחפש. "בסופו של דבר זה היה משעשע וכל העובדים מיהרו לעשות סלפי עם הברווזים ששחו בג'קוזי", מדווחת נעמה. "האורחת הייתה מוקסמת ומאז בכל יום הולדת שלה הם חוזרים להתארח בדיוק באותה הסוויטה. אבל הם כבר מסתפקים ביין, שוקולד ובלונים".
4. אקנה לי תוכי ואשאיר אותו בחדר
מלון המטיילים "ארץ דפנה" שבקיבוץ דפנה ידוע בידידותיות לכלבים. אחד האורחים שאל אם אפשר להגיע גם עם תוכי מדבר, וקיבל אור ירוק. אלא שבלילה התלוננו כמה מהאורחים שהתוכי מרעיש – מקלל, מחקה צלצול טלפון, שורק בלי הפסקה ולא נותן להם לישון. כשהצוות פנה לאורח התברר שהוא נמצא במסעדה, והתוכי נשאר לבדו בחדר בתוך הכלוב שלו. האורח ביקש שידליקו טלוויזיה בחדר, וזה כבר ירגיע אותו. "ברגע שהטלוויזיה נדלקה הוא באמת השתתק", מספר המקור שלנו (כן נו, משחק מילים מכוון) ב"ארץ דפנה". "אבל זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהסכמנו לארח תוכי".
5. אתם לא אמיתיים
אחד מסמלי הזיהוי של מלון "הווילג'" בשדה נחמיה, על גדת הירדן, הוא פסלים של פילים שמקדמים את פני האורחים בסמוך לקבלה. אורחת אחת התקשרה לקבלה ושאלה מה שעות הביקור אצל הפילים. מנהל המלון שאל למה היא מתכוונת, והיא אמרה שהבינה שיש פילים במלון ורצתה להבין באיזו שעה אפשר לראות אותם מקרוב. "לונג סטורי שורט", מסכם איש צוות את העלילה, "האורחת הייתה נבוכה מאוד לגלות שמדובר בפסלים ולא בפילים אמיתיים".
6. האורח שהגיע עם שני ילדים גדולים (מאוד)
"באחד הימים קראו לי לקבלה ואמרו שיש אורח כעוס שמבקש לדבר איתי", מספר כפיר אלקריף, מנכ"ל מלונות "אואזיס" ו"ספא קלאב" בים המלח. "בעודי מתקרב לקבלה שמעתי אותו זועם על גודל החדר, על העובדה שאינו תואם להרכב המשפחתי שלו ושאין לו איפה לשים את הילדים. בדקתי את מספר החדר שקיבל, זה היה חדר לזוג פלוס שניים. שאלתי למה החדר לא מתאים, והאורח, איש מבוגר מאוד, אמר שהגיע עם שני בניו, האחד בן 40 והשני בן 34, ואין להם מספיק מקום על הספה הנפתחת".
זה בסדר, נמתין עד שתרימו את הלסת מהרצפה.
7. עובדת בשביל שתיים
גיל עמרם, מנכ"ל מלון "פרימה מילניום" ברעננה, מנדב גם הוא סיפור על נזיפה שספג: "אורח צרח עליי שאני צריך להתבייש שאני מעסיק את אחת העובדת ללא הפסקה, כי ראה אותה עובדת מהבוקר עד הלילה בקבלה. הדבר שהאורח לא ידע זה שיש לנו במלון שתי עובדות שהן תאומות זהות. כשהספרתי לו הוא מיד התנצל במבוכה".
8. לשחות זה לגמרי לבד
לא רק לישראלים, אלא גם לאורחים מחו"ל יש דרישות. אוסנת עשור, מנכ"לית מלון הבוטיק "וילה גליליי" בצפת, מספרת שבקיץ טרום הקורונה הגיעו למלון זוג אורחים מלוס אנג'לס שהזמינו חדר למשך חודש ימים. שעה לאחר ביצוע צ'ק אין הגיע האורח לקבלה ושאל: "מתי הזמן שלי בבריכה?". פקידת הקבלה לא הבינה את השאלה והסבירה שהבריכה פתוחה בשעות 9:00-18:00. האורח חזר ושאל: "אוקיי, אבל מתי הזמן *שלי* בבריכה?".
לאחר בירור התברר שהאורח רצה לקבל שעת שחייה יומית פרטית, רק לו ולאשתו. "מבחינתי זה היה אחד משיאי הבקשות הלא הגיוניות", אומרת עשור ומוסיפה: "תתפלאי, אבל הצלחנו להיענות לבקשתו. מאחר והם הגיעו לחודש ולא ביצעו צ'ק אאוט בכל הזמן הזה, בשבת או בראשון בבוקר נוצרו חלונות שבהם לא היו אורחים במלון והם נהנו משחייה בבריכה פרטית להם בלבד".
