עלינו על האוטו, שמנו ווייז ל"מלון מטיילים וילג' על הירדן", ויצאנו לחופשה משפחתית שבשלב זה עוד לא הבנו עד כמה אנחנו זקוקים לה. כעבור שעתיים וחצי הגענו לאירופה. אבל לא סתם לאירופה, לזו של לפני שנתיים - נטולת אלמנטים של חרדה קיומית או מגיפה עולמית.
כבר בחניה נפרשו בפנינו שבילים ציוריים וצבע ירוק עז, מה שהכניס אותנו לסטייט אוף מיינד של חופש מוחלט. גם צניחת הטמפרטורות, בהשוואה למרכז הארץ, הצטרפה לחוויה הכוללת שנחתנו בחלום.
בעודי ניגשת לבצע את הצ'ק-אין, בנותיי נענו לחיזורי המרחבים הירוקים וכבר פשטו על מתקן השעשועים העצום שחיכה להן בכניסה, על רקע הרי הגולן הפסטורליים, ואני מניחה שאם היינו מגיעים בעוד כחודש הם גם היו מושלגים. כך, צללנו במהרה לתוך גלויה, שנראתה כאילו נלקחה מבוטקה של משרד התיירות.
המקום
המלון, שנמצא סמוך לכניסה לקיבוץ שדה נחמיה, נקרא "מלון מטיילים וילג'", אבל השם אולי קצת מטעה. לא מדובר במלון במובן הקלאסי של המילה - עם לובי, אגדודו בבריכה, שירות חדרים וכו' – וטוב שכך. אלא במתחם ענק ובו פזורות 72 בקתות עץ כפריות. ואם כל זה לא מספיק, הן שוכנות ממש על גדות הירדן – אל דאגה, לא קרבה מסכנת חיים, אם יש לכם ילדים.
אם חשבתם שאני מגזימה כשאני אומרת שהגעתי לאירופה של לפני שנתיים, אני לגמרי דבקה בטענה הזאת. אם יש משהו שבולט מכל פינה אלו השטחים הפתוחים והגון הירוק. ולהשלמת האווירה בשעות הלילה נדלקות שרשראות גרילנדה שנמתחו בין העצים – שהן כידוע מקור האור הרומנטי מכל.
למרות שהמלון היה בתפוסה די מלאה, לא חשנו צפיפות או דוחק. יתרה מזאת - בקושי הרגשנו אורחים אחרים. מה שאיפשר לנו לשחרר סופסוף את המסכה המעיקה, שכבר הפכה לחלק מאיתנו בשנה האחרונה.
כאן זאת ההזדמנות לסייג ולומר שהמקום מאוד מקפיד על חוקי התו הסגול, וכאשר ראינו אנשים בסביבה עטינו מחדש את המסכות, וכך גם כל אנשי הצוות. בהתאמה לתקופה, גם ארוחת הבוקר, שבימים כתיקונם מוגשת בחדר האוכל, הגיעה אלינו בשירות חדרים עד פתח הבקתה וזכינו לאכול אותה מול הנוף המשגע. בעייני אגב זה לחלוטין עדיף, גם חדרי האוכל המעוצבים ביותר נוטים להיות רועשים ובעלי הסחות דעת מתישות לילדים קטנים – ובקונספט הזה היינו עטופים רק במשפחתיות שלנו ונהינו מהשקט ומהאינטימיות.
מניסיוני, לרוב ארוחות בוקר ארוזות בבתי מלון הן דלות ומאכזבות, ביחס לשפע המוגזם שנהוג בארוחות בוקר בחדרי אוכל בישראל. אבל כאן הופתעתי לטובה מהמבחר שהגיע ארוז בקפידה, ומהמגוון שאפשר לזוג הורים ולשתי קטנטנות לזלול בהנאה, ואפילו נשארו לנו נשנושים להמשך היום. במלון ממליצים לקחת את הטייקאווי ולצאת לפיקניק על שפת המים.
חדרי האירוח
כאמור, מדובר בבקתות עץ שיש בהן כל מה שצריך לסופ"ש כזה (מיטה זוגית ומפנקת להורים, ספה נפתחת לילדים, מטבחון, 2 טלוויזיות בשיטת הפרד ומשול, פינת ישיבה וכו'), והאמת שלא צריך יותר מזה. אנחנו הגענו בהרכב של זוג + ילדה ותינוקת. אבל ניתן להתארח גם בהרכבים שונים. גם פנים הבקתה שמר על אותו קו עיצובי כפרי וכלל אפילו אמבטיית ג'קוזי גדולה.
האתר ידידותי לבעלי חיים ואתם מוזמנים להגיע עם חבריכם הטובים ביותר. כאחת שאמנם חובבת בעלי חיים אך אינה בעלים של כאלו, קצת נרתעתי מזה בהתחלה ותהיתי האם זה ישפיע על איכות המתקנים – אבל חייבת להגיד שזה רק הוסיף נקודות זכות למקום, שיודע להכיל ולעטוף את כל אורחיו, גם את אלו שהולכים על ארבע. אם תגיעו עם בעל חיים תחכה לכם בחדר הפתעה במיוחד עבורו.
במלון יש גם בריכת שחייה אינה מקורה, שהייתה סגורה מטעמי העונה והקורונה גם יחד.
מה עושים?
