כבר עשורים שטבריה נחשבת לעיר הכי מפוספסת בישראל. למרות הנופים, הטיילת ובתי המלון, התיירים לא מגיעים לכאן. לפחות לא כמו שהיה מצופה. כל הסיבות לכך ידועות, בין אם ההשקעה החסרה מצד המדינה, התשתיות שלא עומדות בסטנדרטים הגבוהים שהתיירים מצפים להם או אפילו העובדה שרבים מהעסקים סגורים בשבת. אז אחרי כל כך הרבה שנים של ציפייה, מה עדיין גורם לכולם לחשוב שטבריה אמורה להיות עיר נופש מובילה?
"יש חולשה מסורתית של הרשות המקומית. עיר חלשה יחסית, אוכלוסייה חלשה יחסית, תשתיות ישנות, תקציב נמוך, ואין בעיר מוזיאון אחד או מרכז מבקרים רציני. בשנים האחרונות העיר נוהלה על ידי ועדה קרואה, לא הייתה מנהלת תיירות משמעותית שתסתכל על מרחב כולל ותעבוד לפי תכנית מסודרת, שלא לדבר על פיתוח כלכלי, מפעלים משמעותיים והייטק", מתאר את המציאות העגומה יובל קליין, מייסד ומנכ"ל משותף ב-JLM יזמות, מומחה בפיתוח עירוני, ניהול אתרי תיירות ומסחר ומומחה בפיתוח כלכלי וחברתי של ערים בצמיחה. "טבריה הסתמכה בעבר על תיירות נכנסת צליינית נוצרית בעיקר בשל הקרבה לאתרים חשובים לעולם הנוצרי. מדובר בתיירות שהיא 'כספת נעה', לא מוציאה כסף במרחב הציבורי ורק מעמיסה על תשתיות עירוניות ציבוריות. לא יוצאת לבלות בעיר, לא קונה בחנויות, לא שותה אלכוהול, לא משתתפת באירועים, רק מעמיסה על תשתיות, כבישים, שירותים, אתרים ציבוריים".
>> היפהפייה הנרדמת: זו כנראה העיר הכי מפוספסת בישראל
>> 5 טיולים מומלצים בצפון הארץ
ואכן, לומר שאין בטבריה תיירות בכלל יהיה שקר. מהגורמים שאנו משוחחים איתם עולה שיש תיירות ועוד איך, רק שבמודל הנוכחי שלה היא פשוט לא מכניסה כסף לעיר. "טבריה של שנות ה-80 וה-90 הוגדרה כעיר תיירות בגלל הכנרת והנוף. היא הייתה עיר ענייה אז כמו שהיא היום, ולא השתנה כלום", מסביר מעיין סמון, פעיל ויזם חברתי שנולד וגר בטבריה כל חייו, "אנשים נעולים בתפיסה שטבריה צריכה להיות תיירותית, ותיירות מביאה כסף. זה נכון אם עושים תיירות נכון, אבל עשרות שנים זה לא כך. טבריה היום זה מקום בו ישנים ונוסעים, או יותר גרוע – מקום בו באים, מקימים אוהל, מביאים אוכל מהבית, מלכלכים ונוסעים. התיירים לא משאירים שקל בעיר. רובם הגדול של המלונות עובדים בשיטת הכל כלול. זה אפילו לא מביא עבודה לעיר כי מי עובד במלונות? רובם הם תושבי הכפרים מסביב, כי נדרש לעבוד בשבת. טבריה צריכה לצאת מהקונפסט – תיירות זה נחמד אבל זה משני. ברגע שהיא מוגדרת כעיר תיירות כל משאבי המדינה הולכים לטיילת, אבל לאנשים אין כסף בעיר".
סמון מאמין שהפתרון הוא תעשייה קלה ומסחר: "נניח וטבריה נשטפת תיירים, מה הם מוצאים בעיר? כלום. יש מאפייה שמרוויחה קצת, או הולכים לשופינג בקניון שזה חנויות של רשתות. הכסף לא נשאר בטבריה, ומי שעובד כאן עובד בשכר מינימום. טבריה צריכה להתמקד בתעשייה קלה ומסחר. תיירות זה תחום נחמד אבל זה לא יכול ולא צריך להיות בטופ פריוטי של העיר. טבריה צריכה להשוות את עצמה לבאר שבע – עיירת פיתוח מבודדת מרוחקת שפורחת עכשיו. גם טבריה צריכה להתחיל לפרוח".
