משרד התיירות סיבסד את טיסות החורף לאילת בשנה שעברה ב–40 מיליון שקל. הסכום יועבר לחברות התעופה הזרות שהפעילו טיסות מאירופה לנמל התעופה עובדה — ולקראת סוף העונה לנמל התעופה רמון — מאוקטובר 2018 עד מארס השנה, בהתאם למספר הנוסעים שהטיסו. כל נוסע שנחת עמן בעובדה או ברמון זיכה את החברה במענק של 60 יורו, בין שהוא ישראלי ובין שהוא תייר — גם אם לא נשאר בישראל אלא עבר לסיני או לעקבה.
לפי נתוני משרד התיירות, חברת התעופה שתקבל את המענק הגבוה ביותר — 20 מיליון שקל — היא ריינאייר, שהפעילה בחורף 26 טיסות שבועיות ליעדים שונים בין היתר לגרמניה, רומניה ואיטליה. חברת הלואו־קוסט וויזאייר היא השנייה בהיקף פעילותה בחורף לנמל התעופה עובדה, ותקבל מענק של 10.6 מיליון שקל. חברת ICS הרוסית תקבל 2.6 מיליון שקל, טראנסאוויה תקבל 1.7 מיליון שקל ופינאייר תקבל 850 אלף שקל.
גם בחורף של 2017–2018 היתה ריינאייר חברת התעופה המובילה בעובדה וקיבלה ממשרד התיירות 19 מיליון שקל, ואילו וויזיאייר קיבלה 6.5 מיליון שקל. בסך הכל בעונת החורף לפני שנתיים שילם משרד התיירות לחברות התעופה 34.8 מיליון שקל.
בחורף הקרוב, שיחל בסוף אוקטובר, תפחית ריינאייר את מספר הטיסות באופן משמעותי ל–16 טיסות שבועיות בלבד לשמונה יעדים באירופה, בהם ורשה, קרקוב, בודפשט, קובנה, ברגמו ופראג. מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, מנסה להפחית ממשמעות הירידה בטיסות החברה, וטוען כי "זה הרבה יותר טוב ממה שחששנו שיהיה. פעלנו ישירות מול חברות התעופה, הייתי אישית גם במטה של וויזאייר וגם בריינאייר כדי להציג להם מה שאנחנו עושים באילת מבחינת פיתוח תשתיות, שדרוג הטיילת של טאבה־עקבה, פיתוח הנגב כמותג והתיירות המדברית".
ועדיין, ריינאייר תוריד את קצב ההגעה לרמון בחורף הקרוב. הלוי מסביר כי רמת הרווחיות של חברות התעופה שטסו בשנה שעברה לעובדה לא היתה גבוהה: "מחירי הטיסות שהן גובות היום נותנים להן סף רווחיות נמוך גם עם מענק של 60 יורו. המחירים לא גבוהים במרבית הטיסות, וכל עוד מחירי הטיסות נמוכים זה אומר שלא היו ביקושים מספיקים שבאמצעותם הם הצליחו לעלות את המחירים. וברגע שאין ביקושים גבוהים, זה מדאיג אותנו לטווח הארוך. מבחינתנו צריך לחבר את הנגב והמדבר לאילת, כל הסיפור הזה יקום או יפול רק אם נצליח להציע מוצר תיירותי שלם ורחב לתייר".
בשלב זה מתוכננות לנחות בנמל התעופה רמון בחורף, החל בסוף אוקטובר, 48 טיסות שבועיות לעומת 55 טיסות שבועיות בשיא העונה שעברה. הטיסות, בדומה לשנה שעברה, יגיעו בין היתר מהלסינקי, אמסטרדם, פריז, מוסקבה (10 טיסות שבועיות שכוללות גם כניסה של חברת תעופה PODOBA הרוסית לישראל) ופרנקפורט.
גם הישראלים מסובסדים
בדומה לחורף הקודם, ברור שגם בחורף הקרוב יהיו הרבה ישראלים שינצלו את מחירי הטיסות הנמוכים שמציעות חברות הלואו־קוסט וחברות התעופה האחרות כדי ליהנות מחופשה זולה בחו"ל. גם על הישראלים, שכמובן גם ינחתו בחזרה ברמון, משרד התיירות ישלם לחברת התעופה 60 יורו עבור כל נוסע, אף כי אינם מסייעים לתיירות באילת. כמו כן ישולמו 60 יורו גם עברו כל תייר הנוחת ברמון וממשיך למדינות השכנות.