הזכרנו כבר שהוילג' שוכן על גדות הירדן, והוא נמצא בצמוד לטיילת בן עמי, בה יש שביל מטיילים ואופניים ייעודי לאורך הירדן. כדאי פשוט לצאת מהחדר, לרדת לסיור רגלי לאורך הנהר ולהתרשם מצבעי השלכת הצהבהבים האוחזים בעצים.
המלצות טיול נוספות:
השביל התלוי בנחל חרמון
10 קילומטרים צפונית-מזרחית משדה נחמיה, נמצא השביל התלוי על נחל חרמון. מסלול מושלם למשפחות, במיוחד בתקופה הזאת, כשמפל הבניאס שוצף בעוצמה. בימים גשומים במיוחד יש חשש להצפה של הגשר, כך שכדאי להתעדכן באתר של רשות הטבע והגנים.
לצד המפל, שנחשב לגדול בישראל, נבנה גשר עץ שמאפשר לכם ללכת ממש מעל לזרימת המים, בין עצי האלון והדולב, ובימים אלו פורחות רקפות ביישניות בין הסלעים.
יש לציין כי המסלול אינו מתאים לעגלות או לכיסאות גלגלים, ולבאים עם תינוקות מומלץ להגיע עם מנשא. לאורך הדרך יש ספסלים עליהם ניתן לעצור להפסקות אוכל ולהתרעננות ויש גם פחי זבל וברזים למילוי מים. אך שימו לב שחל איסור להכניס כלים חד פעמיים או להבעיר אש.
המסלול מעגלי ואורכו כשעה של הליכה רגלית קלה יחסית, אך כזאת שמצריכה נעלי הליכה וכובע.
בשל מגבלות הקורונה יש להירשם מראש באתר של רשות הטבע והגנים.
אגמון החולה
עוד אתר מומלץ במיוחד בתקופה הזאת הוא אגמון החולה של קק"ל, הנמצא כ-15 קילומטרים דרומית לשדה נחמיה. כעת אנו נמצאים בשיאה של עונת הנדידה, ואם תגיעו לאגמון תזכו לחזות בה במלוא הדרה. באגמון ניתן לשכור אופניים משפחתיים ואופני יחיד, כלי רכב חשמליים ואפילו משקפות להשלמת החוויה. בשל העובדה שהיינו עם תינוקת, בחרנו ללכת באופן רגלי אל הגן הבוטני שנמצא כרבע שעה הליכה מהכניסה, בשביל מסודר המותאם לעגלות, כשבדרך חלפנו על פני להקת עגורים מרהיבה ביופייה.
בגן הבוטני פוזרו שלטים המסבירים על הצמחייה באזור, וממש לצד כל שיח ועץ, קטן כגדול, תמצאו מידע מפורט עליו.
בין האטרקציות שיש לאגמון להציע, תוכלו לעלות על סיור בעגלת המסתור – שהיא למעשה מעיין יציע נייד רתום לטרקטור, המאפשר לכם להגיע ממש מקרוב לציפורים ולקבל הסבר אודותיהן.
יש עוד מיליון ואחת אטרקציות באזור שמתאימות לטווח רחב של גילים, עליהן תוכלו לקבל מידע דרך הקבלה של המלון - כמו קייקים ורפטינג בירדן, טיולי ג'יפים, סיורי עששיות, פינות חי ונקודות תצפית על האזור ועוד ועוד ועוד.
מה אוכלים?
בקורונה כמו בקורונה, אין מסעדות פתוחות באזור. אבל יש לא מעט פוד-טראקים או מסעדות שאפשר לקחת מהם טייקאווי. באפליקציית איזי איתרנו לא מעט מסעדות ומעדניות שמפעילות שירות משלוחים שמגיע עד לוילג'. ניתן גם להתעדכן בנושא בקבלה של המלון.
אל תפספסו את הגלידריה גלילטו שנמצאת בתוך קיבוץ שדה נחמיה. מדובר בגלידת בוטיק בייצור עצמי מחומרי גלם מקומיים ואיכותיים, ללא צבעי מאכל וללא תוספות טעם מלאכותיות. בגלידרייה ממש יכריחו אתכם לטעום את מגוון הטעמים (חלביים וטבעוניים), מה שעוד יותר יקשה עליכם את הבחירה – כי כולם לא פחות ממעולים.
הגלידריה נפתחה לפני כ-7 חודשים, בשיא תקופת הקורונה, וזאת גם מצווה גדולה לעזור לעסק מקומי בימים טרופים אלו. מה גם שהמחיר זול במיוחד לעומת הטעם הייחודי. ניתן להזמין משלוחים, לאסוף מהמקום וגם לקחת גביע ולאכול במדשאות הקיבוץ.
בוילג' ניתן לערוך מנגל מחוץ לבקתות ובמקומות המורשים, כאשר במלון יכוונו אתכם לקצביות המעולות שיש לגולן להציע – ויש לא מעט כאלו. רק קחו בחשבון שעליכם להביא עימכם את כל הציוד, כולל המנגל עצמו וכלי אוכל.
יש לקחת בחשבון שבבקתות יש רק כיור אחד שנמצא בשירותים, וזאת אולי ההערה היחידה שיש לי לכל הסופש הזה.
מלון מטיילים הווילג' על הירדן, שדה נחמיה. להזמנות: 04-688-3040 או באתר
*הכתבת היתה אורחת המלון