פרופ' אלון גלבמן, ראש התכנית הבינלאומית לתואר שני בניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, סבור כי ההחמצה הגדולה של הפיתוח התיירותי בטבריה נובעת משילוב של גורמים ובמיוחד בעיות הקשורות לתכנון ניהול ותפעול תיירות באיכות וברמה הנדרשת. "העיר סובלת לאורך שנים רבות ממשברים קשים במנהיגות המקומית מה שלא מאפשר יישום מדיניות עקבית וברורה כלפי הפיתוח התיירותי. לעיר חסמים וקשיים רבים הקשורים למבנה הפיזי שלה בשל שרידי העבר ושימושי הקרקע הלא תיירותיים הצפופים בקרבת החוף הפכו אותה לעיר חוף חסרת רצועת חוף, והיא מסתפקת בציר צר וצפוף לפיתוח פנאי ונופש חופי", הוא אומר ומוסיף, "מעבר לכך, הבעיה המורכבת ביותר שמתעוררת בטבריה בעשורים האחרונים היא תהליך מתמשך של הדתה והתחזקות הקהילה הדתית וחרדית אשר דפוסי התנהגות של נופשים, ופתיחת עסקים לשירות התיירות בשבת נוגדים לחלוטין את אורחות חיי הדת שלה".
סמון דווקא לא מסכים שהדבר השפיע על התיירות. "טבריה לא מתחרדת, היא תמיד הייתה עיר דתית או מסורתית. לא השתנה כלום. זה נכון שבאו קצת קהלים מזרמים אחרים, אבל מעולם לא הייתה בעיה עם החרדים, הם מעולם לא אמרו לבעל מועדון לא לפתוח", אומר סמון ומסביר, "הסיבה שמקומות לא פתוחים בשבת היא שטבריינים לא יוצאים בשבת. הם טיפוסים ביתיים ומשפחתיים שעושים קידוש, וכוח הקנייה מאוד קטן אז אין מי שיצא ויחזיק את המועדונים. בעלי העסקים בטבריה רוצים חופש. אני מכיר בעל בית קפה שבשבת לא רוצה לעבוד כי הוא רוצה להיות עם המשפחה בשקט. אין קשר לכשרות". גם קליין לא מסכים שיש קשר לאוכלוסייה החרדית: "מבחינת הטענות במצב של טבריה על ההתחרדות של העיר, החרדים לא מפריעים לתיירות, זו אגדה אורבנית. קל לתלות בהם אשמה לכל מיני כישלונות, אבל אין שום קשר בינם למצב העיר".
אך למעט הוויכוח על "התחרדות העיר", יש עוד גורמים שפרופ" גלבמן מעלה כהסבר למצבה: "אורחות החיים של החרדים סותרים ומקשים מאוד על פיתוח עיר נופש חופי, אך חשוב לציין כי זו אינה הבעיה היחידה של העיר, וקיימים חסמים משמעותיים נוספים כמו: הבעיות התכנוניות, המנהיגות המקומית, והעדר חזון ותוכנית אסטרטגית ארוכת טווח של העיר לפיתוח תיירות כליבה כלכלית וחברתית כפי שמצופה מכל עיר תיירות חפצת חיים. תוכניות פיתוח תיירותי עתידיות משמעותיות לעיר מחפשות להתרחק ככל שניתן מהמרקם העירוני, ובכך ליצור מתחמי תיירות המבודדים מהעיר ולהפחית את החיכוך הפוטנציאלי עם האוכלוסייה הדתית והחרדית. ייתכן שזהו כורח המציאות, אך זה מרחיק אותנו מתכנון ופיתוח תיירות בת קיימא מבוססת קהילה, שאמורה לדאוג לכך שגם התיירים ייהנו מהעיר וגם המקומיים ייהנו מהפיתוח התיירותי".
הפוטנציאל של טבריה לא נעלם מעיני הממשלה, שמנסה כבר שנים לפתח את העיר ומשקיעה מיליוני שקלים ללא הצלחה ממשית. "למרות שמשרד התיירות וגורמים ממשלתיים רבים נוספים השקיעו לאורך השנים כספים רבים בפרויקטים לפיתוח התיירות, ניתן לראות כי אלו הניבו תועלת מוגבלת ומצומצמת בשל הקושי של העיר לנהל את התשתיות והשירותים התיירותיים ברמה נאותה הנדרשת באופן רציף ועקבי, ולכן התיירים והנופשים בעיר טבריה, יחושו כי רמת התחזוקה והשירותים העירוניים ירודה ואינה נותנת מענה הולם", מתאר פרופ' גלבמן.
