התפוסה בבתי המלון הולכת וגדלה, ועד כה לפחות כ-100 אלף איש ואישה ביקרו במלונות אילת וים המלח. פתיחת המלונות התאפשרה במסגרת חוק התיירות שלא עבר בלי שסיפק דרמה ומתח - שר הבריאות התנגד, אזורים נוספים ששאפו להיות בפנים נותרו בחוץ, אבל בסופו של דבר ב-18 בנובמבר נפתחו בהדרגה המלונות באילת ובים המלח שנסגרו מחדש בסגר השני (ופספסו את המומנטום של חגי תשרי).
הנכנסים לאזורים שנכללים באיי התיירות נדרשים להציג בדיקות קורונה עדכניות (תקף מגיל אפס) - גם אם באו לביקור יום, והעובדים והתושבים שיוצאים וחוזרים, נדרשים לבצע בדיקה מהירה בכניסה. המטרה היא לייצר אזור סטרילי עד כמה שניתן, להחיות את התעשייה שספגה מכה קשה ולאפשר לישראלים לנפוש, ולא רק בדובאי. ואכן, המספרים מאפשרים להגדיר את החוק עד כה כמוצלח. אלא שעננת ביטולו מרחפת מעליו לאור נתוני התחלואה והדיבורים על סגר שלישי באופק.
החוק עבר במתכונת של פיילוט ל-30 ימים שבסיומם תיבחן האפשרות להאריכו. עוד לפני הכרזה על סגר, בעיריית אילת מודאגים: בעקבות שינוי במדדים של משרד הבריאות בתחילת השבוע, העיר עברה ממעמד של ירוקה לצהובה - במקרה כזה היא לא עונה על ההגדרה התואמת לחוק. ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי נזעק ודרש את שינוי סטטוס עירו, כשהוא הציג נתוני תחלואה של 0.2% מהנבדקים. עוד מדגישים בעיריית אילת כי 21 התושבים המאומתים שהתגלו לאחרונה לא קשורים לענף התיירות, חלקם חזרו מחו"ל, חמישה מהם שהו במסיבה בה נדבקו ועוד. עד כה, במשרד הבריאות לא הגיבו לפניית גלובס בעניין זה.
וזה לא הכול - לפני כשבוע האידיליה הירוקה נסדקה כשאותרו 10 עובדים מאומתים במלון ישרוטל בים המלח. אומנם דובר על עובדי מטבח ושירותים שלא באים במגע עם האורחים, אבל הבהלה בקרב הנופשים - ואלה הפוטנציאליים - לא אחרה להגיע. את הלימון הצליחו די מהר להפוך ללימונדה כעדות לכך שבהפוך על הפוך, הגילוי התאפשר בחסות החוק. שרת התיירות אורית פרקש-הכהן, מי שדחפה את החוק, הגיבה ואמרה כי "איתור מספר עובדי מלון מאומתים במלון ישרוטל בים המלח, בסוף השבוע, מראה שהמנגנון של מתווה איי תיירות ירוקים עובד, הוא מפוקח ומנוהל בזכות הבדיקות התכופות והבקרה".
"חייבים למצוא עוד מודל כזה"
בימים אלה אמורה להתבצע הערכת מצב להפעלת החוק, שהעוסקים בתחום מגדירים כהצלחה ואפילו גדולה. לא במקרה התיאבון גדל והמלונאים שואפים לפתיחת עוד עסקים סובבים באילת ובים המלח ולפתיחת עוד איים ירוקים. "חייבים למצוא עוד מודל כזה כיוון שהתשתית הלאומית שנקראת מלונות לא תחזיק עוד זמן רב", אמר לגלובס ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל. ישרוטל פתחה את כל מלונותיה באילת ובים המלח. התפוסה בים המלח אף גבוהה יותר לאור הנגישות מהמרכז. רביב מאמין ש"כשיפתחו את כל המסחר - התפוסה תעלה". בפתאל אף מציינים כי "האיים הירוקים הם פתרון מצוין לעובדים ולנופשים, אבל כדי לראות עלייה בתפוסות יש חשיבות לפתיחת מרכזים מסחריים ואישור לכנסים ולאירועים שמהווים נדבך משמעותי בתיירות החורף".