9. לכן הים מלוח
במסגרת הסבר פניך לתייר, או נכון יותר לתיירת: עומר, שניהל בעבר את עמדת הקבלה של מלון בים המלח, מספר על אורחת שהגיעה מהכפור השבדי כדי להפשיר, לנפוש, להימרח בבוץ ולצוף. רק מה, כשהגיעה למלון היא גילתה ששכחה את בגד הים שלה בבית. התיירת נכנסה לפאניקה והחלה לבכות שהלכה לה החופשה ומאיפה היא תשיג עכשיו בגד ים.
הימים הם טרום פתיחתו של הקניון המקומי, והסיכוי לרכוש בגד ים באזור - ועוד בחורף, וביום שישי - היה אפסי. אבל עומר, שראה את מצוקתה של התיירת, הרים טלפון לאשתו וביקש שתשאיל לה את בגד הים שלה ותציל נפש או לפחות נופש בישראל. היא כמובן הסכימה, ושליח מטעם המלון יצא במיוחד להביא את בגד הים מבאר שבע.
10. עוד חוזר הניגוב
רגע, לעומר יש עוד סיפור אחד קטן מהמקום הנמוך בעולם: "הייתה אורחת שסחבה שלוש מגבות מהבריכה ומהחדר במלון, הגיעה הביתה וכנראה שהתחרטה. היא כיבסה אותן טוב, ריססה בבושם, ארזה יפה ושלחה אותן בחזרה למלון עם מכתב התנצלות אנונימי". מודה ועוזב ינוגב.
11. חתיכת תיק
"תיירת שעשתה צ'ק אאוט הניחה בטעות את המזוודה שלה עם מזוודות של קבוצה אחרת ועזבה את המלון", מספר אבי כהן, מנכ"ל מלון "מרקט האוס" (מרשת מלונות אטלס), הממוקם בשוק הפשפשים ביפו. "האורחת למדה על ההיעלמות של המזוודה, שהיו בה בין היתר דרכון ומפתחות לבית, רק ארבע שעות לפני הטיסה שלה. פקיד הקבלה, ששמע שהקבוצה נוסעת למלון באשדוד, עשה סבב שיחות לכל המלונות בעיר כדי לאתר את ההזמנה", מספר כהן. "כשהקבוצה הגיעה למלון, שעתיים לפני ההמראה של התיירת, ביקשנו מהמלון האשדודי שישלח את המזוודה עם מונית לנתב"ג, ובמקביל מנהלת הקבלה והתיירת נסעו לשדה. לאור לוחות הזמנים הצפופים גייסנו את מושון, קצין הביטחון של הרשת, שבנו עובד בביטחון בנתב"ג, הסברנו לו את מורכבות המקרה ואת הצורך להריץ אותה בביטחון. הייתה שעת אחה"צ והכבישים היו פקוקים, טסתי עם האופנוע, פגשתי את נהג המונית בדרך ולקחתי את המזוודה לשדה. הגעתי 50 דקות לפני הטיסה ולמזל כולנו האורחת הספיקה לטיסה".
12. עניין של גיאוגרפיה
אוקיי אוקיי, אמנם באנו לספר על המתרחש בארץ, אבל לא יכולנו לוותר על מעשייה אחת שעניינה תיירים ישראלים מעבר לים. לחיים קוזניץ, מדריך טיולים ותיק שכבר שנים מלווה קבוצות בחו"ל, יש כל כך הרבה סיפורים כאלה שהוא אסף אותם וכתב ספר שנקרא "מה שקורה בחו"ל נשאר בחו"ל". איתנו הוא חולק סיפור פיקנטי ממלון בסלובניה, שבו התארחה קבוצה מישראל ובה זוג מטיילות שחצו את גיל 80. מעשה שהיה: לאחר ארוחת הערב עלו השתיים לחדרן וצפו בסרטים פורנוגרפיים. "הבעיה הייתה שהן לא ידעו שהצפייה כרוכה בתשלום", אומר קוזניץ. "רגע לפני שעזבנו את המלון נאלצתי לקחת אותן הצידה ולהגיד להן שהן צריכות לשלם על הצפייה והסוד שלהן נחשף".
13. היו שלום ותודה על הדגים החריפים
לסיום שמרנו סיפור מקומי שהפכו למור"ק מלונאי מיתולוגי: לפני כעשור התארחו שחקן הכדורגל לשעבר חיים רביבו ואשתו שגית לסופשבוע באחד מהמלונות באילת. רביבו ידוע באהבתו הגדולה לבישולים של שגית, וכשהשניים הגיעו למלון הוא דרש שיאפשרו להם לאכול בארוחת שישי את הדגים החריפים שמבשלת גברת רביבו. במלון לא רק נעתרו לבקשה, אלא התגייסו לעזרתה של שגית, סיפקו לה את הדגים, את התבלינים, השמן, סיר הסוטאז' ואת הכיריים במטבח. ואתם חשבתם שהבופה זה משהו.
בשל שמירה על דיסקרטיות וכבודם של האורחים והמארחים, שעשויים לזהות את עצמם בסיטואציות הבאות, חלק מהעובדים הסכימו לשתף אותנו בתנאי שנשמור על אנונימיות ולא נציין את שמם ואת שם המלון או הצימר שלהם. הסיפורים, חשוב לציין, קרו בהחלט.