המודל של פיתוח תיירותי שנוצר בעיר לאור האילוצים והמגבלות, מציין פרופ' גלבמן, יוצר דגם התפתחות חלקי וחסר של התיירות. "מרבית המלונות מהווים בעיקר מקום ללינה וארוחה, אך לא ממש מנוף לפיתוח כלכלי של עסקים סביבם, כפי שקורה בדרך כלל בערי נופש. אחדים מהמלונות שיש להם תשתיות מתאימות כמו חוף ובריכה מצליחים להתנהל כ'גטו תיירותי', כלומר, מציעים לנופשים בילוי ומתן מענה מלא ומהנה לכלל השירותים הנדרשים – לינה, ארוחות, רחצה, בילוי. פיתוח תיירות אמיתי אמור להיות מבוסס קהילה ולמזג בין הלינה במלון לביקור וההכרות עם העיר כולל גם תרומה כלכלית משמעותית לעסקים של המקומיים, מה שחסר כמובן במצב שנצר בעיר טבריה".
קליין מסכים עם גלבמן ומוסיף: "בניית מלונות מסיבית, עידוד יזמי נדל"ן ומלונאות, לעומת חוסר השקעה מוחלט במרחב הציבורי, בעסקים הקטנים, בתוכן, בתיירות הבודדת העצמאית. המלונות עובדים בשיטת הכל כלול, מייצרים חבילה שלמה של לינה, אוכל, אירועים, בילויים, כדי למקסם את ההוצאה של התייר אצלם. היום בעולם ובכל עיר תיירותית משקיעים בתוכן, בעסקים הקטנים בעיר, באירועים, בכל מה שמייצר משיכה לתיירות העצמאית הבודדת".
איפה טבריה הייתה יכולה להיות אם הפוטנציאל שלה היה מתממש?
"לטבריה פוטנציאל תיירותי עצום", אומר פרופ' גלבמן, "החל ממורשת היסטורית מרשימה שראשיתה בתקופה הרומית, אוצרות ארכיאולוגים ואירועים היסטוריים חשובים, מיקומה לחופי הכנרת, מיקומה במוקד העלייה לרגל של הצליינים הנוצרים המבקרים באזור סובב כנרת, תיירות מרפא של מעיינות חמים, וכן חשיבותה הרבה לתיירות הדתית-יהודית המגיעים לקברי הצדיקים בעיר. בעוד התיירות הצליינית הנוצרית מתמקדת בחוויה הדתית, ושהותה בעיר כוללת בעיקר לינה וארוחה במלון, אך את מרבית זמנה מבלה בביקור בכנסיות ובאתרי הצליינות שמחוץ לעיר, ברור שכדי לפתח עיר תיירות שוקקת חיים, חשוב לתת מענה גם לתיירות הפנים של הישראלים כאשר חופי הכנרת – האגם היחידי של המדינה, אמורים להוות מגנט מרכזי".
בתחום היזמות נראה שיש עוד תקווה. "כיום יש התעוררות משמעותית בניהול התיירות בעיר. משקיעים סכומים גדולים, מתחילים לייצר תוכן, עסקים קטנים קמים, שבילי אופניים נסללים, יש אירועים, אבל זה תהליך ארוך שיראו את התוצאות שלו בשנים הקרובות. יש בנייה של מלונות חדשים, מלונות אחרים עברו שיפוץ משמעותי, משרד התיירות וחמ"ת (החברה הממשלתית לתיירות) התחילו להשקיע בתשתיות בשנים האחרונות", אומר קליין.
בקרוב מאוד יחולו הבחירות ברשויות המקומיות, וכך גם אולי יוכרע עתידה הקרוב של טבריה. "יש המון מתמודדים ללא יוצא מן הכל. זה מעיד על משהו – על רצון לצאת מהקיבעונות של הדורות הקודמים", אומר סמון ומוסיף, "לצערי זה לא יעזור כי ההצבעה שבטית. אבל זה ישתנה, וזה יקרה עוד דור או שניים. הדור הצעיר יותר מבין שמתיירות לא יצא כלום. טבריה צריכה ויכולה לעודד תעשייה קלה ומסחר. לטבריה יש דברים שהיא יכולה לקדם".
"טבריה תהיה ממש כמו הריביירה הצרפתית"
במבט לעתיד – בעיריית טבריה משקיעים מאמצים רבים לטובת פיתוח העיר, שכבר נושאים לדבריהם פירות. "אחוזי התפוסה של התיירות גבוהים מאוד. בחודשים האחרונים הייתה לנו כאן תיירות חו"ל, חלקה תגלית וצליינים, שנתנו פרנסה יפה לבתי המלון ולעסקים והמסעדות בעיר. היה יפה לראות את זה ובקיץ אנחנו צופים שיהיו בחופש 15,000 מבקרים ביום.", מספר בועז יוסף, ראש עיריית טבריה בפועל ומוסיף, "במקביל הצלחנו לעודד יזמים בשנתיים האחרונות לפתח יחד איתנו את התיירות ולבנות בתי מלון. נכון לרגע זה 6 בתי מלון שנמצאים בהליכי היתר בנייה מתקדמים. יש לנו עוד לפחות 3 בתי מלון בשלבי תכנון – זו בשורה גדולה מאוד. מבין הפרויקטים, יש לנו מגה פרויקט שיחולל שינוי משמעותי בעיר, פרויקט 'עיר כנרת' לבניית בית מלון ענק של אלף חדרים יחד עם מרכז קונגרסים וקניון בזה משהו בסדר גודל ארצי".