ואכן, העיר אילת שתוארה עד לאחרונה כמו סצנה של עיירה נטושה ממערבון קמה לתחייה. חופי הים התמלאו באנשים, החנויות ואפילו המסעדות שקיבלו היתר מיוחד בשונה משאר הישובים בארץ לארח עד 50 סועדים באוויר הפתוח. לא פחות חשוב מהצד של הנופשים הוא הצד של העסקים, אלפי העובדים שהוחזרו מחל"ת ועסקי התיירות והמלונאות החבוטים שזוכים לעדנה, לפחות בינתיים.
תיעוד פרטני למספר המבקרים אין, והספירה נעשית דרך כניסת כלי רכב: נכון לשבוע שעבר (לא כולל הסופ"ש האחרון) באילת תועדה כניסת 40 אלף כלי רכב. בכניסה למלונות ים המלח תועדו כ-14 אלף כלי רכב. לפי נתוני התאחדות המלונות התפוסה במלונות באילת עולה בהדרגה: בשבוע הראשון תפוסות אמצע השבוע הגיעו לכ-20%-30% ובסוף השבוע הראשון ל-40%-50%. באמצע השבוע השני התפוסות עלו לכ-40% עד 50% ובסוף השבוע הן הגיעו ל-65% - נתון שטיפס ל-70% בסוף השבוע האחרון.
בהתאחדות מציינים כי כ-10 בתי מלון מתוך 50 באילת עדיין סגורים, וכי יש שונות בשיעורי התפוסה בין המלונות, כאשר במלונות 4-5 כוכבים התפוסות גבוהות יותר משמעותית.
ירידה בשיעור המכוניות המסורבות
עם העלייה בשיעור התפוסות יש גם ירידה בשיעור המכוניות שכניסתן מסורבת. בעיריית אילת מספרים כי בשבוע הראשון 350 מכוניות התבקשו לשוב על עקבותיהן משום שהנוסעים לא הציגו בדיקות קורונה, אולם בשבוע השני המספר ירד לעשרות בודדות כאשר מחציתם הם תושבי אילת שנשלחים לבצע בדיקה מהירה בעמדות המיוחדות.
מספר כלי הרכב שכניסתם סורבה באזור ים המלח גדול בהרבה והוא עומד על 930 - הנימוק שמספק ראש המועצה אזורית תמר ניר ונגר הוא שמדובר במבקרי יום שסברו שהם פטורים מבדיקות קורונה. "המשימה בתקופה של הקורונה היא להשיב את האמון של הציבור גם בנושא של הנופש", אמר ונגר, והוסיף כי "ככל שהזמן חולף האמון גדל ויותר בתי מלון ייפתחו". בים המלח נפתחו עד כה 10 מתוך 14 בתי מלון. "השאיפה היא שהמדינה תאפשר לנו לקחת את זה צעד קדימה ולקיים אירועים ל-1,000 איש בקפסולות, מופעים וחתונות למשל", גם אלה, נציין, הועתקו לדובאי. לפי ונגר: "להבדיל מאילת אנחנו לא עיר שיש בה תושבים, כל מי שנמצא כאן שוהה באמת באי ירוק. הגיעו אלינו עיתונאים מגרמניה ללמוד על המהלך".
לצד הברכות להצלחה, בשני האזורים הירוקים ממתינים גם לסיוע במימון האירוע. מועצה אזורית תמר מממנת את עמדות הכניסה (טרמינל ועשרות עובדים) בכמיליון שקל בחודש. לשאלה האם זה משתלם השיב ונגר כי "זו לא מועצה שמשרתת רק תושבים אלא זו מועצה שמובילה אזור שיש בו התיישבות, תיירות ותעשייה. אנחנו לא בודקים מה משתלם לנו אלא מה נכון במחויבות להוביל את האזור. לאורך זמן תידרש עזרה במימון". עלות המימון שמשקיעה עיריית אילת עומדת על 2 מיליון שקלים, גם שם מצפים להשתתפות המדינה. ובכלל באילת החזון הוא להעביר את מערך הכניסה למערך מהיר וטכנולוגי באמצעות חיבור למאגרי קופות החולים ומשרד הבריאות. הצורך בשיפור משקף את הציפייה באילת להמשך החוק וליותר נופשים בחסותו. כעיר שמושתתת על תיירות בכל נימי ליבה, מדובר במצב של להיות או לחדול.