למרות בעיה זו, שמלווה את הנוהל זה כמה שנים ומתעצמת עם העלייה בפופולריות של הטיסות הזולות, משרד התיירות לא מתכוון לבטל את נוהל המענקים, הנהוג גם במדינות אחרות בעולם, מתוך חשש שצעד זה יוביל לקריסת תיירות החורף לאזור. "אין שאלה בכלל — אם לא היה את המענק של 60 יורו חברות התעופה לא היו טסות לשם; אולי היו שלוש או ארבע טיסות", אומר הלוי. "בלי התמרוץ הזה קווי התעופה שלהם יהיו בהפסד ולא תהיה להם שום סיבה להפעיל אותם".
אם מישהו חשב או קיווה שפתיחתו של רמון תוביל לעלייה בביקושים מכיוונן של חברות התעופה הזרות בחורף — הוא טעה. רמון, הקרוב יותר לאילת מנמל התעופה הצבאי עובדה ששימש עד כה את הנוסעים שנחתו בטיסות הבינלאומיות לדרום, לא משנה את התמונה לטובה וגורם להן לפתוח קווים חדשים נוספים.
"נמל תעופה חדש לא מעניין את חברות התעופה"' אומר אמיר הלוי. "מצידן, שהתיירים ינחתו במסלול מכורכר ושהתיירים שלהן יעשו מסע גמלים לאילת. הן רוצות ביקושים גבוהים, וזה שיש נמל תעופה לא מבטיח להן את זה.
"להפך — אמנם כיום יש להן פטור מאגרות תעופה ברמון לשלוש שנים, אבל הן חוששות שבסופו של דבר ישיתו את האגרות עליהן. חברות הלואו־קוסט אוהבות נמלי תעופה ישנים וזולים, כי במקומות שבהם יש שדה גדול יש עלויות תפעול גבוהות שמושתות עליהן ורמת הרווחיות שלהן יורדת".
ההשראה לפיתוח תיירות בנגב - הרי הדולומיטים
משלחת ממשלתית בין־משרדית בת 23 נציגים תצא בשבוע הבא לסמינר של שלושה ימים בהרי הדולומיטים באיטליה. מטרת הסמינר היא להביא את כלל משרדי הממשלה לשתף פעולה בפיתוח הנגב כמוצר תיירותי.
המשלחת תצא בחסות משרד התיירות, שמקדם תוכנית לפיתוח "תיירות מדבר" בנגב. מהמשרד נמסר כי במסגרת השהות באיטליה מתוכננים מפגשים עם יזמים מקומיים, מנהלי תיירות, מנהלי תכנון והקהילה המקומית.
המטרה היא ללמוד מאתרים תיירותיים חד־עונתיים כיצד לנצל עונה נוספת לפיתוח תיירות, איך לערב את הקהילה המקומית בהצלחה, כיצד לתמרץ עסקים קטנים ולהביא צמיחה כלכלית לאזורים מרוחקים.
שישה מחברי המשלחת יהיו ממשרד התיירות, ובהם מנכ"ל המשרד, אמיר הלוי, וראשת המטה שלו; מנכ"ל החברה להגנות ים המלח (חל"י) שאליו מתלווים סמנכ"ל הכספים וסמנכ"ל התכנון בחברה. כמו כן, יצטרפו לנסיעה הממונה על תכנון התחבורה הציבורית בדרום במשרד התחבורה; מנהל רשות עסקים קטנים ממשרד ראש הממשלה; מנהל המרחב האזרחי ברשות הבדואים; סגנית ראש מנהלת מעבר צה"ל דרומה; מנהלת אגף שיווק ומנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים; יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום; ונציגים נוספים ממשרד האוצר, הגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה ורשות מקרקעי ישראל. עלות הסמינר תסתכם ב–55 אלף שקל (לא כולל כרטיסי טיסה שנרכשו על ידי כל משרד בנפרד).
״זה כשלוש שנים מוביל משרד התיירות את פיתוח הנגב כמוצר תיירותי. אנחנו מאמינים שהנגב הוא יעד שיכול למשוך אליו תיירות מגוונת וליצור מקומות תעסוקה רבים", אמר הלוי. "הצלחת פיתוח הנגב לתיירות תלויה במעורבות ושיתוף פעולה בין־משרדי, ואני שמח שכלל המשרדים נרתמים ולוקחים חלק בפרויקט הציוני החשוב הזה".
הכתבה פורסמה במקור ב-TheMarker
