אחד הדברים המשמעותיים שהקורונה הביאה איתה היא סגירת השמים כמעט לגמרי. כבר קרוב לשמונה חודשים שמלבד מספר מצומצם של מדינות באירופה, אנחנו לא יכולים לטייל בעולם ובמיוחד לא טיולים ארוכים כפי שהישראלים כל כך אוהבים לעשות אחרי הצבא, לפני הלימודים או כך סתם.
כבר בתחילת המגפה, לא מעט טיסות חילוץ הביאו את המטיילים שנמצאים מעבר לים - החל מדרום אמריקה, דרך המזרח ועד אוסטרליה, בחזרה לארץ. לאלפי ישראלים "הטיול הגדול" נגמר ברגע. מהר מאוד את הטרקים השונים וטיולי היום המוכרים ביעדים הרחוקים, החליפו מסלולי הטיולים בארץ והמעיינות המקומיים, שבחודשי הקיץ היו מלאים לגמרי.
בנוסף לאלה, נדמה כי בתקופה האחרונה, שביל ישראל, המתפרש על פני מעל ל-1,000 ק"מ, חווה פריחה. כך, המוני צעירים, או צעירים ברוחם, שלא יכולים להגשים את הפנטזיה שלהם לטיול ארוך ביבשת מרוחקת, בוחרים לצאת לטיול שמתחיל בקיבוץ דן, מסתיים במפרץ אילת ועובר בדרך בין כל הנקודות היפות בארץ.
אחד המטיילים שעושה כרגע את השביל הוא אוהד נבון, המוכר יותר כאוהד הנווד. אוהד הוא בלוגר טיולים שהיה כבר ביותר מ-30 מדינות הזויות יותר ופחות, וכמו כולנו הוא מצא את עצמו בארץ בשמונה החודשים האחרונים. "מבחינתי השביל לא נופל מהמקומות שטיילתי בהם בחו"ל", הוא אומר בשיחה עם mako חופש. "האנשים שפוגשים לאורך הדרך הם מדהימים, וגם התרבות האוכל והנופים, מפתיעים בכל פעם מחדש".
הוא יצא לדרך לפני כשלושה שבועות והטיול צפוי לקחת לו עוד כחודשיים ("אני לוקח את הזמן. מתכנן פרויקטים שונים כמו אירוע ניקיון או צלילה בים התיכון"). בדרך הוא מתעד את כל מה שעובר עליו. "אנשים ממהרים לטוס לדרום אמריקה מבלי לדעת מה יש לנו מתחת לאף", הוא אומר. "בדרך פגשתי כבר לא מעט צעירים, בעיקר בגילאי 20-25, כאלה שהם לפני לימודים או שתכננו לצאת לטיול אחרי הצבא ולא יכולים. בימים האחרונים הלכתי ביחד עם עוד 15 מטיילים צעירים שכולם נמצאים באותה הנקודה בדרך דרומה. מלאכי השביל (אנשים שמעניקים לינה בחינם למטיילים - א.א) שהתארחנו אצלם טוענים שכמות המטיילים גדולה מהרגיל".
שביל ישראל הוא יוזמה של החברה להגנת הטבע, ליצירת שביל הליכה רגלי, לאורך מדינת ישראל. אורכו של השביל, שנחנך בשנת 1995, הוא כיום כ-1,100 ק"מ והוא מסומן, מתוחזק ומתופעל, על ידי צוות מסמנים של החברה להגנת הטבע.
בלי קשר לקורונה, חודש אוקטובר הוא חודש בו לא מעט אנשים יוצאים לטייל בשביל ישראל, מכיוון שמזג האוויר נעשה יותר נוח. בתקופה הזו, ההעדפה היא להתחיל בצפון, שבאופן טבעי קר יותר, וככל שמתקדמים בדרך ובעונה עוברים דרומה.
אמנם לא קיימים מספרים רישמיים על כמות המטיילים, היות ואין שום רישום או מעקב מסודר אחרי מי שיוצא לטייל לאורך השביל, אך כל מי שדיברנו איתו מצייר תמונה דומה: השביל מלא מתמיד. "אני מסתובב לא מעט על השביל ורואה תנועה גדולה יותר מבכל שנה", אומר איציק בן דב, רכז סימון שבילים בחברה להגנת הטבע.
בניגוד לאוהד הנווד, איציק טוען שבימים אלה אין רק צעירים, אלא גם לא מעט משפחות שהולכות במקטעים. כך למשל, הוא מתאר שפגש משפחה שתכננה לצאת לטיול בניו זילנד בחגים, אך כשהבינה שלא ניתן יהיה לעשות זאת, הם חישבו מסלול מחדש והתחילו ללכת בשביל ישראל בסוף החודש הקודם.
"אנשים הבינו שאפשר לנצל את האסקפיזם גם כאן", הוא אומר. "במקום לשקוע במציאות הישראלית הם יוצאים ומטיילים לאורך זמן. השבוע למשל הייתי באזור הר מירון והיה ממש סואן. כולם אמרו לי גם שהיו הרבה מטיילים בדרך".
מי שעוד מאשר את המספרים הגבוהים של המטיילים הוא אוריאל מעוז, מלאך שביל, שמארח מטיילים בקרוואן שלו ברמת רזיאל. "אני לא יודע מה קורה אצל מארחים אחרים, אבל אלי בוודאות הגיעו יותר אנשים השנה", הוא מציין. "זה גם קשור לעובדה שאני מארח בקרוואן ולא בבית, ואנשים מרגישים יותר בנוח בגלל הקורונה, אבל המספרים גבוהים בהרבה, אז זה גם וגם. כבר חמישה לילות רצופים שמגיעים אליי מטיילים. לא היה לי דבר כזה עד היום.
רוב מי שמגיע אליי אלו אנשים שתכננו לטייל בדרום אמריקה אחרי הצבא או לצאת לעבוד באוסטרליה. אחרי חצי שנה שאי אפשר לטוס לשום מקום אנשים הפנימו שניתן לטייל גם כאן".
צילום: אור בן יהודה ואלון אסף ג'ורג'י | עריכה: ניב בין
אם גם אתם רוצים לצאת לטייל בשביל ישראל, יש לא מעט אתרים ומידע ברשת שיכולים לעזור. צריך להיערך מראש עם ציוד מספיק אך לא כבד מיד. תכנון המסלול צריך להיעשות בצורה מיטבית הכולל הטמנות מים בעיקר בדרום. כדאי לקחת בחשבון את האופציה להתארח אצל מלאכי השביל ולא לחכות שהחורף יתחיל.