במקביל הוא מספר, הצליחו בטבריה לגייס תקציבים. "אנחנו מתחילים בעבודות באמצעות החברה הממשלתית לתיירות לשיקום הטיילת הוותיקה 'טיילת אלון' שניזוקה בסופה והחלק הראשון של העבודות יחל בשבועות הקרובים. בנוסף, אנחנו מפתחים את טיילת הדקל היפהפייה בצפון העיר שתתחבר עד לחוף בורה בורה ובהמשך עד למגדל – היא תהיה ממש כמו הריביירה הצרפתית", אומר יוסף.
תיירות האוהלים גם תעלה מדרגה לדבריו: "אנו יוזמים באמצעות החברה הכלכלית מתחם גלמפינג של מאות אוהלים ברמה גבוהה במרחק נגיעה מהכנרת. נזכיר שיש לנו חופים שניתן להיכנס אליהם בחינם – חוף גנים למשל הוא אחד החופים היפים ללא תשלום ברמה גבוהה מאוד עם שירותים ומלתחות ברמת חמישה כוכבים. יש גם חופים מצוינים בתשלום למי שרוצה להתפנק ולקבל חוף ברמה של ריזורט בתאילנד". גם על המזרקה בטבריה על המים עומלים במרץ ולדבריו צפי הסיום הוא באוקטובר 2023.
על הטענות להתחרדות של טבריה יוסף עונה כי "החרדים לא משפיעים על התיירות. למי שבא לבית מלון אכפת אם 20 אחוז מהאוכלוסייה חרדים? הם גרים באזורים אחרים והמרכז התיירותי למטה בעיר ליד הכנרת. זה לא מפריע לאף אחד. הם חלק מהאוכלוסייה שגרה ומתגוררת פה ואנחנו אוהבים ומחבקים אותם, ואין שום הגבלה של החרדים בעיר. לראייה, עושים אירועים בשבת ויש מסעדות שפתוחות בשבת".
אתה לא חושב שאולי צריך לשחרר קצת מהתיירות ולפתח את טבריה בתחומי תעשייה ומסחר?
"אני בהחלט חושב ואנחנו עובדים על זה. אנחנו נצטרך בסופו של דבר את הסיוע של הממשלה בשביל תמריצים למפעלים גדולים. אנחנו אפילו משריינים מקום מיוחד לאותן חברות שירצו לבוא לפה אבל בשנים האחרונות לא נפתחה שום חברת הייטק שמעסיקה מעל מאה עובדים מיוקנעם צפונה כי זה לא משתלם להם. הממשלה צריכה להכניס יד לכיס ולומר שהיא תעודד זאת".
ממשרד התיירות נמסר: "משרד התיירות מאמין בהצלחת העיר טבריה כעיר תיירותית מובילה בצפון ופועל בסיוע תקציבי למימוש הפוטנציאל. המשרד הקצה עשרות מיליוני שקלים לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות בעיר. בין היתר: שיפוץ טיילת הדקל וכן את טיילת אלון, שצפויה להשתדרג לטיילת רציפה מצפון לדרום ברמה בינלאומית, ולשנות את פני העיר.
"כמו כן, פרויקט שיקום אטרקציית הטיבריום צפוי להתחיל בחודשים הקרובים, בסינכרון מלא עם פרויקט שיקום לטווח ארוך של נזקי הסופה. כל זאת לצד מאמץ להגדלת היצע חדרי המלון ולעידוד יזמים להשקיע בעיר באמצעות מענקים וליווי מקצועי מהמשרד.
"מינהל השיווק במשרד פועל בחו"ל ומקדם את טבריה כחלק מהמסלול הקלאסי בצפון. קיימים חסמים ייחודים לעיר, כמו סכנת גלישת קרקע, שברים ססמיים ועתיקות הפוגעות בהיתכנות הכלכלית ובמתן וודאות ליזמים ולמשקיעים. על מנת להגדיל את הכדאיות הכלכלית המשרד מאפשר גמישות בתכניות בניין העיר להוספת שימושים של מסחר, לצד השימושים המלונאיים ומלווה את היזמים בקידום התכניות בוועדות התכנון".